ביסקסואליות על דוכן העדים

מחר ידון בית המשפט העליון בערעור שהגיש בעל שאשתו תבעה אותו על נזקים נפשיים וכלכליים שנגרמו לה לכאורה, לאחר שלא סיפר לה ש"הוא למעשה הומוסקסואל" | "אם בית המשפט העליון יטיל חבות נזיקית על הסתרת עבר חד מיני, זו תהיה אמנם אפליה של להט"בים, אבל יותר מכך, מחיקה של זהות ביסקסואלית"
איתיפנקס צילוינאייחיאל
איתי פנקס | צילום: ינאי יחיאל

“האם אדם חייב לספר לבת זוגו על עברו המיני? בית המשפט העליון יצטרך להכריע”, כך נכתב בכותרת בעיתון “הארץ”, שמאחוריה סיפור מורכב על בקשת רשות ערעור שאליה הצטרפה גם האגודה למען הלהט”ב, והדיון בה יתקיים מחר בירושלים.

בקצרה – גבר ואישה דתיים הכירו לפני 15 שנים, נישאו והביאו יחד ילדים לעולם. כעבור כמה שנים גילתה האישה שהבעל בוגד בה עם גבר (ולא עם אישה אחרת כמו ש”נהוג” אצל סטרייטים) והזוג התגרש.

לפני כשנתיים, פנתה האישה יחד עם אמה לבית המשפט עם תביעה בסך 5 מיליון ש”ח על נזקים נפשיים וכלכליים שנגרמו להן לכאורה בשל הסתרת מידע מצד הבעל, שלא סיפר לאשתו טרם הנישואין ש”הוא למעשה הומוסקסואל”. הבעל טוען מנגד, ואמר זאת גם בכתבה שפורסמה, שהוא כלל לא מגדיר את עצמו כהומו, שהוא אהב את אשתו לשעבר ושנישא אליה ברצון ומאהבה. הוא כמובן אינו חייב להגדיר, אבל ודאי שיש שם למה שהוא מתאר המתאים יותר מ”הומו”. ההגדרה המקובלת היא ביסקסואליות. ה”ב'” באותיות הלהט”ב היא משיכה מינית ליותר ממגדר אחד. זו זהות שגם עולם המשפט צריך להכיר בקיומה.

בתחילה, בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה הנזיקית משום שאין מקום לבית המשפט להתערב בנושאים כאלה, בדיוק כמו שהוא לא מתערב בבגידות שנגרמו מיחסים בין נשים לגברים. למרות זאת, בחרה האישה לערער לבית המשפט המחוזי שקיבל באופן מפתיע את ערעורה, ביטל את פסק הדין שניתן וטען שבית המשפט לענייני משפחה צריך לשמוע ראיות בתיק. כעת, הבעל לשעבר פנה לבית המשפט העליון.

אם בית המשפט העליון יאשרר את פסיקת המחוזי ויטיל חבות נזיקית על הסתרת עבר חד מיני, זו תהיה אמנם אפליה של להט”בים, אבל יותר מכך, מחיקה של זהות ביסקסואלית

האגודה למען הלהט”ב הצטרפה לתיק כידיד בית המשפט, וטוענת בין היתר כי “בית המשפט המחוזי הטיל חובת גילוי רק בנוגע לפרקטיקה מינית הומואית או לסבית”. לפרקטיקות אין מיניות, לאנשים יש. הכוונה (הטובה) של האגודה ברורה, אבל חשוב לי להגיד את זה מפורשות: בעיניי, מי שעומדת לדיון היא פחות פרקטיקה, ויותר הזהות הביסקסואלית. אין משמעות מיוחדת לרומן שהגבר ניהל, אם זה היה עם גבר או אישה אחרים. הוא פשוט ניהל רומן. אם בית המשפט העליון יאשרר את פסיקת המחוזי ויטיל חבות נזיקית על הסתרת עבר חד מיני, זו תהיה אמנם אפליה של להט”בים, אבל יותר מכך, מחיקה של זהות ביסקסואלית.

על עולם המשפט, אך גם ובראש ובראשונה על הקהילה הגאה, מוטלת החובה להבין את המורכבות של הפרטים והזהויות המתקיימים בה, ולהסתכל יותר לעומק על האופן בו אנו תופסים את חברי וחברות הקהילה. הזהות הביסקסואלית עומדת כאן על דוכן העדים. עלינו להכיר בשוני ובמגוון שלנו ולדבר על כך, וזהו תנאי לכך שגם שהסטרייטים יתחילו להכיר במציאות שהשתנתה.

אני מקווה שבית המשפט העליון ייקח בשתי ידיים את ההזדמנות לומר, בשפתו הגבוהה, את מה שקבעה דווקא הערכאה הנמוכה. שופט בית הדין לענייני משפחה דחה את התביעה של האישה תוך שהוא שואל (ומרמז לתשובתו השלילית) – ״האם בכלל ניתן להוכיח קיום נטייה מינית כזו או אחרת?”. נטייה מינית היא הגדרה אישית של כל אחד ואחת והיא לא מחויבת בהוכחת פרקטיקות. היא יכולה להיווצר מוקדם ולהתקבע, ויכולה גם להשתנות לאורך החיים (לדוגמה: אישה בת 40 שמנהלת יחסים עם אישה ויוצאת מהארון, בהגדרה לבחירתה, אחרי שנים של נישואים לגבר והולדת ילדים). כלהט”בים אנחנו יודעים שיציאה מהארון היא תהליך מורכב, החיים יכולים להיות מלאים בחוויות והתנסויות, והזהות נזילה. אם נקבל את האופציה הביסקסואלית, נקל על אנשים בדרך ונאפשר חיים טובים יותר לאלו שמזדהים ככאלה ומהווים חלק משמעותי מקהילת הלהט”ב.


הכותב הוא איתי פנקס ארד, חבר מועצת עיריית תל אביב ומחזיק תיק הלהט”ב

עוד בנושא:  המרכז לבריאות האישה של כללית בפ"ת יזם הכשרה מיוחדת לצוותי המחוז בנושא רפואת טרנס

עוד בנושא

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן