מהמשטרה לטברנה – מה הסיפור של גאווה בבת-ים?

ביום שלישי הקרוב יערך אירוע הגאווה הרביעי בעיר בת-ים - "טברנה גאה בבת-ים" שיכלול שיחה על הבר, די-ג'יי, ריקודים וזמרת חפלות | לקראת האירוע, מתן מהגל הגאה מספר.ת את סיפורה של קבוצת הגאווה בבת-ים, ואת הקשיים שעברו בדרך לשינוי בעיר
גאוהבתים2020
צילום: דביר גיחז

ביום שלישי, ה-3.8, בשעה 20:00 בבר הפטריקס, תתכנס הקהילה הגאה בבת-ים לאירוע הגאווה השנתי שלה – “טברנה גאה בבת-ים”. שיחה עם אקטיביסטים על הבר, די-ג’יי, ריקודים וזמרת חפלות – נשמע כיף? ברור שכן, אבל הסיפור של קבוצת הגאווה בבת-ים הוא לא ממש סיפור של חפלה.

יהיה זה אירוע הגאווה הרביעי שקבוצת הגאווה בעיר, “הגל הגאה”, מארגנת בעצמה, בתמיכת האגודה למען הלהט”ב, וניתן לטעות ולחשוב כי אירוע גאווה בבת-ים הוא כבר דבר שבשגרה, אבל הדרך שבה עברו חברי וחברות הקבוצה, במיוחד בשנה האחרונה, הייתה לא פשוטה כלל.

כדי להבין זאת, צריך קודם כל להבין את הייחודיות בעיר – בת-ים היא עיר פריפריה חברתית, במדד סוציו-אקונומי 5, אחוז עלייה גבוה, עיר עם אחוז אוכלוסיה מבוגרת מהגבוהות ביותר וגם מהצפופות ביותר בארץ.

“אם נשאל תושבים מדוע אתם גרים בבת-ים, הרוב כנראה יאמרו שהם אוהבים את הים והקרבה לתל אביב בלי המחירים של תל אביב”, מסבירות מובילות קבוצת הגל הגאה, “אבל כשמדובר מנקודת מבט להטבא”קית, היתרונות האלה של ‘התושב הסטרייט הממוצע’ הופכים לחסרון – בת-ים היא העיר שהכי נוח להיות בה ‘בארון’, בנסיעה קצרצרה את יכולה לחיות חיים קווירים ולחזור למשפחה שלך בשכונה בלי שאף אחד ידע. אבל אנחנו, שהפנמנו את העקרון של ‘כאן ובכל מקום’, לא מסתפקות רק בנסיעה לתל-אביב. אנחנו מבקשות ביטחון לנוער, רחובות בטוחים יותר לקוויריות וטרנסיות ובכלל חיי קהילה טובים לכלל הלהטבא”ק שמתגוררים כאן. להסתמך על השכנות לתל-אביב מבריח אותנו וה’נוחות’ הזאת כביכול, פוגעת בנו”.

בשנת 2020 בת-ים דורגה במדד הגאה של האגודה מקום אחד לפני האחרון, אירעו מקרי אלימות בבתי”ס, השחתת דלת בית לזוג גאה בעיר וקבוצת איגי בעיר הפסיקה לפעול בעקבות מחלוקת תקציבית מול העיריה.

“ב-2020 עברה עלינו שנה בכלל לא פשוטה. הרגשנו איך ההפקרות של הנושא הזה מובילה למקרי אלימות ובמקביל, אין לנו מרחב בטוח. לדוגמה, היה מקרה שבו נערה תיארה לנו איך היא מסתובבת עם גז פלפל בתיק לבית הספר בגלל שיצאה מהארון. תוך כדי מסרו לחניכי איגי בבת-ים להגיע לחולון או לתל אביב כי הקבוצה חדלה לפעול מסיבות תקציביות מול העיריה, ולכן אגב הנערה הגיעה אלינו – כי לא היה לה יותר את הקבוצה שלה ואיפה לעבד את מה שהיא עוברת. אלו היו עדויות קשות לשמוע במפגשים שלנו.
גם אחת מהפעילות שלנו בקבוצה, שהשחיתו לה את דלת הבית בגלל שתלתה דגל גאווה, עדיין בטראומה מהסיפור וחוששת להסתובב עם זה בעיר”.

בעקבות המקרים האלו, החליטו בקבוצה באופן ספונטני, בשני לילות בקיץ שעבר, להפגין מתחת לבית ראש העיר ואף גם נחקרו במשטרה.

“זה קרה ממש בספונטניות. באותו לילה גם התפרסם שבת-ים מקום אחד לפני האחרון (נהריה) במדד הרשויות הגאה, ופתאום הבנו שאנחנו נמצאות 20 דקות מתל אביב אבל עם הבדל של שמיים וארץ. לקחנו כמה עטים ודפים ובאנו אנחנו, קוויריות וכמה נשים מקבוצה פמיניסטית שבאו לתמוך, לצעוק את הקול שלנו – שאנחנו כאן, שצריך להתייחס ולתת משאבים”.

ההפגנה אמנם הייתה קטנה אך גררה הד נרחב בעיר, בתקשורת המקומית ובעירייה. בלילה השני התושבים כעסו והשליכו על המפגינות חפצים ואחד השכנים אף איים על המפגינות, אלא שהמשטרה שהגיעה לקחה לחקירה דווקא את המפגינות.

“נחקרנו אחת-אחת, רשמו לנו תנאים מגבילים עם מגבלת מרחק ואיסור לשוחח אחת עם השנייה בעוד שהיה לנו אירוע גאווה מתוכנן. בכלל, היה יחס משפיל לחלקנו בחקירה וזו הייתה חוויה קשה, אבל ידענו שהצדק איתנו, שההפגנה הייתה חשובה ובסופו של דבר היא הייתה נקודת המפנה עבור הקהילה”.

נקודת המפנה המדוברת היא הגיעה לאחר חודש כשחברות הקבוצה הגיעו ללשכת ראש העיר לפגישה עם כל ארבעת סגניו כולל סגן ראש העיר מטעם הבית היהודי. הפגישה לדברי חברות הגל הגאה יצאה מוצלחת, התקבלו בה הבנות וסיכומים לתכנית עבודה – הקהילה קיבלה הכרה, מרחב להיפגש בו במקום בבתים ובגינות, איגי חזר לפעול בתקצוב והושג תקן לעו”ס להט”ב לסיוע לנוער וצעירים בעיר. מאז ועד עכשיו, חברות הקבוצה מגיעות לפגישות מעקב כדי להמשיך להוסיף מענים לקהילה הגאה הבת-ימית.

“זו הסיבה שבשנה שעברה קיימנו עצרת גאווה, ‘בת-ים עוצר.ת אלימות’, זה היה פורקן שלנו כקבוצה על הבמה – נתנו ביטוי לעצמנו, לאלו שנפגעו, לאלו שנאבקו ולכל גווני הקשת שקיימים בקהילה, חיברנו בין קבוצות בעיר ובין מאבקים. אבל השנה, לאחר כל הסגרים והריחוק החברתי הממושך החלטנו שגם מגיע לנו לחגוג”.

אחרי הפגישה עם ראש העיר

עוד בנושא:  מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים 2021 - טיפים לצועד המתחיל

השנה, כאמור, יתקיים אירוע הגאווה של הקהילה במתכונת שלא נעשתה בעבר – טברנה גאה בבת-ים בבר על הטיילת החדשה.
הערב צפוי להיפתח ב’גאווה בסלון’ על הבר באירוח של רעות נגר ועלי חביבי. רעות נגר היא אקטיביסטית חברת ועד מנהל באגודה, ב-” LGBTech” ו”טרנסיות ישראל”, ומובילת ארגונים כגון ‘חי.ה-פורום להטבא”קי מזרחי’, ו ‘הפנתרות הוורודות’. עלי חביבי הוא אקטיביסט בקהילה הלהטבא”קית ערבית בארץ, שף ומרצה. שניהם יגיעו לספר את סיפורם על הבר בתחילת הערב כמו במגוון סלונים ברחבי הארץ במסגרת פרויקט “גאווה בסלון” של האגודה שהחל עם הירצחה של שירה בנקי ז”ל, במטרה לקדם סובלנות.
בחלקו השני של האירוע, יגיעו די-ג’יי וזמרת חפלות בת-ימית כדי לחגוג לתוך הלילה מול החוף בעיר.

“השנה החלטנו לעשות משהו שונה, הרגשנו את הצורך באירוע כזה שישלב את התוכן עם כיף וחגיגה שתמיד רצינו ומעולם לא נעשתה, לאחר השנה שהייתה. גם על זה אגב היו לא מעט שהרימו גבה, בכך שאנחנו מקיימות חפלה גאה. זה אפילו גבה מחיר מסוים, אבל בראש ובראשונה חשוב לנו הקהילה והקהל שלנו – לדבר בגובה העיניים ולקיים אירוע שמדבר אלינו”.

לטענת המארגנות, הרעיון עצמו היה תוצר של עבודת שטח, של שיחות עם צעירים וצעירות מהקהילה בעיר ולאחר שהשתתפו במספר ישיבות אנונימיות להט”ביות בברים כאלו בעיר שהמחישו עבורם את הצורך הזה.

במתחם האירוע יעמדו דוכני הסברה של ארגוני הקהילה כדי לקדם סובלנות ומודעות והאירוע עצמו יתקיים בבר מקומי בעיר “הפטריקס בר” בכניסה חופשית ללא עלות.

“הצלחנו להשיג שיתוף-פעולה מעסק מקומי בעיר, זה לכשעצמו משימה לא פשוטה, והבאנו גם זמרת חפלות בת-ימית. בתקופה האחרונה, ממש ניתן לראות את הצורך בציבור. למשל, הצלחנו להשיג את הזמרת רק בזכות קבוצה של אמהות בת-ימיות ובחודש יוני עלו מספר פוסטים בקבוצות של אלפים בעיר על הפערים מול בת-ים בנושא הזה של גאווה. לכן החלטנו לקיים כזה אירוע שהוא משלב תכנים, כיפי, פונה לכלל הציבור ובת-ימי במהותו”.

טברנה גאה בבת ים – יום שלישי 3.8 החל מהשעה 20:00 | פטריקס בר – בן גוריון 16 בת-ים

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן