להפוך את העיר באר שבע למעצמה להטב”קית

צילום: הדס שורר

לאורך השנים היה ‘הבית הגאה בבאר שבע’ לסמל האקטיביזם בפריפריה ולדוגמא לקהילה משפחתית ומכילה. רינת צוק-בזק וגיל אליאס, שנבחרו לפני חודשיים וחצי ליושבי הראש המשותפים.ות החדשים.ות של הבית הגאה בבאר שבע ובדרום, שוחחו אחד עם השניה על התפקיד בבית הגאה ועל האופן בו ייראה עתיד הקהילה הגאה בעיר.

רינת: אני רינת, בת 23. גדלתי בגוש עציון, והגעתי לבאר שבע ללמוד באוניברסיטת בן גוריון לפני שלוש שנים. נשואה לשחר אשתי, שאותה הכרתי בבאר שבע. סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובספרות, זו השנה השנייה שאני מרכזת את האחווה הגאה בבן גוריון, וכאמור, לא מזמן גם התחלתי להיות יושבת ראש משותפת בעמותת בית גאה בבאר שבע ובדרום.

גיל: לי קוראים גיל אליאס, אני בן 30. גדלתי, התחנכתי ונולדתי בעיר באר שבע. אחרי 11 שנים שעבדתי בתחום החינוך וההפקה, היום אני מקדיש את רוב חיי לאקדמיה. אני אסיים השנה את התואר השני שלי בלשון העברית החדשה, כשהתזה שלי מתמקדת בסלנג האוחצ’י של הקהילה הגאה בישראל. בחמש שנים האחרונות התנדבתי בכמה ארגונים בקהילה הגאה, ביניהם הבית הגאה, והייתי שותף בהפקת מצעדי הגאווה וההפגנות בעיר באר שבע.

גיל: למה דווקא באר שבע? למה בחרת לגור פה ולפתח את הקהילה הגאה בעיר?

רינת: באר שבע אפשרה לי לצאת מהארון במובן הרחב והמלא של המילה. הקהילה הגאה כאן מורכבת ממגוון של א.נשים, בצורה שלא ראיתי במקומות אחרים. יש כאן קבלה אמיתית של כל אחד ואחת, מבלי שצריך להתיישר לטייפקאסט מסוים. האופי של הקהילה בב”ש הוא של עזרה הדדית ותחושת קירבה ושותפות גורל. גם אם אראה ברחוב מישהו או מישהי מהקהילה שלא בהכרח במעגל הקרוב שלי, עדיין נדבר ונשמח לראות אחת את השני, זה כמו לפגוש קרובי משפחה. אני רוצה להמשיך לקיים את הקהילה המיוחדת הזאת, ולתת לה במעט את מה שקיבלתי ממנה.

רינת: בשביל מי שגדל בבאר שבע, מה לדעתך האתגרים של הקהילה הגאה בפריפריה?

גיל: האתגרים של הקהילה הגאה בבאר שבע הם המרחב. הניסיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לכל חבר קהילה בעיר להרגיש בנוח ושייך, להרגיש שהוא יכול ללכת ברחוב עם אהובו בלי פחד ובלי רתיעה. אבל האתגר החשוב ביותר הוא אנחנו עצמנו, להבין שאם אנחנו הקהילה נמצאים בכל מרחב בארץ, אנחנו גם צריכים לפעול בכל מרחב בארץ כקהילה. נוסף על כך אני לא שוכח איפה גדלתי ועם מי גדלתי. אני רוצה שהחזון של הקהילה הבאר שבעית יצמח ויפרח, עד היום הא.נשים שהקימו את העמותה וניהלו את הקהילה הגאה בבאר שבע יצרו בשבילי חזון ולימדו אותי הרבה על הקהילה הגאה והיציאה מהארון. אני רוצה לדמיין קהילה שמכילה בתוכה את הערכים שלימדו אותי ובעזרת הערכים האילו לחשוב צעד קדימה על הקהילה היום.

גיל: אילו ערכים הכי חשובים לך? ואיך את מתכוונת ליישם את אותם ערכים בקהילה הגאה בעיר?

רינת: אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה ובהכרעת הרוב, ולכן שואפת שהחלטות שמתקבלות יהיו ברוב קולות של הוועד הנבחר, והחלטות הנוגעות לעתיד העמותה יגיעו להחלטת האסיפה הכללית, ככל שהדבר יהיה תלוי בי. כמו כן, מאז הכניסה לוועד חשוב לי לקדם מהלכים שיובילו לשקיפות פעילות הוועד, למשל: ניהול מלא של פרוטוקולים של ישיבות והבאתם לעיונם של חברי ועדת ביקורת, שיח פתוח עם חברי הקהילה על מה שקורה מאחורי הקלעים ועל אופן קבלת ההחלטות, והתייעצות עם חברי וחברות הוועד המנהל כמו גם עם חברי וחברות הקהילה הגאה בבאר שבע. אני מאמינה שלא רק המטרה חשובה אלא גם הדרך. אנחנו רוצות לייצר שינוי חברתי, ועלינו חובת ההוכחה להציע דרך אמיתית לשוויון, להתנהלות הוגנת ולמרחב בטוח. לא בתור סיסמה, אלא כדרך חיים.

רינת: אז מה בעצם הביא אותך להתמודד לוועד המנהל של הבית הגאה ולתפקיד היו”ר?

גיל: הדחף העיקרי שלי היה לנסות לעצב את המציאות שאני מדמיין. ליצור מציאות קונקרטית שמעצבת את עצמה על ידי א.נשים. קהילה שבה א.נשים יוצרים וצורכים מתוך אהבה ולא מתוך אינטרסים אישיים וכלכליים. אני מקווה שהמארג הזה יביא את הקהילה להיות איבר אורגני שפועל בפני עצמו וניזון מעצמו, מעין קיימות אנושית.

רינת: ומה החזון שלך עבור הבית הגאה בבאר שבע ובדרום?

גיל: החזון שלי הוא שהבית הגאה יענה על כל הצרכים של חברי.ות הקהילה הגאה בעיר (תעסוקה, דיור, בדידות ועוד). הבית הגאה יחדד את הקשרים החוץ ארגוניים והבינלאומיים. הוא יהיה גוף שמאפשר יזמות כלכלית וערכית מכל סוג שהוא, בלא שיפוט מראש. להפוך את העיר באר שבע למעצמה להטב”קית. נוסף על כך אני רוצה שהבית הגאה יהיה גב לכל ארגון גאה מקומי שזקוק לתמיכה, לסיוע וליעוץ.