הקטגוריה היא: שלמות

סדרת הטלוויזיה "פוזה", המציגה את הסצנה הלהט"בית של ניו יורק בשנות ה-80, ממשיכה לעשות כבוד לדמויות המיתולוגיות של אותה תקופה | גור רוזן עם הצצה ראשונה לעונה החדשה
פוזה2.2
צילום: באדיבות yes

חיבתו של יוצר הסדרות ריאן מרפי לכל מה ששונה, מוזר וחריג בחברה החלה בסדרה “ניפ/טאק” והגיעה לשיאה בסדרה “Glee”. על פניו, להקת בית ספר שמתמודדת בתחרויות איזוריות וארציות הוא נושא שטופל בסדרות וסרטים רבים. אבל הלהקה ב-“Glee” היתה מורכבת מנערים ונערות לא מקובלים ומנודים חברתית – בת לשני אבות גאים, נער נכה בכיסא גלגלים, זוג הומואים, זוג לסביות, נער שלובש בגדי נשים ועוד. כוחה הגדול של “Glee” היה הפופולריות שלה בעולם. בני נוער להט”בים שצפו בה שאבו ממנה כוח ולגיטימציה לקבל את עצמם ולהבין שהם נהדרים, לצאת מהארון ולחגוג את מי שהם.

מרפי לא עצר שם, והמשיך להביא למסך דמויות להט”ביות ב”אימה אמריקאית” וב”הרצח של ורסצ’ה”. בשנה שעברה הוא שוב טרף את הקלפים עם סדרה יוצאת דופן בשם “פוזה”. (“Pose”). עד 2018, הטרנסג’נדרית היחידה ששיחקה בתפקיד ראשי בסדרה היתה לברן קוקס ב”כתום זה השחור החדש”. עם עלייתה של “פוזה” זה השתנה – כל הדמויות הראשיות בסדרה הן טרנסג’נדריות. בכך שברה הסדרה שיא חדש בייצוג לדמויות טרנסג’נדריות וחשפה את הקהילה הזו בפני הקהל הרחב.

הסדרה מתרחשת בניו יורק בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 ומתארת את תרבות הנשפים המחתרתית של טרנסג’נדריות אפרו-אמריקאיות ולטיניות, שהקימו אז “בתים”. בכל בית כזה היתה “אמא” טרנסג’נדרית, שלקחה תחת חסותה טרנסג’נדריות נוספות ונערי רחוב שנזרקו מביתם עקב נטייתם המינית. הבתים נקראו בשמות מעולם האופנה, והתחרו ביניהם בנשפים מיוחדים שחולקו לנושאים וקטגוריות קבועים מראש. המתחרים היו הולכים כמו דוגמניות במסלול אופנה, ומקבלים ציונים מהשופטים עבור קריטריונים כמו אמיתות (Realness), היופי של התלבושות ויכולת הריקוד שלהם. הזוכים זכו בגביעים ובעיקר בהרבה כבוד לבית שלהם.

עוד בנושא:  כאן כדי להשאר - קמפיין גיוס להקמת הארכיון הגאה


ה-Ball culture, תרבות הנשפים הזו בניו יורק של שנות ה-80, תועדה גם בסרט הדוקומנטרי “פריז בוערת” (“Paris is Burning”) מ-1990, שעקב אחרי הדמויות המרכזיות בסצנה וחקר את התקופה. אני ממליץ לכם לצפות בסרט הנפלא הזה בנטפליקס, ולראות עד כמה הסדרה “פוזה” נאמנה למציאות ועושה כבוד לדמויות המיתולוגיות של אותה תקופה.

בדומה לסרט, גם הסדרה “פוזה” היא לא כולה פאן. הדמויות בורחות אל השמלות, האיפור והגלאם של הנשפים כדי להימלט לכמה שעות ממצוקת החיים האמיתית – עוני, גזענות, להט”בפוביה, זנות ובדידות חברתית, אותן הן חוות יום יום במציאות.

העונה השנייה, שמשודרת בימים אלה אצלנו בנטפליקס, זכתה להרבה שבחים וכבוד. הפרקים הראשונים קיבלו רייטינג מעולה, שהביא להכרזה על כך שהיא ממשיכה לעונה שלישית. אינדיה מור, מכוכבות הסדרה, נבחר.ה על ידי מגזין טיים להופיע ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2019. מור קטפ.ה השנה כמה קמפיינים נחשקים, והיא הטרנסג’נדר.ית הראשונה שצולמ.ה אי פעם לשער של המהדורה האמריקאית של מגזין ELLE. אגב, מור הוא טרנסג’נדר.ית א-בינארית שמבקש.ת שיתייחסו אליהם בלשון מעורבת, כפי שעשינו פה.

עוד בנושא:  הקול הלהט"בי לא יכריע את הבחירות, אבל הקול שלך כן!

כוכב מחזות הזמר בילי פורטר, שמשחק כאן את מנחה הנשפים, יקבל השנה כוכב בשדרת הכוכבים בלוס אנג’לס, כשאיתו ברשימה נמצאים ג’וליה רוברטס וספייק לי. כבוד!

כוכבת ברודוויי נוספת שמתארחת בעונה השנייה היא הגיי אייקון פטי לופון, וגם בט מידלר וג’ודית לייט יקפצו העונה לביקור. סנדרה ברנרד, שהופיעה בעונה הראשונה בתפקיד אורח, חוזרת העונה בתפקיד קבוע של רופאה אקטיביסטית.

העונה השנייה מתחילה ב-1990 עם יציאתו של הקליפ Vogue של מדונה, שחשף לעולם את צעדי הריקוד שהחלו בנשפים הללו, והביא את סגנון הריקוד הזה מהשוליים אל המיינסטרים. הסדרה ממשיכה להתחקות אחר תרבות הנשפים, כשמעל לכל מרחף ענן גדול ושחור – האיידס, שהופך לאחד הנושאים המרכזיים העונה.

צילום: באדיבות yes

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן