Pixabay | cc0
במשך עשרות שנים מאז התפרצות מחלת האיידס בתחילת שנות השמונים, נתפס הקונדום כאמצעי המניעה היחיד מפני HIV בפרט ומחלות מין בכלל.
אך מה שהביא לבלימה במספר הנדבקים החדשים זה השילוב בין אמצעי מניעה קונבנציונליים לבין אמצעי מניעה טיפוליים, אשר יחד יצרו מעטפת הגנה המורידה משמעותית את הסיכוי להדבק ב-HIV.
“אמנם מספר הנדבקים החדשים בישראל לא נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, אבל הוא די יציב”, מסביר ד”ר דניאל אלבירט, מנהל שירות האימונולוגיה במרכז הרפואי קפלן ורופא בכיר במרפאת HIV, “זה מטריד שיש כמה מאות אנשים חדשים בשנה שנדבקים ב-HIV. היינו רוצים לראות ירידה במקרים החדשים כי בסך הכל יש לנו את כלים להגיע לכך”.
אז מהם הכלים הקיימים כיום שיכולים לסייע לנו במניעת הדבקות ב-HIV להורדת מספר הנדבקים החדשים
אמצעי מניעה קונבנציונליים
שימוש בקונדום
שימוש בקונדום בכל חדירה וגינלית או אנאלית הוא הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה ב-HIV ובמחלות מין אחרות כמו עגבת, זיבה וקלמידיה.
היתרון של הקונדום כאמצעי מניעה הוא השימוש הפשוט – הוא זמין לרכישה כמעט בכל מקום ללא מרשם ובמחר זול יותר מטיפולים אחרים, השימוש בו פשוט ולא מצריך תכנון מוקדם (למעט רכישת הקונדום), ואין לו שום תופעות לוואי.
למרות היעילות המוכחת של הקונדום, בשנים האחרונות חלה ירידה בשימוש בקונדום, כאשר יותר ויותר גברים מודים כי הם אינם משתמשים בקונדום ממגוון סיבות – החל מנוחות וספונטניות וכלה בפגיעה בהנאה. גם הירידה בשיקול הדעת, אותה אנו חווים במצב של עוררות מינית, גורמת פעמים רבות לוותר על הקונדום בלהט הרגע, מבלי לחשוב על ההשלכות העתידיות.
ברור סטטוס ה-HIV שלי
ביצוע בדיקת HIV וידיעת הסטטוס שלנו היא אחת הדרכים היעילות למניעת הדבקות חדשות. אנשים החיים עם HIV ומודעים לסטטוס שלהם מתחילים בטיפול התרופתי ומגיעים למצב שבו כמות הוירוס בגופם נמוכה בצורה דרסטית, ולכן הם גם לא מדבקים. ביצוע בדיקות ל-HIV באופן שגרתי מגדיל את הסיכוי לגלות את נוכחות הנגיף ומקטין את מספר האנשים החיים עם HIV שאינם מודעים לכך, ולכן ממשיכים להדביק ללא ידיעתם.
“אנחנו נמצאים בעידן שאנחנו מבינים שחלק גדול מההדבקות החדשות מקורן באנשים שלא מודעים לנשאותם ולכן לא מטופלים”, מסביר ד”ר דניאל אלבירט, “המטרה שלנו כחברה היא לבדוק כמה שיותר אנשים שידעו את המצב שלהם. ברגע שהם יודעים את המצב שלהם אז שיהיו מטופלים, וברגע שהם מטופלים הם מהווים סיכון מזערי להדבקה. אנשים שמודעים לנשאותם מרוויחים טיפול, כי אנחנו יודעים היום שטיפול מוקדם הוא יותר טוב. ולכן היום מטפלים ישר בהתחלה. דבר שני באופן טבעי מי שיודע שהוא נשא HIV נזהר יותר ונשמר יותר. ודבר שלישי – ברגע שאתה מטופל ומקפיד על הטיפול, גם אם קורה מקרה של פנצ’ר, האנשים האלה לא מדביקים”.
אמצעי מניעה טיפוליים
הטיפול התרופתי המשולב ואנדיטקטבל
המצאתו של הטיפול התרופתי המשולב (הקוקטייל) הפך את מחלת האיידס למחלה כרונית והציל את חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם. אך מלבד הטיפול באנשים החיים עם HIV, לטיפול התרופתי המשולב יש תפקיד חשוב גם במניעת הדבקות חדשות, זאת מאחר ואנשים החיים עם HIV המטופלים בטיפול התרופתי ונמצאים תחת מעקב רפואי, מגיעים בד”כ לרמת עומס נגיפי בלתי מדיד (Undetectable), שמשמעותה היא שרמת הווירוס בנוזלי גופם היא כל כך נמוכה עד שהסיכוי להידבקות מהם נמוך מאוד גם בעת קיום יחסי מין, אפילו ללא שימוש בקונדום (סיכויי העברה של פחות מ-0.01%).
מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי קיום יחסי מין לא מוגנים במערכות מונוגמיות, עם פרטנר נשא/ית HIV, שנותר/ה Undetectable בתקופת המחקר, לא הביאו להידבקות בנגיף של הפרטנר/ית השלילי/ת ב99.99% מהמקרים.
PrEP – טיפול מונע טרום חשיפה
טיפול ה-PrEP הוא טיפול תרופתי הניתן לפני החשיפה לנגיף במטרה להפחית את הסיכון להדבק. הטיפול, המבוסס על אחד ממרכיבי הטיפול התרופתי המשולב הניתן לאנשים החיים עם HIV, מפחית את הסיכוי להידבקות בצורה דרמטית. במחקרים שנעשו בנוגע לטיפול ה- PrEP התגלה הטיפול כיעיל עם 96% הצלחה. בסן פרנסיסקו לדוגמא נרשמה ירידה בשיעור ההדבקות ב-HIV במעל ל40 אחוז לאחר הכנסת טיפול ה-PrEP.
היתרון של טיפול ה-PrEP הוא בכך שהוא מעניק את השליטה למטופל באופן בלעדי, כך שהוא אינו תלוי ברצונו של הפרטנר להשתמש בקונדום, ויכול לדאוג להיות מוגן גם במקרים בהם הקונדום נקרע. הטיפול זמין בכל קופות החולים במחיר מוזל לבעלי ביטוח משלים של הקופה, העומד על כ-300 שקלים לחודש.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי טיפול ה-PrEP אינו מהווה אמצעי הגנה מפני שאר מחלות המין, והתרופות המרכיבות את הטיפול יכולות לגרום לפגיעה כלייתית ולפגיעה בצפיפות העצם.
“PrEP הינו אמצעי הגנה נוסף לצד הקונדום אשר ימנע הדבקות נוספות בHIV והוא נועד לשמש את כלל האוכלוסייה ובייחוד קבוצות בחברה הנמצאות בסיכון הדבקות גבוה וכאלה אשר מתקשים להשתמש בקונדום באופן עקבי”, מסבירים בוועד למלחמה באיידס, “לאחר שלוש שנים של מאבק הכניס הוועד יחד עם החברה לבריאות הלהט”ב והחברה לרפואת האיידס (איגוד רופאי האיידס בישראל) את הטיפול אל תכנית הביטוחים המשלימים של קופות החולים. הצעד הבא הוא הכנסת הטיפול לסל התרופות ובכך הטיפול יונגש לכלל האוכלוסייה- צעד שיביא לירידה משמעותית בהדבקות ב-HIV ובמחלות מין בכלל”.
Pep – טיפול חירום לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV למזעור סיכויי ההדבקה
טיפול PEP הוא טיפול תרופתי שניתן לאחר חשיפה אפשרית ל-HIV במטרה למזער את הסיכויים להדבקה. יעילות הטיפול היא בעיקר בשעות הראשונות שלאחר החשיפה האפשרית, ומקסימום עד 72 שעות מרגע החשיפה. הטיפול, הניתן למשך חודש ימים, ניתן רק במקרים מיוחדים ואך ורק על פי שיקול דעתו של רופא בחדר מיון.
ניתן לקבל את הטיפול בכל חדר מיון. וכיום, בעקבות שיתוף פעולה של הוועד למלחמה באיידס עם ארגון הנוער הגאה והחברה הישראלית לרפואת האיידס, גם קטינים בגילאי 14 ומעלה יכולים לקבל את הטיפול ללא אישור הורה, לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית של בית החולים.
אז מה עדיף? קונדום או PrEP?
גם המצדדים הגדולים ביותר בטיפול ה-PrEP מסבירים כי מדובר בטיפול משלים שמגיע בנוסף לשימוש בקונדום ולא במקומו, ומהווה שכבת הגנה נוספת.
“בתור אנשי מקצוע המתרכזים בהגנה כנגד נגיף ה-HIV, אנו נדרשים כל הזמן לשאלה כיצד אנחנו מגנים על האוכלוסייה גם כרופאים שעוסקים במחלה, גם כאנשים שחיים עם HIV וגם כחברה”, מסכם ד”ר אלבירט, “יש כאלה שיגידו שזה כמו בצל, יש הרבה מעטפות – יש את הקונדום שזה הבסיס. אליו מצטרפת ההגנה של אלו שנבדקים ויודעים את הסטטוס שלהם, יש את האנשים שחיים עם HIV ונמצאים תחת טיפול תרופתי ולכן לא מדבקים ויש את ה-PrEP. כל אחד יבחר את הדרך שלו. אם הקבוצות הנמצאות בסיכון גבוה יותר מבחינת התנהגות מינית ישתמשו ביותר מאמצעי מניעה אחד, הסיכוי לגרום לכך שכמות המקרים החדשים תרד באופן משמעותי הוא גדול יותר. כך נגיע למצב, ברמה העולמית וגם בישראל, שהמקרים החדשים יהיו מקרים אקראיים, ולא מגמה מתמשכת. אם נדחוף מספיק חזק לביצוע בדיקות HIV וטיפול באנשים החיים עם HIV, בשילוב עם טיפולי PrEP לאנשים שזה מתאים להם, לדעתי נוכל להקטין מאד את כמות המקרים החדשים”.
