fbpx

כשההומופוביה הפכה לפחד

"אתם יכולים להפסיק להתנשק פה? לא בא לי לראות את זה". משפט אחד קטן הפך את הגאווה של אדיר אבן חיים לפחד משתק. עכשיו הוא מתעשת
אדירבןחיים

חודש הגאווה, איזה חודש מקסים זה. אתה מפוצץ באנרגיות וגאווה אישית על מי שאתה ועל הדרך שלך. מצעדים, מסיבות, הופעות ועוד עשרות אירועים שעושים לך טוב בנשמה.

אני כבר שנה מחוץ לארון. מהשנייה שיצאתי דאגתי להבהיר לעצמי דבר אחד- אני לא מתנצל יותר. לא מתנצל על האהבות שלי, לא מתנצל על הבחירות שלי ולא מתנצל על מי שאני. ערב אחד במסיבת דירה הצליח להרתיע אותי כל כך וזעזע את עולמי.

ב״ש, מסיבת דירה אצל חבר עם הרבה אנשים יפים והרבה אלכוהול. אני שותה בכיף ורוקד כאילו אף אחד לא מסתכל, כדי לפרוק קצת מהשגרה ששחקה אותי לאחרונה. האנשים יפים והמוזיקה עושה לי טוב.

אני הולך עם אחד מאנשי המסיבה הצידה ואנחנו קצת מדברים, קצת מתחבקים והרבה מתנשקים. נשיקה כזו טובה שעם האלכוהול מעלה אותך לגובה.

לאחר 15 דקות של גבהים מטורפים הגיע מישהו שדאג ששנינו נתרסק לקרקע עם מילים חדות כמו תער שחודרות לך לנשמה.
בחזות מאיימת ומבטא כבד אמר: “אתם יכולים להפסיק להתנשק פה באמצע הרחוב? לא בא לי לראות את זה ויש פה ילדים!”

מאחורי המקלדת הכי קל להגיב לבן אדם כזה, אבל היינו פנים מול פנים, ומספיקה הערה אחת שתדליק שרשרת אירועים שלא ניתן יהיה לחזור מהם בחזרה. אז בחרתי להתנצל על מי שאני ועל המעשה המביש שעשיתי רק כדי שלא יפגע בי.

זה הכה בי והתביישתי כל כך. העיר שלי לא מקבלת אותי. מה לעשות שבאר שבע היא לא תל אביב “המכילה ומקבלת את יושביה”.
אין תמיכה במקומות הגאים, אין שיח פתוח ומקבל ואין מודעות, אז אנשים שונאים כי הם מפחדים ממה שהם לא מכירים.
העיר שלי הומופובית ומצפה שאני אתנצל על מי שאני ועל האהבות שלי.

אחרי שחזרתי הביתה מרוסק ושבור, התיישבתי מול המסך ובחרתי לכתוב את מה שאני מרגיש בכמה משפטים. בלי יותר מידי ביטויים מפוצצים שלא שווים כלום.

העולם שלי פחדן,
הוא מפחד לקבל את מי ששונה ממנו. כי זה מה שהוא יודע

המדינה שלי פחדנית,
היא בוחרת בשבילי את האהבות שלי. כי זה מה שהיא יודעת.

העיר שלי פחדנית,
היא לא תתן לי לבטא את הגאווה שלי, כי זה מה שהיא יודעת.

אני פחדן,
אני נותן לכולם להתנהג אלי ככה, כי זה מה שאני יודע.

הלכתי לישון בידיעה שהמאבק עוד ארוך ואנחנו ממש לא קרובים לסיום אבל עם אופטימיות וחוזק להמשיך הלאה. אני לא מתכוון לוותר לשונאים ולפוגעים ואני בטוח כבר לא אתנצל יותר.

עוד בנושא:  בחזרה לקיבוץ: מסע של שברון לב ותקווה

אני ועוד קהילה שלמה של א.נשים חמים ומדהימים בבאר-שבע מוכנים למאבק. התרבות הגאה בבאר-שבע רק הולכת ומתעצמת עם בית גאה עצמאי וקהילה קטנה עם עצמה גדולה!

אנחנו חזקים, אנחנו פה כדי להישאר ואנחנו ממש לא מתכוונים להתנצל. כי הגיע הזמן שבאר-שבע תפגין אהבה.

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן