האם ניתן לצמצם את נזקי סמי המסיבות?

Pretty Pills | DraconianRain | CC BY-NC 2.0

הגעתם של כמה עשרות מבלים בארועי הגאווה בתל אביב לבית החולים איכילוב, העלתה את נושא השימוש בסמי מסיבות בקרב הקהילה הגאה לכותרות.

כתבות בתקשורת הארצית והקהילתית, גילויי דעת של בליינים מוכרים ואפילו פוסט חצי דואג חצי נוזף של פרופסור בכיר בבית החולים איכילוב, עוררו שיח חשוב בקרב חברי הקהילה בנוגע לתופעת סמי המסיבות והשימוש הנרחב בהם בתקופת הגאווה.

אין ספק שמדובר בתופעה שלילית שמוטב היה לו לא הייתה קיימת. אך יחד עם זאת, חשוב לציין כי שימוש בסמי מסיבות אינו ייחודי לקהילה הגאה. אווירת ה”בוא נתפוס ראש” ותרבות ה”עלה לה” קיימת גם במידברן ובפאנג’ויה, ואורחים דלוקים שרוקדים בלי הכרה ניתן למצוא היום בכל חתונה כדת משה וישראל.

מחקר שנערך בשנת 2016 ע”י ארגון Drug Abuse סיקר ברשתות החברתיות למעלה משלושה מיליון וחצי אזכורים של שימוש בסמים במהלך פסטיבלים שונים, החל מה”מארלי פסט” במיאמי, דרך “טומורולנד” ועד ל”ברנינג מן”. גם איפיון סוגי הסמים בהתאם לסוגי הבליינים השונים הולך ומטשטש. אם בעבר ניתן היה לשייך את השימוש במריחואנה למושבניקים ואת הקוק לבליינים העירוניים, הרי שהיום כבר אי אפשר לאפיין סצינה בסם עיקרי אחד. רשימת סמי המסיבות מתארכת, וטרנדים ואופנות מכתירים את הסם התורן שהופך לכוכב המסיבות.

כמו בכל העולם, התופעה קיימת גם בקהילה הגאה בישראל. מסיבות ענק שמתפרשות לאורך סופשבוע שלם, תיירות גאה המתרכזת במסיבות ובילויים, אווירת החופש והשחרור האינסופי והצורך להרגיש ולהיות שייך ולהשתלב בהמון המיוזע והשרירי שלא נח לרגע, הם גורמים המשפיעים על הצריכה בקרב חברי הקהילה.

אך השימוש בסמים הוא לא נחלת המועדונים בלבד. בשנים האחרונות הסמים הפכו לחלק משמעותי גם בחיי המין שלנו. חומרים שונים משמשים רבים מאיתנו להפגת המבוכה, הגברת החרמנות או שיפור הביצועים, ומוציאם את דרכם מהמועדונים והאיצטדיונים אל חדר השינה ומסופי השבוע אל היום יום שלנו.

המגמה – הפחתת נזקים על ידי שימוש נבון

כאמור, אשפוזם של כמה עשרות בליינים במהלך סופ”ש הגאווה לפני כשבועיים, הוביל לביקורת חריפה על הקהילה מבחוץ ומבפנים. אך האם ניתן לעצור את התופעה? בשנה שעברה יזמו בעלי הליינים הגדולים, בשיתוף עם אגודת הלהט”ב והרשות הלאומית למלחמה בסמים, קמפיין יעודי לקהילה הגאה העוסק בשימוש בסמים. תחת הסלוגן “אל תעלם לנו” ביקשו הפרסומים להגביר את המודעות לצריכה נבונה של סמים והמנעות משילובים מסוכנים.

גישה זו, המוכרת בעולם כגישת “הפחתת נזקים”, פועלת תחת תפיסת המציאות בה אנשים צורכים סמי מסיבות ומבקשת שלא לשפוט, להאשים או להעניש, אלא פשוט להפחית נזקים על ידי הנגשת מידע לשימוש נבון. מדינות רבות בהן הולנד, בריטניה, אוסטריה וגרמניה, מנגישות את המידע לשימוש נבון במגוון צורות – מפרסום טבלאות המציגות את החומרים השונים ומידת הסכנה בשילוב שלהם זה עם זה ועם חומרים פסיכואקטיביים אחרים, דרך פרסום שמותיהם ותמונותיהם של חומרים החשודים כמורעלים על מת להגן על הצרכנים, ועד להצבת מעבדות בפסטיבלים הגדולים בהן יכולים הבליינים לבדוק את איכות הסם שסופק להם ולקבל מידע על ריכוז החומר האקטיבי בסם.

פעולות מסוג זה עדיין אינן קיימות בישראל, מכיוון שצריכת סמים היא מחוץ לחוק ופעולה כזו נתפסת על ידי הרשויות כעידוד צריכה. גם בעלי המועדונים המבקשים להיות אחראים לבליינים שלהם, מנועים מלהפעיל עמדות מסוג זה, המהוות מעין הודאה שהם יודעים שיש שימוש בסמים במסיבות שלהם, מה שעלול לגרום להם לאיבוד הרשיון וסגירת העסק.

קמפיין ההסברה הנוכחי של האגודה למען הלהט”ב, העוסק בהסבר על השפעת החומרים השונים ועל אופן הגשת טיפול ראשוני לאנשים בקלאב, הועלה בשבוע הגאווה ונעלם מיד לאחר מכן, ואילו הוועד למלחמה באיידס פועל בעיקר בנושא CHEMSEX ובתרומתה של התופעה להדבקות בנגיף ה-HIV.

מדובר בפעילות חשובה, אך קמפיינים לבדם לא יגרמו לשינוי. על מנת להפוך את המגמה יש צורך בטיפול עמוק ומקיף בתופעה, גם ברמה הארצית וגם ברמה הקהילתית, תוך הקצאת משאבים ושיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, החל ממשרדי הממשלה, דרך ארגוני הקהילה ועד לבעלי הליינים.

בכל זאת משתמשים? המנעו משילובים מסוכנים

עד שהשינוי המיוחל יגיע, מה ניתן לעשות? ההמלצה הראשונה שלנו היא כמובן לא להשתמש בסמים וללמוד ליהנות גם ללא הצורך בעזרים חיצונים ומלאכותיים. אך מכיוון שאנו ערים למציאות ויודעים שקשה לשנות אותה בבת אחת, העלאת המודעות לשימוש נבון תוך לקיחת אחריות על עצמנו ועל חברינו, היא הדרך בה אנו יכולים לפעול כיום על מנת למזער את הנזקים של השימוש בסמים.

ישנם שני כללים חשובים לשימוש נבון:

מינון – אחת הבעיות העיקריות של שימוש בסמי מסיבות הוא המינון. הזמינות, הרצון להשתלב וסף הגירוי הגבוה גורמים למשתמשים רבים לקחת מינונים גבוהים, שתופעות הלוואי שלהם קשות במיוחד. השגחה על המינונים, שלנו ושל החברים הסובבים אותנו עשויה להציל חיים.

שילובים – שילוב הוא שימוש בשני חומרים או יותר, שנעשה מתוך ניסיון להגביר את התחושה או מתוך כורח, פשוט כי אלו החומרים הזמינים כרגע. ערבוב חומרים שונים מוביל לרוב לציפייה לסינרגיה בין שני החומרים שתוביל להגברת האפקט. אך לא תמיד ניתן לצפות את האפקט המתקבל, ישנם שילובים שלא משפיעים על האפקט, ישנם כאלו שיוצרים דווקא את האפקט ההפוך, וישנם כאלו שהשפעתם מסוכנת עד כדי מוות.

אתר TRIPSIT מפרסם מדי שנה טבלה המציגה את השילובים האפשריים ואת רמת הסיכון שלהם. לנוחותכם, צמצמנו את הטבלה לחומרים הנפוצים בישראל, על מנת שתוכלו לבחון את רמת הסיכון של השילובים השונים ולדעת ממה להזהר.

מתערבבים, לא מערבבים – מאילו שילובים כדאי להזהר? לחצו להגדלה

החומרים המופיעים בטבלה מחולקים לפי קבוצות חומרים הנפוצות בשימוש בישראל:

קנאביס – תוצריו של צמח הקנאביס המכילים את החומר הפעיל THC, הבולטים שבהם הם מריחואנה וחשיש, שצריכתם נעשית לרוב על ידי עישון, אידוי (בעזרת מכשיר אידוי) או אכילה.

קטאמין – הסם, מכונה בשם ספיישל K, שימש במקור כחומר הרדמה לטיפול בבעלי חיים ובבני אדם. הוא מייצר תחושת ניתוק ותחושה של חרמנות וכן יוצר הזיות. שימוש בסם במינונים נמוכים מעניק חוויה של ניתוק מהסביבה הנקראת קיי הול. מינון גבוה יותר יכול לגרום להקאות, התכווצויות ולחוסר חמצן במוח ובשרירים, ומינון יתר עלול לגרום למוות.

קוקאין – משתייך למשפחת הסמים המעוררים. מגיע בצורת אבקה ונצרך בדרך כלל בהסנפה או עישון. הקוקאין הוא חומר מעורר, משחרר וממריץ מבחינה גופנית ונפשית וגורם לתחושת אופוריה. הסם גורם לתחושת ביטחון עצמי מופרז ויכול לייצר תחושת סקסיות, חרמנות וכוח. קוקאין גם גורם לכיווץ של כלי הדם כמו חומר להרדמה מקומית ולכן במקרים מסוימים גורם להפסקת פעולת הלב ולמוות.

אקסטזי – M.D.M.A – תרכובת של חומר מעורר וחומר מעורר הזיות שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית, מערכת הלב והדם, השרירים, הכליות והכבד. מופיע בצורת כדור ומייצר תחושת אופוריה וכן עלייה באנרגיה המאפשרת להמשיך ולרקוד במסיבה. יש כדורים שהשפעתם מורגשת רק אחרי כמה שעות, מה שעלול להטעות את המשתמש ולהוביל לנטילת יתר. הפעילות הפיזית המוגברת בשילוב הכדור יכולה לגרום לתסמינים של מכת חום (עליית חום הגוף) ועם שתייה מוגברת של מים יכולה לגרום גם לדילול מסוכן של הדם והצטברות מים בגוף. הכדור עלול לגרום להזיות, חרדה והתקפי פאניקה וכולל גם תופעות לוואי כמו דיכאון, חרדה ועייפות, הנמשכות ימים אחרי השימוש.

קפאין – חומר ממריץ המצוי בטבע בעיקר בפולי קפה, התה והקקאו. קפאין נמצא במאכלים ומשקאות רבים, כמו שוקולד, קוקה קולה, תה, משקאות אנרגיה ועוד. בקפאין גם נעשה שימוש כחומר פסיכואקטיבי, כאשר הוא מעורב עם סמי רחוב כדוגמת מתאמפטמין וממריצים אחרים.

אמפתמין – מציין קבוצת תרופות ממשפחת הממריצים הפועלת על מערכת העצבים המרכזית, ומשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). בדרך כלל ידוע בשמות המסחריים ריטלין וקונצרטה.

GHB – הסם המכונה בקיצור ג’י, הוא סם ממשפחת הסמים המרגיעים-מרדימים, הפועל לדיכוי הפעולה של מערכת העצבים המרכזית, בדומה לאלכוהול והרואין. החומר מגיע בצורת אבקה (כדורים או קפסולות) או בנוזל ונצרך בבליעה, בדרך כלל על ידי המסה במשקה. ההשפעה העיקרית של ה-GHB על הגוף היא דיכוי הפעילות של מערכת העצבים המרכזית, ונעה מתחושת אופוריה, הרפיה ונמנום ועד למצב של איבוד הכרה. השפעת החומר בשילוב עם אלכוהול היא חריפה יותר מכיוון ששניהם חומרים המדכאים את פעולת מערכת העצבים המרכזית.

אלכוהול – השם העממי לכוהל אֶתָנוֹל, הנמצא בכל המשקאות החריפים, ומקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על הגוף.

אופיואידים (משכי כאבים) – קבוצת האופיואידים כוללת משככי כאבים הפועלים לדיכוי מערכת העצבים המרכזית תוך הפחתת יכולת הגוף להגיב לגירויים, כמו מורפין, אוקסיקודון ומתדון.

בנזודיאזפינים (נוגדי חרדה) – תרופות פסיכו אקטיביות בעלות השפעות מרגיעות נוגדות חרדה, אנטי-אפילפטיות, אמנזתיות, ומרפות שרירים. בנזודיאזפינים משמשים לטיפול קצר טווח בחרדה חמורה או נדודי שינה ונמצאים בשימוש שכיח ביותר כמעט בכל בית בישראל.

הטבלה מציגה את השילובים האפשריים, כאשר כל צבע מציין רמות השפעה וסיכון שונות:

סינרגיה בסיכון נמוך – שילוב העשוי לגרום להשפעה גדולה יותר, ואינו אמור לגרום לתגובה שלילית או בלתי רצויה מעבר לתגובות של כל חומר בנפרד בעת שימוש בקפידה.

ללא סינרגיה בסיכון נמוך – השילוב בין החומרים אינו צפוי לגרום להשפעה גדולה יותר, ואינו אמור לגרום לתגובה שלילית או בלתי רצויה מעבר לתגובות של כל חומר בנפרד בעת שימוש בקפידה.

השפעה מופחתת בסיכון נמוך – השילוב בין החומרים אינו עובד יחד, אך אינו אמור לגרום לתגובה שלילית או בלתי רצויה מעבר לתגובות של כל חומר בנפרד בעת שימוש בקפידה.

לשלב זהירות – שילובים אלה בדרך כלל אינם מזיקים פיזית, אך עשויים לייצר השפעות בלתי רצויות. שימוש קיצוני עלול לגרום לבעיות בריאות פיזיות. תופעות סינרגיסטיות יכולות להיות בלתי צפויות. יש להקפיד בבחירת שילוב זה.

שילוב לא בטוח – קיים סיכון משמעותי לפגיעה פיזית בעת נטילת שילובים אלה, יש להימנע מהם במידת האפשר.

שילוב מסוכן – שילובים אלה נחשבים מזיקים ביותר ויש להימנע מהם תמיד. תגובות לתרופות אלה נלקחות בשילוב הן בלתי צפויות מאוד ויש להם פוטנציאל לגרום למוות.

הבהרה:
שימוש וסחר בסמים אינו חוקי בישראל. הטבלה נועדה לצרכי מידע בלבד, ולצורך אזהרה מפני שילובים מסכני חיים.
אין לראות במידע המופיע בכתבה ובטבלה המלצה או עידוד מכל סוג שהוא לצריכת אחד החומרים המוזכרים, בנפרד או בשילובים ביניהם. הנתונים באדיבות אתר tripsit.me, ומבוססים על מחקרים אקדמאיים ורפואיים, שפורסמו על ידי המכון האמריקאי למידע על ביוטכנולוגיה שפועל תחת משרד הבריאות של ארה״ב.