גרפיטי בת”א | צילום: מתוך “הזמן הורוד” יאיר קידר
פסק הדין בעניין אל־על נ’ דנילוביץ הוא נקודת המוצא לכל דיון משפטי על אפליה על רקע נטייה מינית בישראל, ועל זכויות הקהילה הגאה בכלל. הייתה זו הפעם הראשונה שבה עסק בית המשפט העליון באפליה על רקע נטייה מינית, ופרץ את הדרך הן להכרה כללית בזכות לשוויון על רקע נטייה מינית והן להכרה בזכויות של בני זוג מאותו מין.
חשיבותו הייתה לא רק במישור המשפטי, אלא גם במישור הציבורי. מאבקו של דנילוביץ היה מתוקשר מאוד, רבים זוכרים את הגרפיטי בתל אביב “תנו לדייל להתרומם אל־על” שהונצח בשירה של סי היימן. ההכרה בזכויותיו של דנילוביץ על ידי בג”ץ הייתה רגע משמעותי בתהליך של נראות של קהילת הלהט״ב והכרה בה כשוות זכויות. במובן זה דנילוביץ היה אחד מאותם אנשים אמיצים ראשונים בישראל שבחרו לצאת מהארון באופן ציבורי ובכך לספק הן נראות והן ניצחון משפטי חשוב. בתולדות הקהילה הגאה בישראל המאבק נחשב לנקודת ציון היסטורית, שהשתלבה בשרשרת תהליכים חברתיים, ציבוריים ומשפטיים שהתרחשו בשנות התשעים.
יונתן דנילוביץ נבחר לימים כאחד מארבעים האנשים המשפיעים בתולדות קהילת הלהט״ב בישראל. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בחר את פסק הדין בין 11 פסקי הדין החשובים ביותר שפסק בהם.
כמו כן זהו אחד מ־21 פסקי הדין של בית המשפט העליון שנבחרו להיות מוצגים במוזאון מורשת בתי המשפט שמצוי בבית המשפט העליון. אף שפסק הדין ניתן בתחום של דיני עבודה, הוא היה לרגע מהפכני ביחס של בתי המשפט לקהילת הלהט”ב בהקשרים נרחבים, ופרץ דרך לתקדימים רבים. יתרה מכך, ההד התקשורתי הנרחב של הפרשה, תרם לנראות של קהילת הלהט”ב בישראל באופן שהיה משמעותי לא פחות מאשר התוצאה המשפטית.
פסק הדין זכה גם לתהודה בין־לאומית, וצוטט בפסיקה זרה של בתי משפט עליונים, הן בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה, והן בבית הלורדים הבריטי, כאסמכתה להכרה בזכויות של בני זוג מאותו מין
פסק דינו של בג”צ בפרשת אל-על נגד דנילוביץ שניתן בשנת 1994 היה פסק הדין הראשון שניתן בבית המשפט העליון בנושא אפליה על רקע נטייה מינית. אף שפסק הדין הסתמך בעיקרו על איסור האפליה בעבודה, הרי שהוא פרץ את הדרך הן להכרה כללית בזכות לשוויון על רקע נטייה מינית והן להכרה בזכויות של בני זוג מאותו מין בישראל. ניתן לומר שפסק הדין הוציא את הנושא הגאה מהארון המשפטי, והאפקט של דנילוביץ היה רחב בהרבה מהנושא בו עסק פסק הדין: מתן זכויות לכרטיסי טיסה לדיילים באל-על שהיו להם בני זוג מאותו מין.
המאמר “תנו לדייל להתרומם אלעל”, שפורסם לראשונה בכתב העת ‘מעשי משפט‘ מתמקד בסיפור שמאחורי פסק הדין, ובשאלה של כיצד ועל ידי מי הונעו התהליכים שהובילו לפסק הדין המהפכני. המאמר מראה כיצד התוצאה הושפעה מהחלטותיהם של השחקנים השונים, אך גם מגורמים אחרים, חלקם אקראיים ולא צפויים. עיכובים שנבעו מנסיבות מצערות (פטירה של שופט) ומשמחות (קידומה של שופטת) הביאו לכך שתביעתו של דנילוביץ שהוגשה לפני חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפני תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה כך שיכיל איסור הפליה על רקע נטייה מינית, הוכרעה בבית הדין האזורי לעבודה אחרי שנחקקו תיקונים אלו, שהיה להם תפקיד מרכזי בתוצאות התביעה.
המאמר גם מספר את סיפורה של הדרמה בבית המשפט העליון כאשר התיק הגיע אליו אחרי זכייתו של דנילוביץ בשתי ערכאות, כאשר בין השופט הליברל אהרן ברק לשופט השמרן יעקב קדמי מצאה עצמה השופטת החדשה דליה דורנר כלשון המאזניים, ומספר כיצד גילתה דורנר בדרך לפסק הדין את התיאורטיקן החשוב של המיניות מישל פוקו שציטוט מכתביו מצא עצמו בפסק הדין, ואת קולה שלה כשופטת שמזוהה עם זכויות אדם. המאמר גם מצביע על כיצד אחרי פסק הדין נוצר “אפקט דנילוביץ” – תהליך הולך ומתרחב של הכרה משפטית בבני זוג מאותו מין ושל איסור הפליה על רקע נטיה מינית, תוך מתן קריאה מרחיבה, על ידי ערכאות נמוכות, למה שנפסק בפסק הדין.
התגובה הביקורתית מחוגים דתיים שהגיעה מיד עם מתן פסק הדין הייתה יריית הפתיחה בהתקפה על בית המשפט העליון על פסיקתו בעניין זה. עבור חוגים מסוימים היה פסק הדין סדין אדום שהעיד על אקטיביזם ליברלי כביכול של בית המשפט העליון.
הוא היה ברקע להתנגדות ואף הפגנות של גורמים דתיים נגד בית המשפט ובפרט נגד אהרן ברק.
בהסתמך על ראיונות עם דנילוביץ עצמו, עורכי דין, מתמחים ושופטים שהיו מעורבים בפרשה, ועל סמך עיון במסמכים כתובים, מספר המאמר סיפור שהוא על אינדיבידואלים שרק חשבו על הזכות הנקודתית שלהם אך הניעו תהליכים חברתיים, על תשובות משפטיות פורמליות שנתנו עורכי דין מטעם אל-על ומנגד על תפיסה רחבה של ערכי השוויון שנקטו בה חלק מהשופטים, ועל המקום בו תכנון ומקריות משמשים בערבוביה. הוא מספר על אנשים שיצאו מהארון, וכאלו שנשארו בו, ועל יכולת ההשפעה הגדולה של שינויים.
בשבוע הבא תציין הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת”א 25 שנה לפסק הדין, בשני ארועים:
מושב משפטי בכנס סקס אחר | יום א’ 2.6 בשעה 14:30 עד 16:00 בפקולטה למשפטים בת”א (אולם קגן 100) בהשתתפות ליהי רוטשילד, אייל גרוס, חגי קלעי, מיכל עדן ונורה גרינברג.
כנס מעשי משפט | יום ב’ 3.6 בשעה 17:00 בפקולטה למשפטים בת”א (אולם כס המשפט) בהשתתפות פרופ’ אייל גרוס ויונתן דנילוביץ.
