בכל יום קצר חדש של יוצר ישראלי חדש, מתוך תחרות הסרטים הישראלים הקצרים של פסטיבל הקולנוע הגאה. והיום: ‘עור ועצמות’ של אופיר פלדמן
הכירו את: אופיר פלדמן | שם הסרט: עור ועצמות
מוקרן ב: יום חמישי, 2.6.16 17:00
קצת עליי: למדתי אמנות ברומא ואח”כ גרתי כמה שנים בברלין. נמצא בשלבי סיום התואר השני בקולנוע באוניברסיטת תל אביב וגם מתרגל בחוג. בשנה שעברה הקרנתי את הדוקו הקצר שלי “ארכיון האהבה” בפסטיבל הגאה, סרט שהופק במסגרת פרויקט של האוניברסיטה עם ערוץ 8. בימים אלה עובד על התסריט לסרט הגמר.
קצת על הסרט שלי: מעין סיפור על יציאה שניה מהארון: יואב, הומו “מן הישוב” מגלה על עצמו שהוא נמשך לבדס”מ ומסתבך עם זה. בהתחלה חשבתי שהלב של הסרט הוא בהיקסמות מהפטיש של העור ואז הבנתי שהסרט עוסק יותר בכאב. הוא מתחיל בדימויי הכאב המושלמים של Tom of Finland ומסתיים בהתרסקות של הדימוי הזה. הכאב נכנס הביתה, מעל ומתחת לעורם של הגיבור ושל בן זוגו.
היוצרים שהכי השפיעו עליי: הפרברטיות והחמלה כלפיה של לארס פון טרייר. הפרגמנטריות של אלן רנה. הפלסטיות של אוזון והגלישות ה”נאיביות” בין מציאות לדמיון. ובכלל צרפתים, תשוקות מודחקות vs. בורגנות. “בושה” (מקווין) ו”תשוקה אפלה” (בונואל).
למה להציג בפסטיבל קולנוע גאה: כי זה סוג של בית וכי אני עדיין זוכר את הסרטים הגאים הראשונים שאני ראיתי בפאזה המפוחדת שלי וכמה הם עזרו לי ונתנו וודג’ וסיכוי לכל הדבר הזה. הייתי בן 21 בניו יורק ובארון כי גרתי עם שותפים מהצבא. הלכתי לראות את Love Reinvented”” ואת “Fucking Amal” ושניהם הביאו איתם הקלה גדולה.
סרט מומלץ מהפסטיבל: “תעשי בכאילו” של צורית הרציון ו”טיילת” של איתמר קדושביץ’.
ציון דרך: לפני כמה שנים כתבתי סיפור קצר בשם “עור ועצמות” על בחור שרוצה לקנות מכנסי עור ולא מעז, חוזר יום יום אל החנות ורק מודד. ניסיתי לפרסם אותו בכמה מסגרות ולא הלך ועכשיו הסרט (השונה ממנו מאד) מקדים את הסיפור.
