חודש מרץ בפסטיבל הקולנוע הגאה – יום האישה ויום הנראות הטרנסג’נדרית

שתי עונות  Dos Estaciones – בין גבעות עפר אדומות, שמיים כחולים ושדות אגבה ירוקים ניצב “שתי עונות”, מפעל טקילה מקומי צנוע כמו של פעם, שנאבק על הישרדותו מול המפעלים הגדולים וחברות בינלאומיות המשתלטות על ייצור המשקה האלכוהולי המקסיקני המסורתי. בראש המפעל שולטת ביד רמה מריה גרסיה, יורשת העסק המשפחתי ומגדלור לעיירה כמעסיקה המרכזית של תושביה. כדי לעזור לה לפקח על ניהול החברה, היא שוכרת את שירותיה של רפאלה, שנוכחותה התוססת מייצרת תקווה נחוצה גם במפעל הצמא לנס וגם עבור מריה. כאשר מגיפה מתמשכת ושיטפון בלתי צפוי גורמים לנזק בלתי הפיך, מריה נאלצת לעשות כל שביכולתה כדי להציל את מקור הכלכלה והגאווה העיקרי של הקהילה שלה. “שתי עונות” מתאר ללא מאמץ ובפשטות קסומה את החיים הכפריים, את המסורת והאומנות שעומדות מאחורי הכנת הטקילה.תרזה סאנצ’ס בתפקיד ראשון בקולנוע כובשת את המסך כאישה בעלת אופי חזק הנלחמת על המורשת המשפחתית ויוצאת למלחמה נגד התאגידים הזרים שמשתלטים על העיירה הכפרית שלה.

---

יום הנראות הטרנסג’נדרית הבינלאומי

לכבוד יום הנראות הטרנסג’נדרית הבין-לאומי יקיים הפסטיבל ב-27 במרץ יום קולנוע ייחודי  בשיתוף פרויקט גילה להעצמה טרנסית, במהלכו יוקרנו שלושה סרטים:

בשעה 17:00 – האולאנדרים – פאולה, בטי ואווה הן שלוש נשים טרנסיות בשנות ה-60 לחייהן שמכירות זו את זו יותר מארבעים שנה. שלושתן החלו להתפרנס בצעירותן כעובדות מין באתונה, יוון. במהלך הסרט מבקרות בטי וקאלידו, אווה קומאריאנו ופאולה רבניוטי במקומות השונים בעיר בהם נהגו לעבוד, להתרועע, לעבור הטרדות או להיעצר על ידי השוטרים, להילחם על זכויותיהן, ליהנות מהחיים ולמצוא אהבה. שלושתן מנהלות דיון לא מתנצל, הומוריסטי ומעצים על ההיסטוריה הקווירית של אתונה, כמו גם על ההיסטוריה של המיניות באזור הים התיכון ומחוצה לו. את הסרט ביימה הפעילה החברתית ואשת הקולנוע פאולה רבניוטי שהיא גם אחת משלושת הגיבורות של הסרט. התכוננו ל-65 דקות היסטוריות והיסטריות שמצליחות להצחיק, לרגש וגם להעצים.

בשעה 18:30-  הריקנות שלי ואני – סרטו הדרמטי השני של הבמאי אדריאן סילבסטר (זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר TLVFest 2021 על יצירתו “משקעים”), הוא יצירה קולנועית הסובבת את עולמה של אישה טרנסג’נדרית צעירה שגרה בברצלונה ועובדת בעבודה לא מתגמלת במוקד טלפוני. היא כמהה ל”רומנטיקה רגילה” ולגבר שיאהב אותה כפי שהיא. היא מפנטזת על רומנים סוחפים עם גברים נאים ועל הקמת משפחה מסורתית. עם זאת, המציאות הרבה יותר מורכבת והיא נודדת בין דייטים מביכים בתקופה שהיא עוברת שינויים החיוניים לבריאותה.

סילבסטר מלווה את גיבורת הסרט בדרכה למצוא את מקומה בעולם, בחיי היומיום שלה וכשהיא מדברת בכנות עם עמיתים, חברים קווירים והגברים שהיא פוגשת דרך אפליקציות. בתפקיד הראשי רפאלה פרז, שגם היתה שותפה בכתיבת התסריט, עם מבט של געגוע קבוע בעיניה, נוטפת פגיעות, נאיביות ואינטנסיביות.

בשעה 21:00 – אימנסיטה – הבמאי עמנואל קריאלזה שאחראי לשורת להיטים ביניהם: “רספירו” עם ולריה גולינו, “המסע אל החלום” עם שרלוט גינזבורג  ו-“טרה פרמה” עם דונטלה פינוקארו, משתף פעולה לראשונה עם כוכבת הקולנוע הבינלאומית, זוכת האוסקר – פנלופה קרוז. זהו סרטו האישי ביותר של קריאלזה המבוסס על ילדותו. קריאלזה חשף במסיבת העיתונאים בפסטיבל ונציה שהוא טרנסג’נדר וזאת הפעם הראשונה שהוא בעצם יצא מהארון מול התקשורת והקהל הרחב.

רומא, שנות ה-70: בין שכונות הנמצאות בתהליכי בנייה, תוכניות טלוויזיה בשחור-לבן, וערכים משפחתיים מסורתיים ומיושנים, קלרה ופליס בדיוק עברו לדירה חדשה. נישואיהם הסתיימו: הם כבר לא אוהבים אחד את השני אבל לא יכולים להיפרד. רק ילדיהם, שקלרה יוצקת לתוכם את כל תשוקתה לחופש, שומרים עליהם יחד. אדריאנה, הבכורה, רק הגיעה לגיל 12 והיא העדה הקשובה ביותר למצבי הרוח של קלרה ולמתחים הגוברים בין הוריה. אדריאנה דוחה את שמה וזהותה ורוצה לשכנע את כולם שהיא ילד. העקשנות שלו מביאה את האיזון המשפחתי המעורער ממילא לנקודת שבירה. בזמן שילדי המשפחה מחכים לקול מלמעלה או לשיר בטלוויזיה שידריך אותם – הכל משתנה סביבם ובתוכם.

מידע נוסף וכרטיסים באתר הפסטיבל