“מדד החופש העירוני” שייסדה תנועת “ישראל חופשית”, נערך זו השנה הרביעית, ומתפרסם לראשונה תחת הרכב קואליציוני שעשוי לבצע שינויים מרחיקי לכת בתחום דת ומדינה. לצד שורת הצעדים שכבר נעשים, מהרפורמה בכשרות, הכוונות לשנות מערך הגיור, ודרך ביטול של קורס הכשרה לשירות המדינה בהפרדה מגדרית – הדרך ארוכה עד ליישום גורף של נישואים אזרחיים והפעלה של התחבורה הציבורית בשבת.
2021 עמדה עדיין בסימן הקורונה, אך היציאה המדורגת מהסגרים ומההגבלות אפשרה לחדש את המסחר והפנאי, יחד עם שגרת לימודים קצת יותר מסודרת. כך שבו לחיינו, לפחות בחלק מהערים, התחבורה הציבורית בשבת, מצעדי הגאווה, שיעורי הדת בכיתות, שעות הרחצה הנפרדות והאירועים בהפרדה במרחב הציבורי.
מדד החופש העירוני התרחב השנה ובדק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 31 ערים בישראל, כאשר כל עיר נבחנה באחת עשרה קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ’ עמית שכטר ובהובלתו של החוקר ארן רונדל, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד”ר חגי אלקיים – שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בוחן וממפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן – מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר השמרנית ביותר.
את תואר העיר החופשית בישראל תפסה גבעתיים – המשתתפת זו השנה הראשונה במדד החופש העירוני. גבעתיים מפעילה תחבורה ציבורית בשבת, תומכת בקהילת הלהט”ב ומבין הערים הראשונות אשר מפעילות רישום נישואים אזרחיים בעירייה. מנגד, לתושבי העיר אין מענה למבקשים להיקבר בקבורה אזרחית ע”פ וחוק, והעירייה אינה מציינת בדרך כלשהי את ציון הנובי גוד.
פעולות אלו הביאו את גבעתיים לציון של 76% חופש במדד, כאשר הממוצע הארצי עומד על 38.8% חופש.
12 ערים מצטיינות ביחס לקהילה הגאה
הקטגוריה העוסקת בקהילת הלהט”ב בדקה את קיומם של שירותים עירוניים לקהילה הגאה והעניקה את הציון לפי שלושה מרכיבים: ארגון או לפחות מימון משמעותי של העירייה לאירוע גאווה בעיר (3 נקודות אפשריות), תקצוב גורם רשמי מטעם העירייה לטובת הקהילה הגאה (3), תמיכת העירייה בארגונים למען הקהילה הלהט”בית (3) ונקודה נוספת על פעילות של תנועת הנוער איג”י. סה”כ, 10 נקודות.
התוצאה יוצאת דופן – תריסר ערים, פי שניים מבשנה שעברה, קיבלו את מלוא הניקוד: באר שבע, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, חדרה, חיפה, כפר סבא, מודיעין, ראשון לציון רמת גן, רעננה ותל אביב.
אילת רושמת הישג כשלראשונה הרימה אירוע גאווה ונתנה לו תוקף פומבי, ניתנה יועץ מיוחד לראש העיר, הקימה וועדה עירונית ציבורית שאמונה על קידום הקהילה, ואף שוקלת “תו גאה” בעסקים מקומיים וחוף גאה ראשון בים האדום. ירושלים בירת ישראל מסתפקת בשלוש נקודות, המגיעות לה נוכח תמיכת העירייה בבית הפתוח. בית שמש ולוד קיבלו כל אחת נקודה בקטגוריה,
הודות לפעילותן של קבוצות הנוער הגאה בתחומן.
חמישה מרכזים גאים הוקמו ב-5 ערים בארץ, כשהאחרון שבהם נפתח בכפר סבא, מה שהקפיץ אותה השנה למקום השלישי והמכובד. בתל אביב השנה נהרס מבנה המרכז הגאה שפעל בעשור האחרון מטעם עיריית תל אביב, ובמקומו בונה העירייה מרכז גאה חדשני בעלות של 20 מיליון ₪ שייתן מענה מקיף לקהילת הלהט”ב בעיר.
כמו כן חשוב לציין את פעילות איגי, ארגון הנוער הגאה, שפועלת כמעט בכל מקום, ומקנה נקודה אחת אפילו לבית שמש וללוד. למעשה רק ב- 6 ערים מתוך המדד איגי לא פועלת – שלוש הערים החרדיות, ובנהריה, עכו ורמלה.
הערים הלא חרדיות, נהריה, עכו ורמלה מצטרפות אל מודיעין עילית, בית”ר עילית ובני ברק להתעלמות המוחלטת מחברי הקהילה הגאה בעירם.
5 ערים מאפשרות רישום זוגות להט”בים
סעיף חדש נוסף למדד שכולל השנה 11 קטגוריות, שאלת הנישואים האזרחיים – כרישום זוגיות בעירייה מבלי לעבור ברבנות – מופיעה לראשונה עם 10 נקודות אפשריות, לאחר שבשנה שעברה הופיעה באופן מילולי בלבד וללא ציון.
לראשונה במדד נבדקה האפשרות לרישום של זוגות ברשות המקומית מבלי לקבל תחילה את חותמת הרבנות, זאת לאחר שבשנה שעברה הכריזו על המהלך מספר רשויות, כי יאפשרו לרשום זוגות בעירייה על מנת שיקבלו השירותים המגיעים לזוגות נשואים. חמש הערים המצטיינות: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון וכפר סבא כבר מאפשרות לזוגות, ובכלל זה מאותו מין, להירשם בעירייה ולהבטיח לעצמם את כלל ההטבות והשירותים המגיעים לזוגות נשואים. הרצליה שהייתה הראשונה להבטיח מסלול כזה, חיפה, הוד השרון ומודיעין אישרו את ההסדר אך הוא טרם החל בפועל.
הדרך לנישואים אזרחיים – שעל פי סקרים עדכניים, 65% מהציבור תומך בהנהגתם – עוד ארוכה. אבל אין ספק שהמהלך של העיריות הוא צעד חשוב בדרך למדינה חופשית ופלורליסטית יותר, כזו שאין בה “פסולי חיתון” מסוגו של מדליסט הזהב שלנו, ארטיום דולגופיאט, ויש בה יותר מדרך אחת לזכות בהכרה מצד הרשויות בזוגיות ובמשפחה החדשה.
12 ערים עם ציון מקסימלי בקטגוריית הלהט”ב. 5 ערם עם הציון אפס
מנכ”ל תנועת ישראל חופשית אורי קידר: “מדד החופש העירוני של ישראל חופשית מוכיח זו השנה הרביעית ברציפות שראשי ערים אמיצים ונחושים יכולים לקדם מדיניות ליברלית בעיר שלהם, ומחלק שוב את נבחרי הציבור לכאלו שעושים וכאלו שמתרצים. בשנים האחרונות שבהן פרסמנו את המדד, ראינו כיצד העיריות נכנסו לוואקום שהשאירה מאחוריה ממשלה שמרנית שנשלטה על ידי גורמים דתיים קיצוניים, ודווקא אל מול ממשלת השינוי, ניתן לצפות מהעיריות להיות אמיצות יותר, אך גם מהממשלה לא להתמכר לקידום נושאים רק על ידי העיריות, ולקיחת אחריות נרחבת בעצמה. הגיע הזמן לשינויים מאסיביים במיסוד הזוגיות של כל הזוגות בישראל, לא רק ברישום בעירייה אלא גם בממשלה, לתחבורה ציבורית שאינה מוגבלת לאוטובוסים אלא גם לרכבת ולרכבת הקלה, למניעה מוחלטת של ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי ולתמיכה תקציבית וציבורית בקהילת הלהט”ב בכל עיר וישוב. מי שרוצה להוביל את הציבור צריך גם לדעת להקשיב לו, לראות את הדרישה הציבורית הענקית לשינויים האלו, ולא לפחד מצעקות האופוזיציה, העירונית או הלאומית”.
