הקיץ מגיע ואיתו חגיגות הגאווה ברחבי העולם. הערים המנומנמות מתעוררות לחיים ומזמינות את חברי הקהילה הגאה לחגוג את גאוותם במסיבות ענק ופסטיבלים המוניים, באווירה שטופת שמש וחלבונים.
אבל יחד עם תחושת הגאווה הגדולה, מתווספת בתקופה זו גם תחושה של חוסר נעימות אצל אנשים רבים שמרגישים שהם אינם יכולים או מוזמנים לקחת חלק בחגיגה הגדולה.תחושה הנובעת מהדרך בה האירועים הגדולים מקדשים את תרבות הגוף ומקפידים לייחצן את עצמם בעיקר עבור הבנויים לתלפיות, דרך פרסום שמשאירה רבים בביתם.
אך גם אלו שנהנים מהמסיבות הגדולות מתחילים לאט לאט להתגעגע גם לרגעים השקטים והרגועים יותר של פסטיבל הגאווה. הספרדים, למודי הסירקיט וה-WE, הפסטיבלים הגדולים בברצלונה ובמדריד, מתחילים לשנות כיוון ולצאת לחופשות גאווה בעיירות קטנות ורגועות.
אחת מהן היא העיירה טורמולינוס, המציעה לתייר הגאה את כל התחושות והחוויות שאנחנו תמיד כל כך מתגעגעים אליהן, גם אם אף פעם לא חווינו אותן.
טורמולינוס היא עיר חוף הנמצאת מרחק עשר דקות נסיעה ברכבת ממלגה. מיד עם היציאה מתחנת הרכבת נתקלים המבקרים בככר ענקית שצבועה כולה בצבעי הגאווה, החל מהעמודים ועד החנויות והמסעדות. מרכז העיירה כולל מועדונים ובארים לגייז עם הופעות מוזיקה ודראג.
מלון ריטואל, שנמצא 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת, צועק גם הוא גאווה. מרגע הכניסה ועד הצ'ק אאוט מדברים בגאווה. יש בו מספרה, חנות בגדים, הלבשה תחתונה ובגדי ים. חדר כושר. ספא וסאונה לגברים בלבד. על גג המלון המשקיף לים עם נוף עוצר נשימה ישנה בריכה ובר פתוח, וגם אזור נודיסטים המאפשר ליהנות מהמים והבירה בעור שלך. בבוקר מעטר את קרקעית הבריכה דגל גאווה גדול, ובלילה מואר הג'קוזי בצבעי הגאווה.
שרות החדרים של המלון מציע שרות חדרים נוסף – מעבר לאוכל אפשר להזמין לחדר אביזרי מין, קונדומים וחומרי סיכה, הכל באוירה חופשית ונטולת עכבות. גם החוף שהמלון משקיף אליו הוא חוף גאה, המארח בערבים מסיבות חוף, ערבי בינגו בהנחיית דראגיסטיות וכו'.
בנוסף לאווירה הרגועה, מתקיימים בעיר גם פסטיבלים וארועים גדולים יותר, ששומרים על הסגנון המיוחד של העיר. ארועי הגאווה הקרובים בטורמולינוס כוללים את ארועי הגאווה שיתקיימו בעיר בתאריכים 31.5 – 3.6, פסטיבל WonderBeach שיתקיים ב-23-29 ביולי, פסטיבל הדובים MadBear שיתקיים בתאריכים 8-15 באוגוסט ופסטיבל Be Wild שיתקיים ב-11-14 באוקטובר.
לא צריך לעשות פוזה לאף אחד
מה מושך את התיירים לעיירות כמו טורמולינוס?
"זה טיול שהוא מגניב אחר, לא סירקיט מלוקקת עם 0% שומן", מסביר דורון, ישראלי שחי בשנים האחרונות במדריד ועוסק בשיווק לקהילה הגאה בספרד, "בתור מישהו שהוא שמן בראש, דופק לי הלב לפי שאני מוריד חולצה בים או בבריכה. אבל שם זה לא מעניין אותי, כי אני יודע שאני לא צריך לעשות פוזה לאף אחד, אני בא נטו ליהנות עם החברים שלי ולהכיר אנשים חדשים. בתור אחד שמארגן שנים את האירועים הכי גדולים לקהלה הגאה, יש כל הזמן לחץ להיות אטרקטיבי ושכולם ירצו אותך. ושהייתי שם הלכתי רק פעם אחת לחדר כושר. זו לא תחושה של לראות ולהראות, אלא פשוט של ליהנות מהחופשה. אנשים שכיף לנהל איתם שיחה. אתה לא בהכרח בא לחופשת מסיבות, סמים וסקס, אלא מגיע כדי לנפוש בדרך שלך".
ויש לזה קונים? הרי רוב תרבות הבילוי של הקהילה מבוססת על מסיבות?
"יש הבדל גדול מאד בין מה שקורה בתוך ספרד, בגלל המסיבות הגדולות שיצרו את התדמית הנוכחית של ספרד, שכולם חתיכים שריריים, לבין מה שקורה בעיירות החוף הקטנות", מסביר דורון, "ברגע שהולכים למקום כמו טורמלינוס, נהנים ממסיבות שיש שם את כל סוגי האנשים, מגיעים איך שבא להם. אף אחד לא בא להראות את עצמו אלא ליהנות, מאד קל להתחבר לאנשים שנמצאים שם. המוזיקה היא מכל הסוגים. זה לא משהו גרנדיוזי שצריך להתכונן אליו"
טורמולינוס ועיירות נוספות זוכות לתיירות פנים מספרד ומאירופה. "הרבה ספרדים מעדיפים לוותר על סירקיט ולנפוש שם", מסביר דורון, "ויש כאלו שבוחרים לשלב – לסיים את הפרייד במדריד או את הסירקיט בברצלונה ולרדת לטורמולינוס לחופשה אחרי הפרייד".
אתה לא חושב שזה ישתנה?
"לא. יש למקום עמוד שדרה מאד חזק, שפותח על ידי המקומיים שלא ירצו לשנות את הגוון שלה. התיירים הספרדים שמגיעים מרחבי הארץ למקום הזה, הם אלו שיצרו את התרבות הגאה בעיר, הם גם אלה שיצרו את התרבות הסירקיטרית בברצלונה, הם יצרו את שתי התרבויות ורוצים ששתיהן יחיו במקביל".
