Pixabay | cc0
מהלך פורץ דרך! צעד היסטורי! מהפכה! כותרות האייטמים שהודיעו על השינוי במדיניות תרומות הדם הכניסו את כולנו לתחושת הישג מעצימה, שגלשה מיד לפוסטים נרגשים של ארגוני וחברי הקהילה.
לאלו מכם שעדיין לא נתקלו בפרטים, ההישג המדובר מתייחס לכך שהחל מחודש אפריל יוכלו גברים ששוכבים עם גברים (ולא רק הומואים, כפי שצעקו הכותרות), לתרום דם. מנות הדם שלהם ישמרו במקרר מיוחד למשך ארבעה חודשים, בסיומם נאלץ להגיע לתרומה נוספת שתאשר את בריאותנו, רק אז ישמשו חלק מרכיבי הדם שלנו לתרומה.
מה השתנה?
לא הרבה. הטרוסקסואלים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים מרובים יוכלו להמשיך ולתרום דם ללא שום בעיה. ואנחנו, גם אם אנחנו מקיימים יחסי מין מוגנים ובמסגרת זוגיות, נאלץ לעבור הליך מיוחד. ובעוד תרומות הדם של ההטרו המצוי יעברו את כל הבדיקות האפשריות, תרומות הדם שלנו יבודדו במקרר מיוחד.
מה אנחנו כקהילה הרווחנו מההישג הזה?
לא הרווחנו את סיום האפליה – האפליה לא הסתיימה ולא בוטלה. היא פשוט עברה מהטופס אל המקרר. מעכשיו, במקום השאלה בטופס לגבי נטייתך המינית והאם שכבת עם גברים מאז שנת 1977, (שעודכנה לפני שנה להאם שכבת עם גברים ב-12 החודשים האחרונים), יוכלו עכשיו גם אלו ששכבו עם גברים לבוא ולהדקר. אלא מה? תרומת הדם שלהם תועבר למקרר מיוחד שם תשמר למשך ארבעה חודשים, בסיומם נאלץ להגיע לתרומה נוספת שתאשר את בריאותנו, רק אז ישמשו חלק מרכיבי הדם שלנו לתרומה.
לא הרווחנו את שינוי התפיסה על גברים ששוכבים עם גברים – מאז ומתמיד נלחמה הקהילה הגאה כדי שהקריטריונים לתרומות דם ישונו מהתייחסות לנטייה מינית להתייחסות לפרקטיקה מינית – מי שמקיים יחסי מין לא מוגנים, או יחסי מין עם פרטנרים ופרטנריות מרובים, בלי קשר למגדרם, תשקל אפשרותו לתרום. בהנחיה החדשה אין מעבר לבחינת פרקטיקות מיניות, כי עדיין רק הפרקטיקות המיניות של הגברים ששוכבים עם גברים נבחנת, ואילו הפרקטיקה של שאר התורמים והתורמות היא אינה שיקול.
לא הרווחנו ביטוח שירותי דם – עד עכשיו העניקה מד”א ללהטב”ים ביטוח שירותי דם, למרות שהם לא תורמים, בשל האפליה שמנעה מהם לתרום. עכשיו מי שירצה לקבל את הביטוח, יתבקש לתרום, כי היום כולם יכולים. האם אלו שלא מעוניינים להשתתף בהליך שעדיין נחשב מבחינתם מפלה יקבלו את הביטוח אוטומטית?
מי כן הרוויח?
בשינוי הנהלים יש רווח גדול למגן דוד אדום – הם גם הגדילו את מכסת מוצרי הדם, וגם יכולים לצעוק בראש חוצות – הבאנו סוף לאפליה!
אבל אנחנו לא נלחמנו על הזכות “להדקר על ידי אחות רועדת ושישאר לנו שטף דם סגול ומגניב ביד”, נלחמנו כדי שלא תהיה אפליה, ושהיחס אלינו ולמנות הדם שלנו יהיה שווה כמו לשאר התורמים. במקום זאת, הצטרפה האגודה למען הלהט”ב למהלך שלא סיים את האפליה, אלא פשוט העביר אותה מהטופס למקרר.
אני לתומי חשבתי תמיד שתפקיד ארגוני הקהילה הגאה הוא להלחם באפליה, ואילו התפקיד להשגת מכסת תרומות הדם היא של מנכל מד”א. הוא רוצה להכניס את הגברים הלהט”בים למעגל התורמים? יתכבד ויסיים את האפליה נגדם. אבל האפליה לא בוטלה, והעוסקים במלאכה הרוויחו כותרת והישג לרזומה שלהם, בתור אלו שהביאו למהפך ההיסטורי בדרך לשוויון מלא. ואנחנו בעיקר הפסדנו.
עכשיו בטח תבואו ותגידו:
“אבל זה ענין של בריאות הציבור”
אני מכיר ומבין את הצורך בבריאות הציבור, השאלה היא למה הליך זה אינו משותף לכולם? 30% מהנשאים הגברים הם גברים ששוכבים עם גברים, אבל שאר 70% הם הטרוסקסואלים. בפעם האחרונה שבדקתי, 70% זה יותר מ-30%, למה הבדיקות שלהם לא עוברות את אותו התהליך? איך מונעים מצב שתרומת דם של גבר הטרו נשא HIV לא תשמש לתרומה? ומדוע אי אפשר לקיים את אותו הליך גם לתרומת הדם של גברים להט”בים?
“אבל כל הבדיקות עוברות בדיקת HIV”
מעולה, אז אם כך, למה לבודד רק את התרומות של גברים ששוכבים עם גברים, ולא למשל את של כל אלו שמקיימים יחסי מין לא מוגנים, או שלא נמצאים בזוגיות מונוגמית? או שקיימו יחסי מין עם יותר מפרטנר/ית אחד או אחת? או כל קריטריון אחר שבוחן את הפרקטיקה ולא את הנטייה המינית.
“אבל עדיין יש יותר הומואים נשאים, זה ידוע”
יש יותר נשאים בקרב ההילה הגאה ביחס למספרנו באוכלוסייה, אך עדיין יש יותר נשאים שהם הטרוסקסואלים. דבר נוסף שלא נלקח בחשבון הוא המודעות – אחוז גבוה מאד של הנשאים מהקהילה מודעים לנשאותם, וגם המודעות לבדיקות גבוהה יותר בקרב הקהילה הגאה. נשאים שמודעים לנשאותם לא מגיעים גם ככה לתרום דם, כך שאנו מדברים בעיקר על אלו שלא מודעים לסטטוס שלהם.
“זה שלב בדרך לשינוי הגדול יותר”
יש נושאים בהם התקדמות בשלבים היא נכונה ומבורכת. ההתקדמות בשלבים מסייעת לתפיסה הציבורית וגם משכנעת את מקבלי ההחלטות. השלב הזה עושה את ההפך – כי הוא מחדד את התפיסה כי הדם של MSM מסוכן יותר.
כמו שלא הסכמנו לקבל שלב שאומר שאמהות לט”ביות יוכלו לאמץ רק אם יצהירו שהן לא עברייניות מין. כי השלב הזה הוא להט”בפובי וסטיגמתי. בדיוק כמו השלב הנוכחי של תרומות הדם.
“זה עדיין צעד חיובי. לא נמאס לכם לחפש כל הזמן מה לא בסדר?”
עברי לידר (עוד הומו שהחל מאפריל יהיה רשאי “לתרום” דם), אמר פעם- יותר טוב כלום מכמעט. למה הכמעט הזה מסוכן לנו? כי הוא מציג תמונת שווא של הכל בסדר, למרות שהוא לא. הכותרות לא מבשרות “עוד שלב לא משהו אבל בדרך לשוויון”, הן צועקות: “היסטוריה”. שוב, סמנטיקה שמשרתת את הפוליטיקאים העוסקים במלאכה אבל פחות את הקהילה.
“טוב, אולי זה לא כזה מקדם אותנו, אבל זה בטח לא עושה נזק. התודעה היום היא שכולם יכולים לתרום דם”
גם השיח הזה הוא לא בהכרח לטובתנו. כי בשיחת סלון הבאה כשאגיד שאין לנו זכויות, יבואו ויגידו לי: “על מה אתה מדבר? אפילו לתרום דם מותר לכם עכשיו. היה כתוב בטמקא”.
