fbpx

כוחה של המילה הכתובה – האם הספרות הגאה היא כלי במאבק הלהט”בי?

שתי סופרות, משוררת, מאיירת ועיתונאית נפגשות ומדברות על כוחה של המילה הכתובה בערב מיוחד של המרכז הגאה ת"א בספרית מגדל שלום. "גם בהצגת סיפור אהבה גאה כמשהו נורמטיבי יש אמירה פוליטית או ביקורת על המציאות"

הוויכוח על מקומה של הנראות הלהט”בית בתרבות הישראלית הוא ויכוח חוצה ז’אנרים. בקולנוע, בטלוויזיה, במוזיקה ובספרות, קיומן של דמויות להט”ביות או סיפורים להט”בים תמיד זוכה להתייחסות ועדיין לא עובר בצורה חלקה.

בחודש שעבר הגיע הויכוח גם לעולם ספרי הילדים, עם פוסט שהעלה יו”ר ארגון להב”ה, בנצי גופשטיין, בו התבטא נגד ספרי ילדים המציגים משפחות גאות.

העיסוק בספר ילדים העלה את השאלה, האם ניתן לכתוב ספרות גאה ללא מסר פוליטי?

הסופרת מקדה בן נאה, מחברת הספר “שני אבאים” שעמד במרכז הפוסט של גופשטיין, חושבת שכן. למרות שספרה עמד בעין הסערה והצית את הוויכוח על מקומם של ספרים גאים במדף הספרים בגני הילדים, היא עדיין אינה רואה ביצירה שלה חלק מהמאבק הלהט”בי.

“הספר שלי פשוט מצייר את העולם כפי שאני רואה אותו”, היא מסבירה, “ומייחלת ליום שכלל לא יהיה רלוונטי ואנשים ימשכו בכתפיים ויגידו “אז מה?”…

גם היוצרת מיקה בן שאול, יוצרת המחזה לסביהונסט, סבורה שהמסר הפוליטי הוא פרשנות. אך מודה כי גם אם אינה מתכוונת, היצירה שלה היא חלק ממאבק.

“אני חושבת שבאופן טבעי היצירה שלי הופכת לחלק מהמאבק הלהט”בי, כי שירה גאה עדיין אינה חלק מהמיינסטרים. עם זאת, מעולם לא כתבתי בכוונה להשתייך לשום מאבק”.

המאיירת אילנה זפרן לעומתן, סבורה כי זה בלתי אפשרי.

“אני חושבת שבעולם אידיאלי בו כל בני האדם שווים וכל האהבות שוות, היה אפשר ליצור ספרות להט”בית נטולת מסר פוליטי, אבל בעולם שבו אנו חיים זה אולי בלתי אפשרי. גם אם נכתוב, למשל, על מאבק נפשי פנימי לגבי זהות או יציאה מהארון, ברקע עדיין יהיו ההבניות החברתיות שגורמות למאבק הפנימי הזה מלכתחילה. וגם אם נכתוב, סיפור אהבה להט”בי בלי להתייחס בכלל לעניין הזוגיות החד מינית, גם בזה – בהצגת סיפור האהבה הזה כמשהו נורמטיבי תהיה אמירה פוליטית או ביקורת על המציאות. כלומר, גם אם הדגש יהיה בלתי פוליטי בעליל, בגלל ההקשר, בכל זאת יהיה בו משהו מן הפוליטי, ולו בסאבטקסט.

אני תופסת את היצירה שלי כחלק מהמאבק הלה”טבי, אבל גם כחלק ממאבקים אחרים – מאבק פמיניסטי, שמאלני, הומני, וגם כיצירה אמנותית “נייטרלית”. חלק מקומיקס שלי הוא אוטוביוגרפי ואז באופן טבעי הוא נוגע במאבק הלהט”בי או באופן ישיר או ברקע של הדברים, ובבסיסו קיימת הזהות הלסבית שלי. אני מציגה זוגיות לסבית כמשהו מובן מאליו ונורמטיבי ואני חושבת שאני תורמת בזה משהו קטן למאבק. אבל חלק אחר מהקומיקס שלו עוסק בנושאים שלא קשורים כלל למאבק הלהט”בי, ואז הוא יכול לגעת במאבקים אחרים או להיות נטול אג’נדה לחלוטין”.

עוד בנושא:  אז מה רואים ב-TLVFest 2023?

ספרית מגדל שלום, הכוללת מדף ספרות גאה, תארח ביום שני ה-3.4.17 פאנל בנושא מקומה של הספרות הגאה במאבק הלהט”בי. במסגרת הארוע, יוזמה והפקה של המרכז הגאה ת”א בשיתוף עם אגף הספריות של עיריית ת”א, ידונו הדוברים בדרך בה המסר הפוליטי מנחה אותם בכתיבה, בשאלה האם אפשר לכתוב ספרות גאה ללא מסר פוליטי, ומה דעתם על יוצרים/ות שמעדיפים שלא להביא את הזהות הלהט”בית לכתיבה?

משתתפים בפאנל: מיקה בן שאול, דורי מנור, מקדה בן נאה ואילנה זעפרן
עוד תתארח באירוע היוצרת יעל דקלבאום, שתשתף את הקהל בתהליך היצירה שלה.

ספרות גאה ככלי במאבק הלהט”בי | שני 3.4 | 18:30 | ספריית מגדל שלום | הכניסה חופשית, אך מותנית בהרשמה מראש בטלפון: 03-5171165

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

תגובה אחת

  1. משה הגב

    לא הבנתי, “שתי סופרות, משוררת, מאיירת ועיתונאית נפגשים מדברים” למה לא נפגשות ומדברות?! כולן נשים – לא?

השארת תגובה

אתר WDG לא יפרסם תגובות המפרות את תנאי השימוש של האתר, לרבות תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון מבזה או פוגעני.

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הפאנסקסואליות הפוליאמורים הלהט"ב

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן