השבוע ציינו את יום האישה הבינלאומי, ורציתי לדבר על מה בעצם היום הזה אומר בשבילי כטרנסג’נדרית ולמה צריך אותו.
יום האישה הוא יום שבו אנחנו מעלות מודעות לבעיות ולמצב של נשים שבמשך השנה, ואפילו במשך שנים, קיימות אבל זוכות להתעלמות כי זה לא מעניין אף אחד חוץ מאת הפמיניסטיות.
המון אנשים חושבים שיום האישה זה יום בשנה שבו נשים צריכות איזה טפיחה על האגו להזכיר לעצמן שהן חזקות ולתת להן יום אחד להרגיש “מועצמות”, “נסיכה ליום אחד” או ליהנות ממבצעים בחנויות לרגל יום האישה.
אז לא, יום האישה לא מיועד להזכיר לחזקות שהן חזקות, הוא מיועד להזכיר לאלה שקצת שכחו או אולי התייאשו שאפשר וצריך לשנות את המצב הקיים, כי אולי זה נראה שזה היה ככה תמיד וישאר ככה לתמיד, אבל זה לא חייב להיות ככה.
הייתי רוצה לדבר דווקא מהזווית שלי, בתור טרנסג’נדרית שלא חיה את רוב שנותיה כאישה וכבר הספיקה להבין שיש כל כך הרבה אפליה, כ”כ הרבה אי שיויון, כ”כ הרבה חוסר מודעות מצד גברים שאין להם מושג כמה החיים שלהם טובים, וכמה קשה זה להיות אישה בעולם שכאילו מותאם לגברים, וכל דבר שנשים רוצות לשנות ישר נתפס כפמיניזם טרחני והתבכיינות.
אבל היי, יש יום אחד שזוכרים את הנשים. רק שלאחר מכן שוכחים הכל ורומסים את הזכויות שלהן.
זה נורא קל להגיד לנשים שהן סתם מתלוננות כשלא חוויתם את חוסר הצדק בעצמכם. אני חושבת שאישה לא צריכה יום אישה כדי לדעת שהיא חזקה, החיים האלה קשים ולא הוגנים שאף גבר לא היה רוצה חיים כאלה… וצריך לתת מדליה לכל אישה שמוכנה לחיות בחוסר שיוויון הזה.
ללכת ברחוב ולפחד? אפליה במקומות עבודה? פחות משכורת על אותה עבודה? חוקים שלא רואים ממטר את האישה ובכלל אם את לטבי”ת, החפצת נשים? האשמת קורבן?
מישהו אונס חיילת ויוצא בלי עונש, גבר מבקש שגבר לא ינתח את אישתו היולדת ובסוף גורם למות התינוק למרות ההסכמה של אישתו לניתוח, אנשים שחושבים שזנות זה בסדר ואין עם זה בעיה כדי לספק צרכים של גברים, אנשים שחושבים שזה בסדר להאשים אישה על מה שקורה לה כי היא התלבשה ככה והביאה את זה על עצמה, אנשים שחושבים שזה בסדר להגיד לאישה מה היא יכולה או לא ללבוש, איך היא צריכה להיראות, ומה היא יכולה לעשות או שלא, והרשימה עוד ארוכה… וזה קורה כל יום כל הזמן ולא פעם בשנה.
אישה לא צריכה יום מיוחד כדי לדעת שהיא חזקה, החיים האלה קשים ולא הוגנים שאף גבר לא היה רוצה חיים כאלה… וצריך לתת מדליה לכל אישה שמוכנה לחיות בחוסר שיוויון הזה
יום האישה זה לא יום שבו עושים מבצעים לנשים על מוצרי קוסמטיקה שבכלל נולד מהצורך תמיד להיראות טוב ולהיראות כמו אידאל היופי שזה גם עוד משהו לרשימה… זה ממש לחטוא למטרה ולא להבין בכלל על מה מדובר ולהעצים דברים שהם בעצמם לא טובים לנשים.
בתור אישה טרנסג’נדרית לא רק שאת חווה את כל זה אלא עוד דברים, וזה שהשבוע הנושא של הפרסומת הפוגענית לנשים טרנסג’נדריות של רשת הכושר התפוצץ ועלה רק מראה כמה חוסר מודעות יש גם לחלק הזה באוכלוסיה.
אז נכון, לא היה מדובר באישה טרנסג’נדרית, אבל מה שהוצג שם היה החוויה שהן עוברות ורק הן עוברות, כי גברים לא מתחפשים לנשים כדי להיכנס למקומות של נשים, ובכלל אני חושבת שהיה צריך להציג את זה בצורה שונה ובלי לפגוע בעוד נשים ולהגיד להן שהן לא נשים.
אבל מה לעשות שמי שאחראי על הפרסומת זה גברים. ומה לעשות, כשאומרים להם לפרסם וידאו בנושא מרחב לנשים בלבד הם בוחרים להראות את זה מהנקודה הגברית, ולא מזווית יותר נשית. כי בשביל מה להראות כמה זה חוויה וכמה זה בטוח? ובכלל, למה צריך מרחב בטוח לנשים? כאילו הבעיה של העולם זה טרנסיות ולא למה צריך את זה – בגלל שנשים ללא מרגישות בטוחות ליד גברים.
אבל זה מה שקורה כשאין מודעות, גם לגבי נשים וגם לגבי נשים טרנסג’נדריות, במקרה הטוב זה לא בכוונה, ובמקרה הרע פשוט לא אכפת להם כי זה לא בעיה שלהם ואין להם מושג בחוויה הזאת.
אז בפעם הבאה שיגידו לך שאין בעיה ויש שיוויון ולמה בכלל צריך פמיניזם ולמה צריך יום האישה, זאת התשובה.
