למה עשינו טעות כשנתנו לליצמן לפעול נגדנו?

יעקב ליצמן | צילום: צילום מסך

הכנסת חזרה לפעילות בשבוע האחרון ונדמה היה שאין חדש תחת השמש עבור הקהילה הגאה. עוד הצעת חוק לשוויון בפונדקאות נפלה תחת כבלי המשמעת הקואליציונית שמוכתבת על-ידי הסיעות החרדיות והבית היהודי.

אך הפעם קרה משהו די שונה. הויכוח מעל בימת המליאה בין יוזמת החוק, ח”כ יעל גרמן, למטרפד הראשי של החוק, שר הבריאות ליצמן, הפך נוקב וחריף מאי פעם. זהו ויכוח בין שני הקצוות המרוחקים ביותר בספקטרום הפוליטי של המאבק הגאה: בקצה האחד אחת מהלוחמות החזקות ביותר עבור שוויון זכויות לקהילה הגאה בהיסטוריה הפרלמנטארית שלנו, ובקצה השני היריב המר ביותר שלה בכנסת העשרים.

בצדק רב ובאומץ, ח”כ גרמן הסירה את הכפפות מול הפוליטיקאי הכוחני שמטיל אימה על שותפותיו לקואליציה. האחרון לא בחל באף אמצעי מרמה בעת שהשיב להצעת החוק, וטען כי ב”יש עתיד” לא עשו דבר לקדמו. זאת על אף שגרמן כשרת הבריאות העבירה את הצעת החוק בקריאה ראשונה, טרם המדינה נגררה לבחירות מוקדמות.

יום לאחר יום זכויות ללהט”ב בכנסת בשנה שעברה עלה ליצמן לדוכן המליאה, כינה את חברי הקהילה “חוטאים” והשווה את חיינו לחטא עגל הזהב, שבעקבותיו, כך מסופר בתנ”ך, אלפים מבני ישראל נטבחו בהוראת משה. מעטות פצו פה אז.

בשנים האחרונות ליצמן משתמש בכל כוחו כדי לעצור כל התקדמות להט”בית בחקיקה בכלל ובתחום הבריאות בפרט. כך למשל, בתקופתו טיפולי המרה בקטינים פורחים באין מפריע. הצעות החוק לאיסורם מטורפדות על-ידו בוועדת השרים לחקיקה, למרות שאין להן כל קשר לדת ומדינה. למשרדו אין כל מדיניות לבריאות להט”ב למרות צרכים ייחודיים מוכחים, וכידוע – גם היעדר מדיניות היא מדיניות, ולעיתים היא אף הגרועה מכל.

ארגוני הקהילה ודוברותיה לא השכילו עד היום לתפוס את משקלו בתנועת הנגד הלהט”בופובית, ולמרבה הצער הוא לא נתקל בהתנגדות מיוחדת מצידנו. זהו משגה פוליטי חמור שניתן עוד לתקנו

הפעילות של ליצמן כמייצג זרם חרדי מסוגר ושמרני איננה מפתיעה. העובדה כי הוא מסרב להכיר בכך שאפילו בחצריו שלו, חלק מחסידי וחסידות גור נמנים בסתר על הקהילה הגאה, גם היא לא פלא גדול. אולם מה שהתחיל כהיתממות וחוסר רצון לגעת בסוגיה “רגישה”, הפך כבר מזמן למדיניות מוצהרת וחסרת בושה, שבחלקה גם פוגעת באותו חלק מהציבור שעבורו הוא פועל כפוליטיקאי וכשר.

פעולותיו של ליצמן פוגעות בנו לא פחות, ואולי אף יותר, מאמירותיהם המסוכנות של ח”כ סמוטריץ’ וחבריו. בריאות היא צורך בסיסי. פערי הבריאות של הקהילה, בייחוד בקבוצות מודרות בה כמו טרנסים וטרנסיות, אינם מטופלים כיאות על-ידי המשרד שבו שולט ליצמן. למרות זאת, ארגוני הקהילה ודוברותיה לא השכילו עד היום לתפוס את משקלו בתנועת הנגד הלהט”בופובית, ולמרבה הצער הוא לא נתקל בהתנגדות מיוחדת מצידנו. זהו משגה פוליטי חמור שניתן עוד לתקנו.

לקהילה יש עוצמה פוליטית מוכחת להתמודד עם פוליטיקאי כוחני וגזען כמו ליצמן. עשינו את זה לאחרונה בסוגיית האימוץ. יוזמות מהשטח עשו את זה “בגדול” בבחירות האחרונות באופן שהצליח לפגוע ממשית בתדמית של מפלגת “הבית היהודי”.

תחום הבריאות עדיין נתפס על-ידי חלקים גדולים בציבור בישראל כאי של אי-שיפוטיות, צדק ושוויון. מכאן שגם ליצמן כשר בריאות מסיעה חרדית היה ועודנו זקוק לתדמית של פוליטיקאי שדואג לכולם/ן. זוהי גם נקודת התורפה שלו, שהתגלתה יותר ויותר בקדנציה הנוכחית, עת “הוסרו המסכות” ושוב נגלה אלינו ליצמן הפוליטיקאי שדואג רק לציבור שלו.

עלינו “לבעוט בבטן הרכה” הזאת בכל הכח ובאופן מתמשך, עד כדי שחיקת הלגיטימיות הציבורית של ליצמן לכהן כשר הבריאות. הדרישות חייבות להיות ברורות: הפסקת טרפוד החוקים על-ידי מתן חופש הצבעה לחברי הכנסת בקואליציה בנושאי הקהילה וקידום מדיניות בריאות כוללת ללהט”ב במשרד הבריאות. אם ימשיך בדרכו הרעה – הוא צריך לשמוע מאיתנו.

הכותב הינו פעיל בקהילה הגאה, לשעבר רכז קשרי ממשל באיגי. כיום משמש עמית בתוכנית מנהיגות על שם יוברט האמפרי במסגרת קרן פולברייט של משרד החוץ האמריקאי.