טיפולי המראה

pexels | cc0

אופיר לנדסברגר, חברותא- הומואים דתיים ופרופ’ רפי חרותי

לקראת היום העולמי למניעת התאבדות שחל היום, ביקשנו לראיין את מנהל המרפאה לשיקום וטיפול מיני בבית החולים רעות בת”א, פרופ’ רפי חרותי, לעניין טיפולים מיניים, טיפולי המרה ומה שבינהם.

האם תוכל בבקשה לספר לנו מעט על תחום עיסוקך – טיפול מיני – וכיצד תחום זה משיק לרפואת השיקום, בו אתה עוסק גם כן?
“בטיפול מיני עוסקים במיניות האדם, אשר בהגדרתה הרחבה היא כל מרכיב שמגדיר את המשיכה לגבריות, לנשיות ולקשת הרחבה הקיימת בין השניים מבחינה מינית.

אנו יודעים זה מכבר שמיניות האדם אינה מתמצה בפרקטיקה המינית עצמה, אלא כוללת גם חלקים תרבותיים, רגשיים, חברתיים, פיזיים ואינטלקטואלים. כך יוצא שמיניותו של אדם באה לידי ביטוי בכל מעשה ומעשה. למשל, כיצד אני מתלבש/ת? כיצד אני מדבר/ת? באילו סרטים אני בוחר/ת לצפות? מהם התחביבים שלי? וגם, במי אני מתאהב/ת? עם מי אני מממש את תשוקותיי וכן הלאה”.

מה התחום אינו כולל?
התחום אינו כולל הפרעות כגון עבריינות מין, ובמה שמוגדר מקצועית סטיה מינית (פראפיליה). אדגיש כי נטיה מינית הומוסקסואלית “אינה נכללת ברשימה זו. לא מעט אנשים מגיעים עם מצוקות הנובעות מן הקושי לקבל את הנטיה המינית ואף בכך אנו מטפלים”.

כמטפל מיני אתה נפגש בעיקר עם זוגות במשבר, באותם המקרים בהם מגלה אחד (או יותר) מבני הזוג, משיכה לבני מינו, האם תוכל בבקשה לתאר את טיב המצוקות האופייניות למקרים אילו?

אשתמש בדוגמה בה הבעל מגלה בעצמו משיכה מינית הומוסקסואלית, ואם מבחירה או שלא, אישתו מגלה גם היא על משיכתו.
קודם לרגע הגילוי – כל עוד הדבר נשמר סוד, נאלצת האישה לחלוק את חייה (ומיטתה) עם בעל שכמעט (בכלל) אינו נמשך אליה פיזית, והיא לא יודעת מדוע זה כך. זו התמודדות קשה מנשוא אשר גורמת לפגיעה בתחושות הערך והדימוי העצמי. עולות שאלות שמטבען הן רעילות כגון “מה לא בסדר בי שבן זוגי אינו נמשך אלי?” “איך לא ידעתי את זה מזמן?” וכו’ – שאלות המבטאות תחושות אשמה ובושה בלתי מוצדקות.

הבעל אשר טרם עמד על משיכתו המינית או אשר מסיבותיו שלו לא יכול היה לשתף את אשתו במשיכתו לגברים, משלם גם הוא מחיר נפשי כבד מאוד. אל תחושת האשמה שאינה במקומה על רקע אי יכולתו האובייקטיבית להיות מאהב לאשתו, מצטרפת תחושת אשמה מובנית על הפגיעה שהוא מסב לאישתו ולמשפחתם.

מן ההיבט הפיזי, לא תמיד יימנעו בני הזוג מיחסים מיניים לגמרי, אלא לרוב תהיה ירידה משמעותית בתדירות יחסי המין ובאיכות יחסי המין גם כן. גם באותם המקרים בהם יקיים הזוג יחסי מין, אלו יהיו קצרים, ללא תשוקה ופעמים רבות מלווים בקשיים בתפקוד המיני.

משבר האמון אשר נוצר לאחר הגילוי, לרוב תואם את משך הקשר, וככל שזה ארוך יותר, כך המשבר עמוק יותר. בת הזוג “המרומה” מרגישה שפגעו ורימו אותה אף אם לא בכוונה תחילה. פעמים רבות היא תחוש שהשתמשו בה בכדי לבנות תא משפחתי נורמטיבי למראית עין בלבד, או בכדי לנסות ולבדוק האם יתכן וחיי הנישואים “יתקנו” את המשיכה המינית. למעשה, גזלו ממנה את האפשרות לחיות חיים זוגיים מלאים ומספקים יחד עם גבר שנמשך אליה. אמנם סביר כי הגבר ירגיש הקלה משמעותית בשל חשיפת הסוד מחד גיסא, אולם מאידך גיסא הוא יחווה לרוב תחושות קשות מאוד של אשמה כלפי בת הזוג.

מהו הוא הטיפול המקצועי אשר תיישם במקרה שכזה?

העקרונות הטיפוליים במקרה שכזה הם קודם כל לעזור למטופל להכיר את עצמו טוב יותר – מטרה שאינה פעוטה או פשוטה. ננסה לעזור לו לקבל את עצמו בתהליך הכולל הנגשה של מידע מדעי מקצועי אודות נטיה מינית – על כך שנטיה מינית להט”בית אינה הפרעה, אלא להיפך, חלק מהגיוון המיני האנושי. תחת שום נסיבות לא ננסה להשתמש בטכניקות פסבדו-התנהגותיות או פסבדו-פסיכודינמיות בכדי לנסות לשנות את הנטיה. אלו הוכחו אינספור פעמים כבלתי יעילות ומזיקות. ניתן לו את המידע הכי מקצועי על כך ש”טיפולי” המרה מכל סוג שהוא הם מסוכנים, על מנת שלא יתפתה ליפול ברשת של שרלטן כזה או אחר, אשר מציעים סוג כזה של “טיפול”.

צילום: ינאי יחיאל

מהן המטרות קצרות הטווח וארוכות הטווח של טיפול שכזה?

מטרת הטיפול היא רווחתם הנפשית של שני בני הזוג. יחדיו ובעזרת המטפל, הם יכולים למצוא את הדרך הנכונה והמיטיבה עבורם. מומחיותו של המטפל, היא בין השאר לעזור לבני הזוג לשוחח ולתקשר, כך שהם יוכלו להגיע להחלטות אישיות וזוגיות אלו.

כאמור, בשלב ראשון חשוב שהמטופל הלהט”ב יכיר  את נטייתו המינית, ובעיקר יקבל אותה וילמד לחיות עמה בשלום. במקביל, בהתערבות הזוגית ננסה לעזור לבני הזוג למצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורם. נבדוק כיצד הם רוצים להמשיך? האם הם רוצים להמשיך יחד כזוג? ואם כן, באיזה אופן ותחת אילו תנאים? אם הם בוחרים להישאר יחד צריך לבדוק עמם באיזה סוג של הסכם זוגי הם מעוניינים, למשל: האם יוכל לממש את נטייתו, וכיצד? ומה באשר לבת הזוג? האם הקשר ייפתח?

לזוג שבוחר לנסות להישאר יחד נסביר על “יחסי נטיה מעורבת” (יחסים בהם בן זוג אחד סטרייט והשני להט”ב), ננסה לחקור איתם את היתרונות והאתגרים ביחסים מהסוג הזה, ולראות האם ובאיזה אופן יחסים כאלו עשויים להתאים להם. זוגות רבים יבחרו להיפרד ונזכור שגם פרידה ניתן לעשות בצורה נכונה ובריאה, בייחוד כאשר ילדים מעורבים בתמונה, ועל כן עבור אותם זוגות ננסה לעזור להם לעשות זאת באופן מיטיב ובשלום.

במידה וזוג זה אינו מסכים עם מטרות אלו ובוחר להתחיל טיפול “אלטרנטיבי” אשר מכוון להתקנת שינוי כלשהו בנטיה החד מינית, מה תהיה עצתך לזוג – בבחירת המטפל?

עצתי החד משמעית היא שטיפולים אלו נמצאו כלא יעילים, כמזיקים ומסכני חיים. ברוב המדינות הנאורות קיים קול אחיד, ברור וגורף בקרב הקהילה המקצועית הבינלאומית, אשר אוסר איסור נחרץ על “טיפולי” המרה. בנוסף, אחד מעמודי התווך של טיפול אתי הוא ההכרה במחויבותו הבלעדית של המטפל בטובתו של המטופל גרידא, מתוך רגישות תרבותית לאמונתו של המטופל, אך ללא מתן העדפה לנורמות חברתיות קהילתיות כאלו או אחרות. המרה איננה טיפול כזה, והייתי מציע להם להתרחק מטיפול מסוג זה.

מהם סימני האזהרה להם רצוי לשים לב, הן בבחירת המטפל עצמו והן במהלך ולאורך הטיפול עצמו?

כדאי לוודא שהמטפל הנו בעל הסמכה מתאימה. כיום על מנת להיות מטפל מיני יש צורך בתעודת רופא או תעודה המעידה על תואר שני טיפולי. על תעודה זו, יש להוסיף תעודה בלימודי מיניות האדם במוסד אוניברסיטאי מוכר ובהיקף של כ- 200 שעות לימוד לפחות ובנוסף לכל זה יש לעבור הסמכה במרפאה מוסמכת ומקצועית, דוגמת המרפאה ב”רעות” וב”אישי”.

לא סתם יצאנו בקמפיין – “טיפול מיני הוא עסק רציני”, שכן התחום מזמן לא מעט שרלטנים, שמכנים עצמם סקסולוגים כאשר אין להם שום הסמכה בנושא.

מהן סוגי הפרקטיקות מהן צריך להזהר? מה הוא “סוג השיח” אשר צריך להרים דגל אדום?

מטפל שמבטיח הצלחות בשינוי אוריינטציה מינית הוא מסוכן. מטפל שמתייחס לנטייה מינית להט”בית כסטיה הוא מסוכן אף יותר. מטפל שמוכן לטפל רק במי שמנסה לשנות את האוריינטציה המינית שלו ולא מוכן לעזור למטופלים לקבל את נטייתם המינית- גם הוא מסוכן.

כאמור, ישנם לא מעט שרלטנים שאין להם כל הכשרה מוסדרת בטיפול נפשי. שוב, חשוב לבדוק האם קיימות תעודות המעידות על ההסמכות הנדרשות. אחזור ואדגיש, פרקטיקות פסבדו-פסיכודינמיות שפסו מן העולם, הטוענות שהנטיה המינית הלהט”בית נוצרה בגלל מחסור כלשהו בדמות אב או הזדהות יתרה עם האם, או לחילופין פרקטיקות המנסות להשפיע על נטיה מינית באמצעות טכניקות פסבדו-התנהגותיות כגון התניה שלילית- כאשר עולות פנטזיות מיניות ביחס לבני אותו המין, ועידוד להתנסות מינית עם פרטנר אליו המטופל לא נמשך- הן פרקטיקות פסולות מכל וכל.

את רשימת המטפלים המיניים המורשים ניתן למצוא באתר איט”ם- אגודה ישראלית לטיפול מיני.

פרופ’ חרותי הנו מבכירי תחום הטיפול המיני ומחלוצי נושא השיקום המיני בארץ. בעברו שימש שמונה שנים כיו”ר איט”ם (אגודה ישראלית לטיפול מיני), כיום הוא משמש כראש החוג לרפואת שיקום בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומרכז מזה כ-20 שנים את קורס המיניות במרכז האקדמי ללימודי המשך בפקולטה זו. פרופ’ חרותי מנהל שותף ב-“אישי” – מרכז לטיפול מיני, זוגי, פרטני וטיפולי סרוגייט.

“נתקלתם בסוכן המרה? דווחו לנו בחברותא על כך- במייל- info@havruta.org.il , באתר- havruta.org.il הארגון ובמדיה החברתית facebook.com/Havruta.IL “