זה לא סוד שקהילת הלהט”ב סובלת מאפליה. בשנה שעברה עלה מספר האירועים האלימים כלפי להט”ב בכ-10 אחוזים, ולפי הדו”ח השנתי של האגודה למען הלהט”ב, הייתה עלייה של כ-41% בכמות הצעירים הלהט”בים שעזבו את הבית להוסטלים של משרד הרווחה. המשמעות היא שהמרחבים הקיימים, ובפרט המרחבים המשפחתיים, אינם מכילים ואינם בטוחים עבור להט”ב. לי, באופן אישי, נתלשו שני דגלי גאווה מהמרפסת בביתי בשכונת נחלאות בירושלים. אך המקרה שלי רחוק מלהיות מקרה פרטי. לפי דו”ח הלהט”בופוביה השנתי – בכל שלוש שעות מתרחש אירוע להט”בופוביה כנגד הקהילה.
פרויקט “מרחב בטוח”, החל לראשונה בארה”ב בשנת 1989 על-ידי קבוצת “Glue”. פרויקט זה נוצר סביב מרחבים בטוחים, שם נערכו סדנאות חינוך לסובלנות ואנטי-הומופוביה לאנשי ונשות מקצוע, ולקבוצות חינוכיות. בנוסף, בהתכנסויות אלה חילקו מגנטים עם משולש ירוק ובתוכו עיגול סגול, שסימלו הבטחה לתמיכה בזכויות להט”ב ומיגור להט”בופוביה. בהמשך, קבוצות אלו הורחבו למקומות נוספים בעולם כגון קנדה, בריטניה ועוד. מרחבים אלו נועדו להבטיח את הביטחון, הגברת תחושת השייכות והפתיחות באזור. לא פלא שפרויקט ויוזמה זו תפסו תאוצה והתפשטו למקומות אחרים בעולם.
כמו כן, מדבקות ושלטי “מרחב בטוח” של האגודה למען הלהט”ב, תפסו תאוצה ומופצים באלפי עותקים מדי שנה. קבוצות נוער כגון איגי ובנ”ץ (של הבית הפתוח בירושלים), הולכות ומתמלאות מדי שנה בצעירים אשר מחפשים מקום שבו יוכלו להביע את עצמם, להכיר חברים ולשתף חוויות הקשורות לזהות הלהט”בית.
אז מה זה מרחב בטוח? מרחב בטוח הוא מרחב בו קבוצות שנמצאות בשולי החברה ויכולות לחוש שם בטוחות מבלי להיות חשופות לאפליה, ביקורת או תגובות שליליות.
כיצד ניתן לייצר מרחב בטוח? זה אומנם נשמע מסובך, אך זה יכול להיות מאוד פשוט. ראשית, לתלות מדבקות של “מרחב בטוח” במרחב. (תוכלו להזמין או להוריד קובץ להדפסה באתר האגודה). שנית, לאפשר ולעודד הקמה של מפגשים וקבוצות במקום. דבר נוסף הוא לעבור הכשרה על ידי חוש”ן, שמציעה שלל פעילויות וסדנאות הסברה וחינוך למגוון רחב של מרחבים. והדבר החשוב ביותר – להקשיב. הקשבה לצורך בנייה של אלו שמשתמשים במרחב, זהו הדבר החשוב ביותר, מאחר ובסופו של דבר, המרחב נועד לשרת אותן.ם.
לסיכום, מרחבים בטוחים לא צריכים להיות רק נחלתם הבלעדית של מקומות אשר מוצהרים כגאים. הם צריכים להיות באוניברסיטאות ובמכללות, בבתי הספר, בהוסטלים לצעירים שלא יכולים לגור בבית ולשרת את כל מי שחפץ בהם. זה כמובן לא פוטר את האחריות מלייצר ביטחון במרחב הכללי לכולם ולהילחם בלהט”בופוביה.
בחודש הבא נציין את חודש הגאווה, ולמי שרוצה – חודש הגאווה והסובלנות. בחודש זה בכלל, ולאור האלימות הגואה בפרט, חשוב להרים דגלי מרחב בטוח וסובלני עבור הקהילה הגאה, לא פחות מאשר להילחם בלהט”בופוביה במרחבים שאינם גאים. אין ספק שמרחבים כאלו הם נכס עבור הקהילה, ויכולים לספק את הזכות הבסיסית לביטחון עבור א.נשים רבים.
הכותבת הדס סבג, הוא עובדת סוציאלית בבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, המפיק את מצעד הגאווה והסובלנות הקרוב שייערך ב-2.6.2022.
