נישואים אזרחיים בכלל ונישואים גאים בפרט הם נושא כאוב בישראל. גם התומכים הנלהבים ביותר מודים שהעברת חוק המאפשר נישואים או כל סוג אחר של איחוד אזרחי לבני זוג מאותו המין הוא כמעט בלתי אפשרי.
אביטל סהר, פעיל חברתי בגבעתיים ומתמודד למועצת העיר, הצליח לחשוב מחוץ לקופסא ולהעלות רעיון המאפשר לעיריית גבעתיים (ובעצם לכל עירייה אחרת), להעניק לזוגות מאותו המין פתרון עירוני להכרה בזוגיות להט”בית ולהנפיק להם “תעודת איחוד אזרחי” שתהווה הכרה ראשונה של גוף ממשלי בהליך, שהוא גם חלק ממנו.
“הכל חוקי”, מסביר אביטל בשיחה עם WDG, “הכל עומד שנים מול העיניים של מועצת העיר העייפה: חוק העזר בן עשרות השנים, הייעוץ המשפטי- הכל שם, פשוט אף אחד לא הרים את הכפפה. אז אני מרים”.
איך זה אפשרי במדינה בה החוק לא מכיר בנישואים של בני זוג מאותו המין?
“בני זוג להט”בים מעוניינים להתחתן או לחיות בזוגיות קבועה עם הכרה רשמית ממוסד שלטוני בישראל שיהיה גם צד להליך – מה שלא קיים כיום”, הוא מסביר, “מה שכן קיים היום היא הלשכה המשפטית בעיריית גבעתיים, שכמו בכל עירייה, מספקת שירותי ייעוץ משפטיים לאזרח. לפי הרעיון שלי, הפעם הייעוץ והשירות לתושב יהיו עריכת “הסכם איחוד אזרחי” (ידועים בציבור), בין בני זוג להט”בים”.
האם העירייה יכולה לערוך כזה הסכם?
“המון עיריות מספקות שירותים משפטיים לאזרחים, מנושאי דיור ועד לסיוע לקראת משפט. בדקתי והבנתי שאין שום חוק שאוסר על כך שהשירות המשפטי שהעירייה תתן יהיה עריכת חוזה ידועים בציבור, בדיוק כמו שיש לי עם זוגתי, רק כשהפעם העירייה דרך גורמיה המשפטיים עושה זאת.
במקביל עברתי על חוקי העזר העירוניים ומצאתי חוק שמאפשר לראש העיר להעניק תעודת אישור בהמון נושאים – וגם אם לא נתייחס לחוק העזר הזה, עירייה, כל עירייה, מעניקה המון תעודות – יקיר העיר.. הערכה וכו’. אין שום סיבה חוקית למנוע מאותה עירייה לאשר במסמך רשמי שהיא סיפקה לך שירות משפטי שבמקרה הוא כזה שמכיר בזוגיות – והכל על פי חוק”.
על פי הרעיון של אביטל, בהתאם לחוק עזר עירוני “אגרת תעודת אישור 1970”, ובהתאם לחוזה שתערוך המחלקה המשפטית של העירייה, ינפיק ראש העירייה “תעודת איחוד אזרחי” שיירשם בעיר גבעתיים באופן חוקי לחלוטין. תעודה עירונית זו תהווה מסמך מחייב לכל מוסד עירוני ותהיה הכרה רשמית ראשונה מצד גורם שלטוני בישראל בזוגיות להט”בית.
“הנפקת התעודה תהווה מסר ברור כי עיריית גבעתיים תפעל בכל דרך כדי לאפשר לכל תושביה, זכויות ותנאי חיים שווים ככל שהחוק מאפשר לה”, מסביר אביטל, “בכדי לנעול את הסיפור סופית, ניתן גם לקחת את התצהירים לבית המשפט לעניינים מקומיים או לבתי משפט אחרים – ולקבל עליהם אישור משפטי”.
אני בעד לנסות ליזום ולא לשמר את הקיים | צילום: ראובן קופיצינסקי
אז מה ההבדל בין התעודה הזו לבין רישום ידועים בציבור?
“אישור עירוני קודם כל נושא לוגו עירוני ופה החשיבות. ברור שגם הסכם משפטי רגיל יתקבל, אבל ברעיון שלי המדינה, דרך השלטון המקומי, הופכת לצד בהסכם, וזה לדעתי צעד ראשון בדרך לשוויון מלא. זו גם הצהרה ברורה וגם מספק גושפנקה להכרה בזוגיות, וזו כבר קפיצת דרך עצומה – ההכרה הראשונה של גוף ממשלי שהוא גם חלק מההליך עצמו”.
זה נשמע קצת כמו גימיק, האם אתה חושב שזה אכן ריאלי?
“זה ממש ממש אבל ממש לא גימיק, זה פשוט יצירתי, וזה כל ההבדל. גימיק זה להציע משהו שאין שום סיכוי לבצע רק בשביל הכותרת, אני קודם המחשתי כיצד ניתן לבצע ורק לאחר מכן פרסמתי את היוזמה ופניתי רשמית לראש העירייה. מי שחושב שזה גימיק הם אולי אלו שהיו צריכים לחשוב על הנושא בעצמם ולא עשו זאת, או לא ניסו אפילו. אני בעד לנסות, ליזום, ולא לשמר את הקיים ורק לדבר על מה נכון שיהיה בעתיד.
התייעצתי בכל התהליך עם מספר חברים מהקהילה, מהעיר ומחוץ לעיר, שכיוונו וייעצו וכמובן תמכו. אם לא הייתי חושב שזה ישים – לא הייתי עושה את זה בכלל. הכל עמד לכולם מול העיניים. אני מעריך שערים אחרות ירימו את היוזמה בלי קשר ואני מקווה שבמהרה”.
מסר מהדהד של פלורליזם וליברליות
נושא השוויון קרוב לאביטל, יועץ תקשורת ועד שנת 2012 גם יועץ התקשורת של ראש העירייה הקודם, למרות שהוא אינו חלק מהקהילה: “אני אח סטרייט גאה לאחות לסבית ומודה שהנושא אף פעם לא הטריד אותי כי עבורי השוויון הוא נקודת מוצא. לא צריך להיות גיי בכדי לעשות את הדבר הנכון, והעוול שעושים לחברות וחברים שלי בנושאי נישואין וילדים זועק לשמיים. אני מנסה למצוא פתרון יצירתי שיתחיל שינוי”.
הרעיון הגיע לאביטל די במקרה. “אני פעיל ציבורי בעיר ועוסק בקידום נושאים וערכים ליברלים, וכאשר עסקתי במאבק בתופעת ההדתה במוסדות חינוך בעיר, נושא לא קשור לכאורה, חלק לא מבוטל מהמבקרים שהתנגדו למאבק שלי נגד הכנסת עמותות דת פוליטיות לגנים ולבתי ספר, הגיבו בנאצות שבהן גם הקריאה: “בטח פעילות להומואים אין לך בעייה לעשות או לממן”. וככל שהקריאות התגברו חשבתי לעצמי: למה לא בעצם? למה לא לראות מה הקהילה הלהטבית בגבעתיים צריכה, מעבר לפעילות של מפגש בבר או פיקניק בגינה או שיח באולם, שזה פחות או יותר מה שעושים.
היה ברור לי כי אם אני לוקח את הנושא, אני חייב לחשוב על דברים גדולים ולא מינורים. משהו שגם יספק פתרון וגם יעביר מסר מהדהד של פלורליזם וליברליות. אני בזוגיות עם בת זוגי באמצעות חוזה משפטי שערכנו אצל עורך דין, מה שמקנה לנו מעמד של ידועים בציבור, ואז הבנתי שמעבר לנושא החקיקה בכנסת, שכרגע תקוע עובדתית, יש דרך פשוטה לייצר פתרון עבור הקהילה – פתרון שראשית הופך גוף ממשלי לצד באותו חוזה משפטי”.
ומה עם תקציב?
“מלבד אישור במועצת העיר לא נדרשים כל פעילות או תקציב עירוני לנושא. הכל בידיים של מועצת העיר. פניתי הבוקר לראש העיר עם הצעה מפורטת ואני קורא לכל חברי וחברות מועצת עיריית גבעתיים ולראש העירייה, לאשר כבר בישיבת המועצה הבאה את הצעתי, שקלות יישומה הופכת אותה לאפקטיבית במיוחד. מול הכפייה, ההדתה והחושך, בואו ונהפוך ביחד את גבעתיים למגדלור ליברלי בישראל”.
מה לדעתך תהיה תגובת חברי מועצת העיר?
“קשה לי להאמין שיהיה חבר מועצה אחד שיתנגד ליוזמה הזו – היא לא עולה שקל, מתבססת על נהלים וחוקים קיימים ובסך הכל מראה כיצד במצב הקיים העירייה מספקת שירות נוסף לתושבים”.
“לא סתם רבים קוראים לגבעתיים “גייבעתיים”, הוא מסכם, “בעיר להט”בים רבים: דתיים, דתיים-לאומיים, מסורתיים, חילונים, גברים, נשים, אשכנזים ומזרחים, ימנים ושמאלנים, בוגרי כל תנועות הנוער העירוניות- מהצופים ועד לבני עקיבא. יש להט”בים במועצת העיר, בוועדי ההורים ובארגוני המתנדבים. חוסר העשייה האמיתית למען הקהילה הלהט”בית בגבעתיים הוא דוגמה מובהקת לצורך לרענן את מועצת העיר. אירוע משפחות בפארק או מסיבה בבר, פעילות של איגי שנכנסה לאחרונה ולאחר סחבת’ פעילות לזכרו של ניר כץ ז”ל – תושב העיר שנרצח לפני כ-8 שנים בבר-נוער. אני לא בא לבטל עשייה, אבל זהו? עיריית גבעתיים מסוגלת לגרד רק את זה? לחם ושעשועים? בואו נעיר (טיפה) את גבעתיים ביוזמות ובעשייה. כן לנישואי להט”בים בגבעתיים ובכל ישראל”.
