“להיות ליברלית לא בהכרח אומר שאת לא יכולה להיות בורה”

"כבחורה הטרנסית היחידה בקורס שוב הייתי במיעוט, אך הפעם זה היה שונה. היה משהו בחברה של תשתית שיצר מרחב איכותי חושב וסבלן, שהכרתי רק במעט" | נטע גלנץ למדה כיצד להיות להט"בית אקטיביסטית
נטעגלנץ

ישנו ויכוח עתיק שניטש כבר זמן מה בין האינטלקטואלים לבין האדם “הפשוט”, חסר התואר האקדמי. כיום לעשות תואר, כולנו יודעים, משמעותו ברוב הפעמים הוא וי נוסף בפנקס של דברים שיש לעשות אחרי צבא, יחד עם טיול ופסיכומטרי. מצד שני, לא כולנו צועדים בדרך זו, ישנם כאלו שמתחילים לעבוד כבר מגיל 16, חלקנו בזמן הצבא ורובנו לאחריו, כל זאת על מנת לצבור ניסיון, לחסוך ולקוות לפתח מקור מחייה יציב ונוח לאו דווקא בעזרת האקדמיה.

נראה שככל שהזמן עובר והתקופה מתקדמת, ההשכלה מושלכת לאחור, ויחד איתה חופש המחשבה והמקום לבחון את ההחלטות שאנו עושות ומקבלות. בעבר נהוג היה לומר שהמסלול האקדמי הנו נחלתם של הפריבילגים בעלי ההון והשררה, אך גם כיום, כאשר ישנם אין ספור מסלולים ומלגות בכדי להגיע לתואר הנכסף, אין הדבר כה פשוט. רובנו עסוקים במסלול החיים והמאבק לפרנסה מכבדת. אך אין זו הסיבה היחידה ולצערי גם לא המרכזית, נראה שהאדם “הפשוט” כבר לא מעוניין לבקש לעצמו תואר אקדמי. בוודאי לא כזה שאינו מכניס לכיסו משכורת מספקת או קריירה מבטיחה בתחום נחשק.

תחת זאת אנו מאבדים כל רצון טוב לקדמת הרוח והמחשבה, וכאן אני רוצה לשאול שאלה, (נאיבית ככל שתהיה אך חשובה לדיון): מתי הפכנו מחברה שחושבת ומקדמת השכלה ולמידה לחברה שתואר אקדמי בה הוא עוד וי בפנקס או בכלל לא. האם הכסף הפך לנו למטרה במקום להיות התוצר של עשייה איכותית ומחשבה מקדמת?

עוד בנושא:  ילדים להורות אחרת – לפעמים ספיידרמן יכול להחליף את אבא?

“לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה” (כן אני דרמתית), לא כך כתב אהוד מנור. והאם לא על התקופה שלנו דיבר? כבעלת תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודי מזרח אסיה מאוניברסיטת תל אביב אני המיעוט. המיעוט שבחר, גם אם לא לחלוטין במודע, לחשוב ולהשקיע ברוח.

נכון, עבודה או קריירה מבטיחה עם סכום נאה בצד לא יצאה לי מהתואר, אך בזכותו אני בת אדם שחושבת יותר, מנתחת יותר ומבקרת כל דבר שאני קוראת ורואה. בכל מקום שמבקשים ממני את קולי ואת תמיכתי אני בוחנת ביתר שאת. האוניברסיטה לימדה אותי לשאול ולבחון כל דבר. תמיד חפשי מי אמר למי? מהיכן הציטוט שלקחת?, כמה מהימן המקור? ושונה אדם ששנה 100 פעמים מאדם ששנה 101.

לתשתית, בית הספר לשינוי חברתי של ישראל חופשית, הגעתי כמי שרוצה לקדם שינוי חברתי ותפיסתי בחברה שבה היא חיה. כבחורה הטרנסית היחידה בקורס שוב הייתי במיעוט, אך הפעם זה היה שונה. היה משהו בחברה של תשתית שיצר מרחב איכותי חושב וסבלן, שהכרתי רק במעט.

עוד בנושא:  אני אישה בזמני החופשי

הקבוצה המדהימה של פעילים ופעילות מקהילת הלהט”ב, שאיתם.ן למדתי ופעלתי היו צוות איכותי ומרשים: מורים, עו”ס, הורים, סטודנטים אנשי רוח ומעשה.

הכלים שקיבלתי וההיכרות עם סוגיות הקשורות בעם ובמדינה היו מפעימות. כמישהי שמגיעה ממקום מאד ליברלי עדיין למדתי המון. גיליתי שלהיות ליברלית לא בהכרח אומר שאת לא יכולה להיות בורה. ההבנה של הזכויות שלנו והכלים לקידום האג’נדה בערוצי תקשורת ומדיה חברתית, שאותם קיבלתי, מחירם לא יסולא בפז!

תשתית זה בית הספר למחשבה. וכפי שכתב הסופר רוברט פירסיג בספרו: “זן ואומנות אחזקת האופנוע” – כנסיית השכל. מקום לאנשים חושבים ללא גדרות, ואם יורשה לי להוסיף ללא מגדר. ידע הוא כוח.

תכנית תשתית מתקיימת במשך שלושה חודשים ברחבי הארץ, פעם בשבוע (בערב) וכוללת סמינר סופ״ש ארצי.
במחזור סתיו 2018 יפתחו הקבוצות הבאות:
חולון | ראשון לציון | מודיעין | תל אביב | ירושלים | חיפה | לוד
*קבוצות להט״ב יפתחו בתל אביב ולראשונה גם בבאר שבע.

לינק:
http://tashtit.info/

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן