fbpx

"אף מורה ואף במאי לא יחייב אתכם לעשות מה שאתם לא רוצים לעשות"

סטוץ תרבותי עם רפי ניב, המנהל הפדגוגי של בית הספר גודמן למשחק בנגב | שיחה על הייצוג הלהט"בי בתאטרון, השפעת הסטריאוטיפים על ליהוק וההטרדות המיניות בעולם המשחק
רפיניב
צילום גל חרמוני

בחודש שעבר התארח רפי ניב, המנהל האמנותי של תיאטרון באר שבע, בליין התרבותי סקוץ המתקיים בימי שני במועדון הלימה לימה.

שמו של ניב, המשמש בין השאר כמנהל הפדגוגי של בית הספר גודמן למשחק בנגב, ובנוסף מצליח ללמד ולביים, הדהד בכותרות לאחרונה לאחר חשיפת חוויותיו המורכבות כקורבן תקיפות והטרדות מינית על ידי מורו לשעבר, גרי בילו, והניסיונות הנוכחים שלו כאחד החלוצים בתחום לייצר מרחב בטוח ונכון ללימודי המשחק.

השחקן והיוצר הצעיר גיל סרי, המשחק בימים אלו ב"סיפור אהבה בשלושה פרקים" של תיאטרון הבימה, ראיין את ניב במסגרת הליין ראיון אינטימי וחסר מעמדות ושוחח איתו על המחשבות, הדעות, והרעיונות שיש לבמאי, מנהל ומורה במדינה.

בין שאר הנושאים שוחחו השניים גם על נושא ההטרדות המיניות בבתי הספר למשחק ועל הלגיטימציה שהן מקבלות מהעוסקים בתחום.

"יש איזה שחקן שהיה לי איתו ויכוח מאד גדול על האם מותר או אסור למורה לקחת תלמיד ולעבוד איתו בארבע עיניים בחדר ולגעת בו תוך כדי", סיפר ניב, "והוא ממש הגן על המורה ואמר בשלב מסוים: אני בן אדם מבוגר וזו בחירה שלי. חלק מהתלמידים בחרו לעבור את העבודה בחדר של המורה ואצלו בבית, וחלק בחרו שלא. וזה בסדר. הם לקחו בחשבון שזה בסדר גם אם זה יעלה להם בתפקיד בחאן הירושלמי. ואני אמרתי לעצמי:  באיזה קטע זה בסדר מבחינתך שתלמיד ידע שאם הוא לא יתן למורה לגעת לו בביצים, הוא לא יקבל תפקיד בחאן הירושלמי? באיזה קטע זה בסדר?!"

לשאלה כיצד מפתחים תודעה אצל השחקנים הצעירים להגיד 'לא', השיב ניב והסביר כי זה עניין של חינוך. "אני חושב שזה ענין של חינוך. צריך להתחיל את זה משנה א'. גם לתלמידים וגם למורים. ושזה כל הזמן יהיה באויר ושאנשים ידעו שאם הם עושים את הדבר הזה אז הם עפים קיבינימט"

צפו בראיון המלא:


ה"סקוץ" הוא ליין תרבותי להטבפא"קי קבוע, המייצר מקום מפגש והיכרות סביב תכני אמנות ותרבות המכוונים למגוון רחב של קהילות וקבוצות בתוך הקהילה הלהטבפא"קית, לבעלי עניין מקצועי ולקהל הרחב.

עוד בנושא:  כיצד ויתרה הוליווד על הקולנוע הלהט"בי

ערבי הליין מתקיימים בימי שני אחת לשבועיים בועדון הלימה לימה, כערב מקדים, פאן תרבותי מתוחכם הקודם למסיבת ה-Lima Day.

במהלך כל ערב פועלות מספר עמדות תוכן קבועות ואינטראקטיביות, כגון פינת משחקי קלפים וקופסא, שירים וקטעי פרוזה מודפסים, עמדות מכירה והצגת מוצרים קהילתיים מתחלפת.

כמו כן מתקיימות הופעות ותכנים המאגדים את הקהל: ראיון עם דמות תרבותית אמנותית מהקהילה, הופעות מוזיקאליות או פרפורמנס קצר דוגמת מופעי מחול, הקראת שירה, קטעי משחק, מופעי דראג וכדומה.

הפילוסופיה מאחורי הליין נהגה והופק על ידי רועי יפה, פרילאנס ככתב תרבות בעיתון "ידיעות אחרונות", אשר איגד סביבו מספר אנשי מקצוע, יוצרים וכותבי תוכן להטבפא"קים תל אביבים נוספים שחוו תסכול מתמשך מתחושת מחסור בפלטפורמת מפגש כזאת. על אף גידולה והפיכתה של תל אביב לעיר בינלאומית גאה, מקום המפגש והמענה התרבותי המרכזי נמצא ברשתות החברתיות ואתרי ההיכרויות בפרט. התחושה בקרב קהל שלם היא כי "אין מה לעשות בעיר הזאת", ועם תחושת הייאוש הזאת נעלמת הרומנטיקה. הוחלט להרים את הכפפה ולאפשר מקום מפגש והיכרות לאנשי אמנות, תרבות, שיחה ודעת בשלל הגילאים ומשלל הקהילות וההגדרות, כשמעטפת הערב היא מגוון של תכנים אמנותיים תרבותיים.


הסטוץ התרבותי הבא בסימן יום האישה הבינלאומי עם יערה טופ, מגזין GenderTuck ועוד המון הפתעות

סקוץ – סטוץ תרבותי | 5.3.18, 20:30, לימה לימה בר | פרטים מלאים בעמוד הארוע בפייסבוק

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן