Wrap it | Kendra Miller | CC BY-ND 2.0
במאמר קודם שפרסמתי באתר זה, תיארתי את הרוח האופטימית שמלווה את הכניסה של טיפול ה-PrEP בישראל. יש בידנו כעת כלי חדש ויעיל מאוד בהגנה מפני הדבקה ב-HIV (יעילות של כ-90%) והוא הולך ותופס את מקומו כאמצעי למניעת הדבקה ב- HIV ביחד עם הקונדום.
אך לדיון על פרפ יש צד נוסף שחייבים לדבר עליו – הטיפול התרופתי אינו מחליף את ההגנה של הקונדום מפני מחלות אחרות שמועברות ביחסי מין כמו: עגבת, זיבה, כלמידיה ועוד. למרות זאת, ישנם מטופלים הנוטלים פרפ במטרה להוריד את הקונדום.
משיחות שאני עורכת במרפאה עם מטופלים שנוטלים פרפ עולה שחלק לא קטן מהם משתמשים בקונדום הרבה פחות מאז שהתחילו את הטיפול וחלקם אף הפסיקו להשתמש בו בכלל.
המגמה של הפסקת השימוש בקונדום בעקבות התחלת טיפול בפרפ דווחה בכמה מחקרים שפורסמו בעולם, למשל: במחקר שפורסם בנובמבר 2015 בעיתון המדעי Clinical Infectious Disease, עקבו אחר מטופלים שהתחילו לקחת פרפ. 41% מהנשאלים דיווחו על ירידה בשימוש בקונדום מאז התחלת הטיפול. בעבודה נוספת שבוצעה באוסטרליה ופורסמה ביולי 2017 בעיתון AIDS, נמצא כי כבר בשנה הראשונה לטיפול בפרפ חלה ירידה בשימוש בקונדום.
במקביל פורסמו כמה עבודות שמצביעות על עליה חדה בשכיחות מחלות אחרות שמועברות ביחסי מין אצל אנשים שנוטלים פרפ, בעיקר: סיפיליס, גונורראה וכלמידיה. מחקר גדול שפורסם ב-2016 בעיתון המדעי AIDS השווה בין גברים שלוקחים פרפ לכאלה שאינם לוקחים: בקרב הנוטלים פרפ הסיכון להידבק בזיבה היה גבוה פי 25, בכלמידיה פי 11 ובסיפיליס פי 44.6 בהשוואה למי שאינו נוטל פרפ. זו עליה דרמטית בסיכון להדבקה. גם בעבודה האוסטרלית שפורסמה ב- 2017 נמצאה עליה חדה בשכיחות של מחלות שמועברות ביחסי מין בקרב נוטלי פרפ.
עבודות המחקר הללו מצביעות על כמה סיבות לעליה בהדבקות במחלות שעוברות ביחסי מין ואינן HIV: מי שנוטל פרפ עושה יותר בדיקות למחלות שעובדות ביחסי מין ולכן הן מאובחנות יותר, לנוטלים פרפ היו יותר פרטנרים, אולם גם לירידה בשימוש בקונדום יש תרומה משמעותית לעליה החדה הזו.
חשוב לומר, עוד בטרם עידן הפרפ ראינו כבר ירידה בשימוש בקונדום. אולם לא ניתן להתעלם מהנתונים החדשים שמגיעים מהעולם: יש ירידה נוספות בשימוש בקונדום עם הכניסה לעידן הפרפ ועליה בשכיחות מחלות שעוברות ביחסי מין, כגון: סיפיליס כלמידיה וגוננוראה.
לכן, אם החלטתם לקחת פרפ כדי להגן על עצמכם מפני אפשרות של הדבקה ב- HIV, המשיכו במקביל להשתמש בקונדום. אם יהיה “פנצ’ר”: הקונדום יקרע, תהיה בטעות חדירה ללא קונדום או אפשרויות נוספות, אתם תהיו מוגנים בזכות הפרפ. אבל אל תוותרו על הקונדום, כדי שלא תדבקו במחלות אחרות שעוברות ביחסי מין. בנוסף, חשוב שתקפידו על המעקב הרפואי אצל רופא.ת המשפחה: מומלץ לכל מי שנוטל פרפ לערוך בדיקות לכל המחלות שעוברות ביחסי מין אחת לשלושה חודשים. דבר נוסף שחשוב לעשות הוא חיסונים. יש לנו כיום חיסונים נגד כמה מחלות שעוברות ביחסי מין ומומלץ להתחסן נגדן: צהבת A וצהבת B, וכן נגד וירוס הפאפילומה (חיסון זה בסל לצעירים מתחת לגיל 26).
אם מישהו מכם שוקל לקחת פרפ רק בשביל להוריד את הקונדום כדאי לו לשקול שוב את החלטתו – היא מעמידה אותו בסיכון. אמנם נעים ורגוע יותר לעשות סקס ללא קונדום, בגלל ההגנה של הפרפ מפני HIV, אבל קיים סיכון להידבק במחלות אחרות שמועברות ביחסי מין.
לסיכום, לצד האופטימיות עם כניסת הפרפ לישראל, עלי כרופאה להיות זהירה ולהזכיר שפרפ אינו מחליף קונדום אלא משלים את ההגנה שלו. שיחה פתוחה, מקבלת ולא שיפוטית, אומדן הסיכון האישי של המטופל להידבק ב-HIV, שיחה על הפרקטיקות המיניות שלו ומתן ידע מהימן על טיפול הפרפ והמעקב הדרוש – כל אלה מאפשרים למטופלים במרפאה לקבל החלטה מושכלת ואחראית לגבי טיפול הפרפ.
הכותבת ד”ר רותי גופן היא יו”רית משותפת של החברה לרפואת להט”ב בהסתדרות הרפואית ורופאת משפחה במרפאת כיכר הבימה של מכבי שירותי בריאות
רוצים לשמוע עוד על פרפ? בואו לכנס הבריאות לדבר בריאות בגאווה בגן מאיר, ביום שישי 25.5
