צילום: צילום מסך פייסבוק
אתמול בערב (מוצ”ש) שידר הרב בני לאו בעמוד הפייסבוק שלו מסמך שניסח העוסק בנושאי זוגיות ומשפחה של בני ובנות הקהילה הלהט”בית בחברה הדתית, בהם יציאה מהארון, חשיבות הזוגיות בבחינת עזר כנגדו ומצוות פריה ורביה.
תחת הכותרת “זוגיות ומשפחה לבני ובנות הקהילה הלהט”בית”, מציג הרב לאו המלצות לחברי וחברות קהילת הלהט”ב בחברה הדתית לגבי יציאה מהארון, זוגיות גאה, ברית הזוגיות ואפילו פונדקאות.
“המסמך שכאן אינו “ספר הלכה” בבחינת “כזה ראה וקדש”. זהו קובץ של המלצות לניהול חיי זוגיות ומשפחה של בני ובנות הקהילה הלהט”בית בתוך המשפחה והקהילה הדתית”, כתב הרב לאו, “הוא לא בא להתיר איסורים ולא לאסור את המותר. הוא מבקש לפלס דרך של חיים אפשריים בתוך מציאות חיים. זהו מפגש בין עולם האידיאה לבין עולם המציאות, בין העין הנישאת לשמיים לבין המפגש עם האדם שחי בסביבתי”.
חלקו הראשון של המסמך עוסק ביציאה מהארון בעולם הדתי. “זה מתחיל ברגע מאד מיוחד שבו עומד אדם (כל אדם באשר הוא) מול המראה ואומר לבוראו “הנני”. העמידה שלי בעיניים פקוחות מול מי שאני היא תנאי סף לבחירה בחיים. העמידה הזו, לבד מול המראה, היא הרגע המכונן שלפני היציאה מהארון. של היכולת לענות לשאלת הבורא “אייכה” ולא להתחבא. הצעד הבא ביציאה לחיים הוא יציאה מהארון ההרמטי. עוד זוג עיניים ולב פועם צריך להיות שותף לסוד הגדול. יש מי שיעדיף לשמור את הסוד כמוס מעיני החברה ולשתף בו רק מישהו קרוב. יש מי שמרגיש שהיציאה מהארון משחררת אותו סוף סוף לחיות ולא להתחבא מפני עצמו. הרבה פעמים הדרך הטובה לצאת מהארון היא במתינות ובזהירות כדי שהסביבה תהיה מסוגלת לקלוט ולספוג את המציאות החדשה שיש בה הרבה מן הטלטלה. גם האדם עצמו יוכל לבחון את חווית היציאה בצורה תהליכית ונכונה עבורו. מהלך היציאה מתחיל בזיהוי האחת או האחד שיש להם יכולת ספיגה וקליטה מוגברת. עבודת הכנה נכונה של יציאה מהארון עשויה להביא לתוצאה מבורכת של משפחה עוטפת, מכילה ומלווה במהלך החיים”.
“אעשה לו עזר כנגדו”
בחלקו השני של המסמך עוסק הרב לאו בזוגיות הלהט”בית. “הצורך בזוגיות של אדם עם נטייה חד מינית אינו שונה מצרכי כל בני האדם. הדרך למימוש זוגיות זו שונה, בהתאם לעומק הנטייה ולשיקולים נוספים בבחירה”, כותב לאו, “יש מי שיחפש זוגיות עם בן/בת המין השני ויש מי שיחפש זוגיות עם בן/בת אותו המין. זו בחירה אישית מאד והסביבה המלווה צריכה להשתדל להימנע משיפוטיות ולאפשר לתהליך האישי לצמוח בהתאם ליכולת האדם וצרכיו”.
הרב לאו מתייחס גם למקרים בהם להט”בים בוחרים לקיים זוגיות הטרוסקסואלית כדי לרצות את החברה וכותב: “אם המגע או המשיכה לבני/בנות המין השני גורם לדחייה מוחלטת – אסור לנסות ולבנות משפחה רגילה. זו פגיעה חמורה באדם שעמו נכנסים לברית”.
הרב לאו מתייחס גם לטיפולי ההמרה הקיימים בחברה הדתית ומזהיר מפניהם: “יש מטפלים שנושאים בשורה ל”תקן” את האדם מנטייתו. צריך להישמר ולהיזהר מכך כי הנזק הנפשי עלול להיות הרסני וקטלני. הורה שנחשף לבן או בת היוצאים מהארון עלול להגיב בבהלה ולבקש למהר לסייע באהבה. הבנה יותר עמוקה שבדרך כלל זו לא בחירה אלא נטייה מולדת תעזור להורים, וממילא למשפחה כולה, בהתמודדות עם האתגרים שילוו אותם כל הדרך. מאידך – אדם בוגר יכול לבקש ממטפל (מקצועי ומוסמך) לסייע לו להתמודד עם טבעו ועם נטיותיו ואי אפשר למנוע אותו מכך כי זה רצונו וזהו כבודו”.
בחלק השלישי של המסמסך פונה הרב לאו לעסוק במיסוד הזוגיות הגאה באמצעות ברית הזוגיות. “חיים זוגיים, בברית ובבניית מערכת שותפות עמוקה של משפחה, הם כטבע לאדם. גם אם אין למסגרת הדתית מענה לקידושין בין בני אותו מין, אין שום סיבה להתנכר ולהתכחש לזוגיות של הבן או הבת. גם הרצון לקיים אירוע של חתונה אינו חיצוני אלא נובע מהרצון להכריז בקהל עם על המחויבות הזוגית שבכניסה לברית. הרצון להודיע לעצמנו ולעולם שבחרנו לחיות בברית זוגית הוא רצון מובן, וזו הסיבה שרבים מבני ובנות הקהילה מבקשים להיות מוכרים ולהינשא. אי אפשר ולא נכון להתעלם מהצורך הזה או להתנכר אליו”.
בחלקו האחרון של המסמך ועסק הרב לאו בסוגית המשפחה ובעיקר בפונדקאות, וקובע כי ההלכה אינה אוסרת על בני ובנות הקהילה הלהט”בית לגדל ילדים ולבנות משפחה.
“בני ובנות הקהילה יכולים לבנות תא משותף של שותפות ואחריות, וילדיהם יהיו חלק מהקהילה הרגילה שבתוכה הם חיים.
שאלות הלכתיות ייחודיות מלוות את הזוג מהקהילה הלהט”בית בייחוס הילדים. שאלות מתחום פונדקאות וגיור (בזוג גברים) ושאלות מתחום מקור הזרע (בזוג נשים). טוב יעשו בני הזוג שיתייעצו מתחילת הדרך עם רב שילווה אותם במהלך כולו. כמו כל חבר אחר בקהילה יהיו בני הזוג הלהט”בים וילדיהם מעורבים ומשתתפים בחובות וזכויות הקהילה. הבחירה שלהם להיות בני זוג החיים בברית אינה מערערת את הקהילה ואינה מאיימת על שלמותה. הם מצידם, כמו כל חברות וחברי הקהילה, צריכים לנהוג בצניעות ובאיפוק, ולא להחצין את התנהלותם האינטימית בפרהסיה.
החברה יכולה וממילא צריכה להימנע משיפוט מעמדם הדתי של אנשים שיצאו מהארון, גם אם הם חיים בזוגיות. אם אינם עוברים בפרהסיה על איסורי תורה ואינם מבזים את התורה או מזלזלים בה הם כשרים לכל תפקידי הקהל, כולל עבודת הקודש של שליחי ציבור בתפילה ובמצוות. הכלת בני ובנות הקהילה הלהט”בית אינה מערערת את המשפחה והקהילה. המציאות מלמדת שאיש או אשה אינם בוחרים מרצונם החופשי בנטייה הזו ולכן אין מקום לחשש שמגמת ההכלה תגרור סחף ובלבול זהויות בקרב צעירות וצעירים. כמו הוריהם, גם ילדיהם של בני הזוג לא חטאו ואינם שונים מכל הילדים. יש להיזהר מלהלבין את פניהם ומכל מעשה של פגיעה בכבודם ובמקומם בחברת הילדים”.
קואליציית ארגוני הקהילה הדתית הגאה- חברותא, בת קול ושב”ל הגיבו למסמך וכתבו: “בראש ובראשונה אנו מברכים על הבחירה של הרב לאו לעסוק בנושא שהוא כאוויר לנשימה עבור כולנו- אהבה, זוגיות ומשפחה. כארגונים הפועלים בציבור הדתי אנו עדים למורכבויות בנוכחות הזהות הלהט”בית במרחב הקהילתי הדתי. משפחות להט”ביות דתיות כבר קיימות מזה כשני עשורים לפחות, ומתמודדות איתן יום יום. יחד עם זאת, האהבה, השייכות והקשר אותם מרגישים להט”בים דתיים לתפישת העולם האמונית- דתית קיימת בהחלט, ולעיתים אף מתחזקת תוך התהליך האישי של גיבוש הזהות. הגיע הזמן שהנושאים הללו ידוברו בפרהסיא, גם בשיח הרבני- הלכתי. שיח אמיץ, אמפתי, מלומד ורגיש בנושא יכול להבטיח עוד בתים רבים שמשלבים זהות להט”בית שלמה ונוכחת, לצד חיים דתיים, אמוניים וקהילתיים הסובבים סביב עולמה של תורה. בעהי”ת אנו נמשיך לפעול למען קיומו של שיח כזה גם בקרב רבנים ורבניות, וכמו שהתחלנו את קריאת התורה ב”בראשית”, כך נקווה שהרב לאו והשיח המבורך שהוא מקדם יהיו ראשית לתפישות דתיות, בריאות וטובות יותר, של אור וקבלה, כלפי הקהילה הדתית הגאה”.
