עיזרו לכתוב את ה”הגדראג” – הגדה להט”בית לפסח

מתנדבי בית הקהילות כותבים את ה"הגדראג", הגדה להט"בית לפסח, ומחפשים רעיונות לטקסטים המשקפים את סיפורה של הקהילה הגאה | "ה"הגדראג" נועדה לתת קול למאבק הלהט"בי כמאבק הירואי ואמיץ לאורך שנים. כפי שהעם היהודי נשען על ההיסטוריה והמיתוסים שלו, כך גם לקהילה הגאה יש משה ומרים משלנו"
פסח

“בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים”. זה המשפט עליו גדלתי, יחד עם דורות של יהודים ויהודיות בגולה ובהמשך גם בארץ. גדלתי בתנועה הרפורמית, בה אני מדריכה כיום בשנת שירות (ש”ש) לפני הגיוס לצבא, ולפיכך לקחתי ברצינות על עצמי את הציווי הזה, וחג הפסח תמיד התקשר לי ליציאות מצרים מודרניות יותר, כמו לדוגמה המסע הארוך של סבי מרומניה לישראל, דרך ספינת מעפילים שנשלחה לקפריסין.

כשהייתי בת 16 הגעתי, אחרי הרבה התלבטויות, ל”שלח את עמי” שלי, ובסוף צעידה הלוך ושוב בפתח הבית הפתוח בירושלים, נכנסתי וגיליתי עולם. מצד אחד, החופש להגדיר את עצמי, או לא, כפי שאני רוצה, ומצד שני עולם שהיהדות ועולם התוכן ממנו צמחתי בכלל לא זרים לו. זמן קצר אחרי שהצטרפתי לפעילות התקרב חג הפסח, ואיזה חג מתאים יותר לחגוג בבית הפתוח בירושלים מאשר חג החירות?

מאז 2014 מציינים החניכים והחניכות את חג הפסח בסדר אלטרנטיבי תחת הכותרת “הגדראג”, אותו מלווה ספרון קטן שמשוכתב בכל שנה ומבטא את רוח החג בעיני החוגגים והחוגגות. הזהות הרפורמית שלי כמובן חגגה על זה: גדלתי על ערכי היהדות המתחדשת, ועל שכתובים מודרניים לטקסטים יהודיים, וכן, גם קצת קלילות לא הזיקה:

“כנגד ארבעה חניכים דיברה התורה”, פתח אחד הקטעים המסורתיים-בווריאציה, “אחד אוחצ’, אחד רשע, אחת פוליטיקלי קורקט ואחת טבעונית”, והסיפור גולל את סיפורם-סיפורנו של החניכים השונים שהסבו לשולחן החג בבית הפתוח. ב”הגדראג” שולבו בדיחות פרטיות של הבית הפתוח, באמצעותן מצאנו סוף סוף את עצמנו משתקפים בתוכן החג, בצד קטעים רציניים יותר, כמו הגרסה הקהילתית ל”והיא שעמדה”, ובה דוגמאות אמיתיות וכואבות למי שעומד על הקהילה הגאה לכלותה.

עוד בנושא:  #01 כך יצאתי מהארון

“במסגרת הפלורליזם”, צוטט שם יגאל לוינשטיין השמרני בהתבטאות מ-2016, “מחנכים את החיילים ואת הקצינים ליחס למה שהוא קרא להם ‘גאים’ אני לא מעיז לקרוא לזה כך… ‘סוטים’ אני קורא להם”. אחוז ניכר מחניכי הבית הפתוח בעל רקע דתי בעבר או אורח חיים דתי בהווה – ולכן אל מול מי שהוגדרו ב”הגדראג” כמי ש”באו עלינו לכלותינו”, הכנסנו את מי ש”מצילנו מידם”, הלא הם אנשי ונשות הדת הפרוגרסיביים דוגמת הרב רפי פויירשטיין והרבנית הדסה פרומן.

בסדר שערכנו השתתפו אנשים חילוניים לחלוטין, דתיות אורתודוקסיות, דתל”שים, רפורמיות וכל מה שביניהם. במרחב שיצרה ה”הגדראג” נוצרו רגעים משמעותיים, כמו סבב בו כל אחד ואחת שיתפו מה נשתנה אצלם משנה שעברה, או סיפרו חלק מסיפור היציאה מהארון האישי שלהם.

ותראה הממשלה והנה קהילה גדולה ומנצנצת ותבקש לה זכויות וכבוד והגנה כשאר הקהילות; וירע הדבר בעיני הממשלה ויוועצו וידונו כיצד למנוע ממנה את שמגיע לה; ותאמר הממשלה “הבה נתחכמה להם”; ויאמר שר הפנים: “ניתן להם את תל אביב לרקוד בה על משאיות”, וירקדו ויחגגו ויהנו, ויקומו עם הנגאובר וישתכחו הזכויות מליבם; וירא שר הפנים כי טוב; ויאמר שר האוצר “ניתן להם 11 מליון שקלים להביא הומואים עשירים מחו”ל”, ויאתרו אותם בגריינדר, ובטינדר ובאטרף ובמיני אפלקציא ויילכו לישון מאוחר ולא קמו לדרוש את כבודם מול הכנסת; וירא שר האוצר כי טוב; ויאמר שר התיירות; “נצבע להם מטוס בשלל צבעי הגאווה, ויבואו תיירים לארץ המובטחת ותשכח הקהילה מההגנה שמגיעה לה”; 
מתוך ההגדראג

כשהתחלתי להתנדב השנה בבית הקהילות בחיפה, החלטתי לקחת את רעיון ההגדה הלהט”בפאקית צעד אחד קדימה. נראטיב היציאה ממצרים כיכב בהגדות חילוניות לאורך השנים, וגם הסיפור של הקהילה הגאה משתקף בו בעיניי. אם יש הגדה קיבוצית או הגדה פמיניסטית, אז למה לא הגדה להט”בית?

עוד בנושא:  תלו דגלי גאווה מחוץ לחלונות, גם אם אתם לא חלק מהקהילה הגאה

הסלוגן שיוביל את הפרוייקט הוא “בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מֵהָאֲרוֹן”, בהשראת קטע מאתר “חברותא” להומואים דתיים. המאבק הלהט”בי הוא יציאת מצרים לכל דבר בעיניי – גם במובן האישי של התחבטויותיה של כל אחת מול עצמה, וגם במובן החברתי של התגברות קהילתית על להט”בופוביה, אפליה, דעות קדומות והבניות חברתיות נוקשות. ה”הגדראג” נועדה גם לתת קול למאבק הלהט”בי כמאבק הירואי ואמיץ לאורך שנים. כפי שהעם היהודי נשען על ההיסטוריה והמיתוסים שלו, כך גם לקהילה הגאה יש משה ומרים משלנו, וגם התרבות הגאה היא תרבות עשירה ומלאת מסורות שראויה לעלות על הכתב.

החלום שלי הוא להוציא “הגדראג”, כזאת שתגיע לכל מרכז גאה, בתפוצה רחבה, בפורמט אלקטרוני ואולי בעתיד גם בדפוס, כדי ליצור מגוון צבעוני ורחב של התייחסויות להט”ביות לפסח – קטעים, שירים, תמונות, תפילות ועוד, ולתת אפשרות לקריאה מחודשת בטקסטים הישנים. עבור רבים, החגים מסמלים משפחתיות ותחושת שייכות. אבל במקרה של להט”בים דתיים או ממשפחות שמרניות, החג נחווה כאירוע מורכב ואף מנוכר. אם בזכות ה”הגדראג” אפילו מישהו אחד ירגיש שייך יותר בפסח הקרוב, אני ארגיש שעשיתי שינוי.

כדי להשמיע מגוון קולות רחב ככל היותר הציבור מוזמן לשלוח הצעות לטקסטים / תמונות / נושאים במייל: Naomihovav@gmail.com


הכותבת מתנדבת בש”ש (שנת שירות) לפי שירותה הצבאי במסגרת נוער התנועה הרפורמית בקהילה הרפורמית “אור חדש” בחיפה ומתנדבת בבית הקהילות לגאווה ולסובלנות בחיפה

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן