העולם על פי 21+

21

תחום פעילות

קבוצה חברתית

קהל יעד

קבוצת 21+ מיועדת לצעיריםות בני 21-28, על כלל הרצף הלהט”בי, כלל המגדרים וכל הקשת.

חזון

1. קבוצה המקיימת חיי חברה בקהילה – מפגשים חברתיים עם תוכן מגוון והובלה מתוך הקבוצות.
2. קבוצות אזוריות המקיימות יחסי-גומלין ומתנהלות בשגרה בעיר שלהן תחת הקהילה המקומית שלהן, ומס’ פעמים בשנה – אירועי שיא (סמינר, טיול, כנס וכו’)
3. קבוצה אשר תקדם את הפרט ע”י מתן כלים רלוונטים ויצירת מעגלים חברתיים.
4. קבוצה המתנהלת באופן עצמאי ומובלת על ידי חברותיה וחבריה, וכל קבוצה בעלת אופי שתבנה לעצמה.
5. קבוצה יוצרת – כקבוצה מאורגנת יש לנו כוח, ואפשר להשתמש בקבוצה כפלטפורמה לפעילות חברתית ושינוי
6. קבוצה הפועלת ליצור מרחב בטוח ללהט”ב, על כלל הקשת, בישראל.

פעילות

פעילויות הקבוצה עוסקות בתכנים שמעסיקים בני ובנות 21+ בכלל ובני ובנות 21+ להט”בים בפרט, ומתקיימת כולן על ידי חברי וחברות הקבוצה – שיוזמים את הפעילויות ומעבירים אותן.

מפגשים פעם בשבועיים
אירועי שיא
סמינרים
פעולות אקטיביסטיות

היקף הפעילות

כיום פועלות קבוצות בתל אביב תחת המרכז הגאה בתל אביב ובירושלים תחת הבית הפתוח בירושלים.

אפשרויות ההתנדבות בארגון

הכל בהתנדבות – חברי הקבוצה יוזמים את נושאי הפעילויות ומעבירים את הפעילויות לשאר חברי הקבוצה.

לפרטים והצטרפות

יעל (את) – ‏‪050-444-0884‬‏
עמרי (אתה) – 054-206-1276

מה מדאיג, מעניין, מלהיב, מעורר ומסקרן את בני ובנות ה21+?

במסגרת שיתוף פעולה עם אתר WDG, נערכה סדנת כתיבה לחברי וחברות הקבוצה, במסגרתה הועלו רעיונות לאייטמים מרתקים ומקוריים, אותם תוכלו לקרוא בקרוב כאן.

בשדה אליעזר ומשמר הירדן אין מרכז גאה
תחקיר מיוחד – למרות כמות הגייז הבלתי-נתפסת, אין מרכז גאה בשדה אליעזר ומשמר הירדן | מהמועצה האזורית מבואות החרמון לא נמסרה תגובה

״נכנסתי לחנות של מקס סטוק בטירת הכרמל וסירבתי לקבל שירות כי אני הומו״

בישראל של 2019 עדיין מותר להפלות להט״בים לקבל שירות כי הם נראים שונים | ממקס סטוק בתגובה לא נמסרה תגובה לאירוע

שוקינג: שלומי הלך בדרום תל-אביב למצעד מבלי לקבל מכות

ביום שישי שלומי הלך למצעד עם צמיד גאווה, פגש חרדים, דתיים וכו’ בדרך מבלי לקבל אף תגובה

ראש עיריית רמת גן ללהטבופובים-מי שלא טוב לו שיעבור לעיר אחרת

ראש עיריית רמת גן יצא בהצהרה לציבור באירוע הגאווה בשבוע שעבר כנגד הלהטבופוביה והמיגור שלה

דגל זה רק דגל מתוקה

הנני מודיעה לכל התיירים נא התעלמו מכל הדגלים כי שוויון הם לא מייצרים, רק מסכות והעמדות פנים, הכל פה אינטרסים ותככים, ומה אנחנו רוצים? שלא יענו לנו: “אנחנו תומכים כי תלינו דגלים” ככה לא עושים שינויים, מה עם הפגנות ומחאות? מה עם שוויון בזכויות? האם זה נשכח ונעלם? כי תלינו דגלים אז שינינו את המדינה? מה קורה לאזרחים? האם אתם לא רואים? משתיקים אותנו עם דגל בצבעים, ולכל אלו התומכים לכאורה מה שיניתם לאחרונה? האם תחנכו דורות קדומים? האם תשנו דעות שם אנשים מבוגרים? דגל זהו לא מקל קסמים, אז לכל העיריות התומכות, עורו נא כי הגיע הזמן, הגיע הזמן לעשות שינויים אמיתיים לא הכל בחיים זה לתלות דגלים

תחי מדינת אינבידיה!

התרגשתי לקרוא שאנבידיה רוצה להיות מה שמדינת ישראל הייתה צריכה להיות לכול אזרח במדינה. התרגשתי שחברה אמריקאית אכפתית כלפי עובדיה וכלפי רצונם הבסיסי והטבעי להפוך ולהיות הורים.

לאור זאת, נשאלת השאלה האם מדינת ישראל של היום, אולי אפילו של עוד כמה שנים, תיהיה אנבידיה? בין חוסר יציבות פוליטית לבין מלחמה המתרגשת בפתח, הרשו לי להכריז תחי מדינת אנבידיה!

“היחס ההומופובי של משפחות הלהט”בים”

דימוי שלילי של הקהילה, דאגה מ’מה יגידו השכנים?’, יחס החברה והפחד מתגובות המשפחה. זה התהליך אותו עוברים בני נוער רבים כשהם יוצאים מהארון. מה ניתן לעשות ואיך אפשר להקל על הילד לצאת מהארון בצורה החלקה ביותר?

במועצה מקומית במרכז הארץ מפחדים לתלות דגלי גאווה לרגל חודש הגאווה בחשש מתגובות התושבים לדגלים

אמנם בישיבה סגורה ראש המועצה הביע רצון לתמוך בקהילה אבל לא בפומבי, כן יש רצון לציין בדרך כלשהיא את חודש הגאווה ביישוב.

באופן חסר תקדים: הלכתי למצעד ונשרפתי רק בכתף ימין

אחרי שנים בהן כל מצעד גאווה אליו אני הולך מסתיים בשריפות נרחבות מהאף ועד העורף, השנה ננקטו אמצעי זהירות מקיפים הכוללים הימרחות נרחבת בכל שעה עגולה ושתיית מים מרובה, שמנעו עוגמת נפש נוספת.

ללא גבולות

הקמפיין, הסרטון, עם הקמת קבוצת פייסבוק החדשה של גאווה ומוגבלות עוררה בי המון גאווה, כפליים. גם במוגבלות שלי וגם בעצם היותי להט”ב. סוף סוף הרגשתי שייך, שנותנים מקום לשתי הזהויות שלי להתקיים בלי להתנצל, בלי לחשוש של מה יגידו בשני הזהויות שאני חווה אותן יום יום. הרגשתי שהתחום הזה, של השילוב בין שני התחומים האלה לא מדובר מספיק. זה התלווה בהרבה בושה, והסתרה, מה שגרם לי לגבש את הזהויות לאט ולאורך זמן, הרבה פעמים לגמרי לבד. הגיע הזמן, שידברו על זה יותר, ואני מרגיש ממש שזה לאט לאט קורה. וזה מרגש אותי מאוד.

תל אביב מקבלת אותי ודורסת אותי

תודה לך תל אביב היקרה על כל האהבה והחמלה כלפי הקהילה הגאה, אבל מה עם קהילות אחרות, האם הן לא קיימות? תחבורה מזוויעה שלא נגישה, קניונים מסובכים כמו מבוכים והעיקר הם נקראים “נגישים” עוד חוסר מודעות והתעלמות מאחרים, שינויים ברכבת הקלה בלי התחשבות בנכים, הכחשה והדחקה של כל אלו שלא מצביעים לאותה עירייה, תחנות אוטובוסים על שבילים של רוכבים, האם זה במכוון כדי ליצור עוד נכים? כבר עבר התקופה של הארמונות המוזהבים, אולי כדאי לצאת מהמשרדים, לראות טיפה את כל האנשים שעליהם אתם אחראיים, אולי תכירו את המצביעים שאותם אתם מייצגים? לסיום אבקש מאותה העירייה בקשה קטנה שאולי תצאי כבג מהבועה ותהיה מודעה לסביבה

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן