צילום: צילום מסך פייסבוק
בימים האחרונים מדווחים פעילים להט”בים מאזרביג’אן על סנקציות פתאומיות המופעלות נגד להט”בים.
על פי הדיווחים, הנאספים על ידי ארגוני זכויות אדם, במהלך הימים האחרונים ביצעו כוחות המשטרה בבאקו, בירת אזרביג’אן, מעצרים המונים של לפחות 100 חברי קהילת הלהט”ב. הפעילים מדווחים כי העצורים סבלו ממכות, התעללות מילולית ובדיקות רפואיות בכפייה, וראשי נשים טרנסיות גולחו בכוח.
עוד על פי הדיווחים, רבים מהעצורים אולצו למסור כתובות של חברי קהילה נוספים, שהובאו בסופו של דבר גם הם למעצר. כמה מן העצורים עוכבו ל-20 או 30 יום באמצעות מעצר מינהלי, המשמש את שירותי הביטחון האזרביג’ניים לביצוע מעצרים שאינם דורשים דיון פומבי לפני מתן גזר הדין, ומבודד את העצורים ממגע חיצוני כדי למנוע תיעוד אמין של עינויים פיזיים.
“הם גורמים לעצורים לדבר ולתת להם את הכתובות של החברים שלהם”, סיפר אחד העצורים, “כדי שהם יוכלו להגיע באופן אקראי לבית שלך לעצור אותך. אם אתה לא נותן מידע על אחרים, הם קוראים למשפחה שלך (וזה הגרוע ביותר) או מכים אותך. כשניסיתי לשאול למה כל זה קורה, היו כאלה שאמרו שזה פשיטה ושזה לא העסק שלי ואם אני לא אשתוק, אני אהיה בצרות”.
בניגוד להצהרות רשמיות של הרשויות המקומיות כי הפשיטות שביצעה המשטרה הופנו רק לעובדי תעשיית המין במרכז העיר באקו, עורכי דין ופעילים מקומיים מתארים מעצרים חסרי הבחנה של הומוסקסואלים ונשים טרנסג’נדריות, וכל מי שאינו תואם את “הערכים המסורתיים הלאומיים”.
המעצרים מתבצעים בפשיטות מאורגנות על דירות וברים, אך גם במעצרים אקראיים ברחוב. “הייתי עם החברים שלי בצהרי היום במרכז העיר, וקבוצת אנשים ניגשה אלינו ושאלה מה אנחנו עושים שם”, סיפר אחד העצורים, “היינו חמישה אנשים, הם לקחו אותנו למכונית המשטרה ואמרו שהם צריכים לזהות אותנו. התחלתי להתווכח איתם ואמרתי לי שיש לי את תעודת הזהות שלי. אז הראיתי להם אותה והם נתנו לי ללכת אבל לקחו את כל החברים שלי. הלכתי לבית של החברים כדי לקחת את תעודות הזהות שלהם וחזרתי אל תחנת המשטרה, הם שחררו אותם רק אחרי שעתיים, השפילו אותם והזהירו שהם כבר לא רוצים לראות אותנו בעיר. אתמול עצרו אותי שוב ליד הבית שלי ואמרו שהם מנהלים פשיטה. ישבתי בפארק קרוב לבית שלי, למזלנו המשפחה שלי הייתה בסביבה והם התחילו להתווכח עם המשטרה אז הם לא לקחו אותי. אבל יש לי כמה חברים שהמשטרה עצרה אותם בביתם”.
“עונת ציד ההומואים נפתחה!”
נשיא אגודת הלהט”ב באזרבייג’ן, ג’וויד נבייב, אישר את הדיווחים בסרטון שהעלה לפייסבוק, ועדכן כי ידוע לפחות על 50 עצורים. “פתאום, ללא כל סיבה ברורה לנו, ארגנו שוטרים ממשרד הפנים פשיטות נגד הומוסקסואלים וטרנסקסואלים”, הסביר נבייב בסרטון, “אנחנו יודעים בברור כי יותר מ -50 אנשים נעצרו”.
קביעת מספר העצורים המדויק קשה, שכן רבים מן העצורים לא הורשו ליצור קשר עם החוץ או לקבל מבקרים. בנוסף, רבים מאלה ששוחררו לא הסכימו לדבר על המעצר עם מישהו מחוץ לקהילה המקומית מחשש להמשך ענישה.
בעקבות פרסום העדויות, מפגינים לזכויות האזרח קראו לממשלת אזרבייג’אן להפסיק את ההתנכלות לקהילת הלהט”ב של באקו, ודרשו ממדינות אירופה האחרות לחייב את אזרבייג’אן לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות באמנה האירופית לזכויות האדם.
בהצהרות פומביות, גורמים רשמיים מתעקשים שוב ושוב, מבלי לספק הוכחות לדבריהם, כי המעצרים מתמקדים בעובדי תעשיית המין בעיר, ושכמעט כל העצורים אובחנו כחולים במחלות מרובות המועברות במגע מיני או שהיו ברשותם סמים בזמן מעצרם.
גופי העיתונות הנאמנים לממשלה האזרביג’אנית מחזקים את הטענות הללו, וטוענים בדיווחיהם כי העצורים “נגועים במחלות מסוכנות ביותר… כולל איידס”. אתר אינטרנט פופולרי אחר פרסם דיווחים מוקדמים על המעצרים תחת הכותרת “עונת ציד ההומואים נפתחה!”.
המעצרים ההמוניים זוכים לגיבוי לפחות מאחת ממפלגות האופוזיציה. איאז אפנדייב ממפלגת הצדק קרא לפעולות להמשיך, ואמר כי: “בהגנה על היצורים האלה שהם מקור לחוסר מוסר, מחלות מסוכנות, ואשר מקוללים על ידי אלוהים, המעגלים המערביים מנסים להרוס את המסורת הלאומית שלנו בשם “זכויות האדם”.
אזרבייג’אן מדורגת האחרונה בקרב 49 מדינות אירופיות במדד ה-IGLA, המודד את ההגנות המשפטיות והשוויון שמעניקות מדינות אירופה לקהילה הגאה. למרות שהומוסקסואליות הוצאה מרשימת העברות באזרבייג’אן בשנת 2001, הלהט”בים במדינה ממשיכים להתמודד באופן קבוע עם הטרדות מצד שירותי ביטחון וזוכים לאהדה ציבורית מועטה.
