40 שנות HIV/איידס, ובלה דואגת, זרוע ההסברה והמניעה בקהילה הגאה של הוועד למלחמה באיידס, לא מפסיקה לדאוג. 40 שנה במהלכן המחלה הפכה מסופנית למצב רפואי כרוני. הטיפול הביא את האנשים החיים עם HIV למצב שאינם מדבקים כלל וניתן לקיים לצד ה-HIV חיים מלאים, לעבוד, להקים משפחה ולנהל זוגיות ללא כל מגבלות.
ועם כל האופטימיות, דווקא בקהילה הגאה אנחנו עדים לכמה תופעות מדאיגות בהקשר של בריאות מינית. קבוצות הסיכון להדבקה בישראל השתנו משמעותית בעשור האחרון, אבל יש קבוצה אחת שבאופן עקבי נשארת קבוצת הסיכון הגדולה ביותר: MSM (גברים השוכבים עם גברים).
על אף מודעות גבוהה וזמינות של כל אסטרטגיות המניעה המתקדמות ביותר: בדיקות, טיפול תרופתי, טיפול מונע לפני ואחרי חשיפה (PrEP / PEP) ומודעות לשימוש בקונדום, אחוז ה -MSM מסך ההדבקות השנתיות ב -HIV נמצא משנת 2018 בעליה: 29% מסך הנבדקים בשנת 2018 ,31% מסך הנדבקים בשנת 2019 ו- 35% מסך הנדבקים בשנת 2020 (ע”פ דו”חות המרכז הארצי לאבחון HIV במשרד הבריאות).
צוות זרוע ההסברה לקהילה הגאה של הועד למלחמה באיידס מוטרדים מכמה תופעות שכיחות בחיי המין בקהילה, תופעות ששימוש נכון באסטרטגיות המניעה המתקדמות הזמינות לכולנו יוכלו למזער את נזקיהן. ממשאל אינטרנטי קהילתי שערכה בלה דואגת בקרב 505 להטב”קים המקיימים יחסי מין עם גברים, עולים נתונים המציגים מגמות מדאיגות בנוגע לבריאות מינית בקהילה הגאה.
הממצא הראשון מתייחס לאופן נטילת ה-PrEP. מתוך כלל המשתתפים במשאל, 34% דיווחו שהם נוטלים פרפ, אך כ-18% מתוכם עושים זאת “און דימנד” (סביב אירוע נקודתי) ולא באופן יומיומי, דרך התוויה שאינה מאושרת בארץ וניכר כי רבים אינה משמשים בה כהלכה.
נתון מדאיג נוסף מתייחס לתדירות השימוש בקונדום – הן בקרב המשתמשים פרפ והן בקרב אלו שאינן נוטלים אלת הטיפול. 50% מאלו שאינם נוטלים פרפ לא משתמשים בקונדום בקביעות. 46% העידו על עצמם כי קיימו מין שאינו מוגן מפני HIV בשנתיים האחרונות.
18% ממשתמשי הפרפ דיווחו שהתחילו טיפול בעקבות הקושי למצוא סקס בשימוש בקונדום. ו-45% מאלה שנוטלים פרפ דיווחו שניסו לשכנע פרטנר לא להשתמש בקונדום. במקביל, 55% מאלו שאינם נוטלים פרפ מדווחים שהופעל עליהם לחץ מצד פרטנר שנוטל פרפ לקיים מין ללא קונדום.
הנתון הקשה ביותר בנושא זה הוא העובדה שלפחות 1 מ-5 (21% מהנשאלים) דיווחו שהפרטנר הוריד את הקונדום במהלך יחסי מין ללא רשותו ו/או ידיעתו.
השילוב של נטילת PrEP יחד עם הפחתת השימוש בקונדום מובילה לעלייה בהדבקות במחלות מין אחרות (עגבת, זיבה, כלמידיה), שגם היא באה לידי ביטוי בשאלון. 73% מנוטלי הפרפ דיווחו כי נדבקו במחלת מין כלשהי מאז תחילת הטיפול. אמנם 80% מהנשאלים דיווחו כי הם נבדקים באופן קבוע לגילוי מחלות מין ו-62% דיווחו כי נדבקו בעבר במחלת מין, אך עם זאת רק 40% מהם הקפידו ליידע על כך את כל הפרטנרים המיניים שלהם ו-19% דיווחו כי לא עדכנו אף אחד, על אף ההמלצה הרפואית לעדכן לאחר אבחון את כל הפרטנרים מ-60 הימים האחרונים. הנתונים הללו מעידים במיוחד על הקושי לעצור את שרשרת ההדבקה על ידי אבחון מוקדם וטיפול.
המגמות מטרידות במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת בשיעור מחלות המין בקהילה, כאשר לחלק מהמחלות כבר שינו את פרוטוקול הטיפול לאחרונה בשל עמידויות שפיתחו הזיהומים לטיפולים האנטיביוטיים וחשש משחיקה של טיפולים אלה.
לאור הנתונים, המצטרפים לדיון ער בקהילה בשבועות האחרונים סביב נורמות מיניות בקהילה הגאה, מערך בלה דואגת, מערכי ההסברה ומערך שירותי התמיכה בוועד נערכים למקד את פעילותם במאמצי קידום בריאות מינית בקהילה הגאה, תוך שימת דגש על הסוגיות הקריטיות שעולות מהמשאל.
“על אף ירידה מתונה במספר ההדבקות השנתי ובקבוצות הסיכון האחרות בישראל, בכל הקשור להדבקות בין גברים בקהילה הגאה אנחנו רואים בשנים האחרונות מגמות מדאיגות, כשאחוז המאובחנים בה מתוך סך ההדבקות השנתי רק הולך ועולה”, מסביר עידו בטיש, רכז “בלה דואגת” בוועד למלחמה באיידס, “המגמה הזאת אינה בהלימה עם חלק ממדינות העולם, בהן ההדבקות בקהילה הגאה נמצאות במגמת ירידה עקבית. למרות שבישראל ישנה נגישות לאמצעי המניעה המתקדמים, השימוש בהם אינו מיטבי: מחירי ה-PrEP יקרים מדי, הבירוקרטיה סביב קבלת PEP מסורבלת מדי, נטילת “פרפ און דימנד” (סביב אירוע נקודתי) מתבצעת בצורה פיראטית ולעיתים שגויה וסיכונית. תוצאות המשאל מראות במספרים את מה שאנחנו רואים בשטח יום יום במרכזי הייעוץ והבדיקות שלנו, לא רק לגבי HIV ומחלות מין, אלא גם לגבי תופעות רווחות בחיי המין בקהילה הגאה: סקס תחת השפעת סמים, הפעלת לחץ להורדת קונדום והורדת קונדום בניגוד לרצון הפרטנר. לאור שינוי השיח סביב מין ומיניות לאחרונה, אני חושב שכדאי לשים את הדגש על זה שמין בטוח הוא לא רק שימוש באמצעי מניעה, אלא על יצירת מרחב בטוח בכל מה שקשור למין ומיניות”.
“הנתונים העולים מהמשאל אינם מפתיעים את כל מי שעוסק ברפואת להט”ב”, אומר ד”ר גל וגנר-קולסקו, יו”ר החברה הישראלית לרפואת להט”ב בהר”י, מנהל המרפאה הגאה “כללית גן מאיר” וחבר הוועד המנהל בוועד למלחמה באיידס, “נתוני המשאל מחזקים את הצורך של הקהילה הגאה לקבוע גבולות ברורים בכל הנוגע ליחסי מין גם בהיבטים הקשורים למניעת מחלות. האחריות היא שלנו הצוותים הרפואיים יחד עם הקהילה עצמה, להקפיד על אבחון וטיפול נכון, עדכון פרטנרים ושימוש בכל כלי המניעה הקיימים. אנחנו חייבים בראש ובראשונה לכבד את הבחירות של הזולת ולהיות ערים לרצונות שלו גם בהיבט של מניעת מחלות. המשאל מראה שגברים רבים חשופים ללחץ מצד פרטנרים להורדת קונדום כמו גם לחצים אחרים, זה חייב להדליק נורה אדומה אצל כולנו. אני בטוח שהקהילה הגאה שידעה ויודעת שנים רבות של התעמרות, פגיעה ואפליה תדע גם עכשיו ליצור לעצמה כללים שיאפשרו כבוד הדדי, רק כך נוכל לצעוד קדימה עוד יותר למקום של בריאות פיזית ונפשית כאחד”.
