fbpx

אם פרידה הייתה חיה, היא לא הייתה אוהבת את ההגדרה פמיניסטית

יפית לוי, יוצרת ההצגה "לעשן כמו גבר", מסבירה על הבחירה בפרידה קאלו
צילום: אבי בן זאב
"לעשן כמו גבר" | צילום: אבי בן זאב

"לעשן כמו גבר". הצצה אל רגע נדיר וכמעט לא מדובר בחייה של פרידה קאלו. הרגע שבו החליטו לכרות את רגלה.

קאלו בורחת ומסתגרת, ומשם לוקחת המחזאית יפית לוי את הקהל לטריפ.

"היא עושה בית משפט לבני משפחתה, לחברה, לדייגו", מסבירה לוי, "ותוך כדי המסע שהיא עוברת היא מבינה שהחיים חזקים יותר והיא רוצה לחיות. היא מבינה שגם אם היא תיתן את הרגל שלה זה לא אומר שהיא לא נשארת שלמה".

יפית לוי היא שחקנית יוצרת ומחזאית, גדלה בתל אביב לאמא פסלת ואמנית שחשפה אותה לעולם האומנות. את טבילת האש שלה בעולם הבמה עברה כשהחלה ללמוד ב"תיאטרון הגוף", שם זכתה במלגת הצטיינות בדיוק כשהתלבטה האם להמשיך בעולם הזה, "רווי האגו,האינטריגות והקשיים..זה עולם כזה תחת!". אבל כנראה שזה היה מנט טו בי. משם המשיכה ללימודי תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולימודי מחזאות בבית ליסין.

המחזה השלישי שכתבה עוסק בקשר בין לוי לקאלו, אני למדה מתוך השיחה. היא מספרת לי בתשוקה על העולם שקאלו יצרה עם מכחול וצבע, על השונות שלה, על הצורך בלמרוד, ואני מכירה את הטון הזה, את המבט הזה, ההתרגשות שאת מרגישה כשיש מישהי שאת מזדהה איתה בצורה שאת מרגישה שהיא מדברת אותך טוב יותר מאשר את את עצמך.

"כשחשבתי את מי הייתי הכי רוצה לעשות בעולם היה ברור לי שזאת פרידה. אחרי שהתקבלתי לפסטיבל ישראל הייתי שבועיים בדיכאון. תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי: מה עשיתי?"

אני מבינה למה פרידה, אבל למה עכשיו? מה גרם לך ליצור את המחזה עכשיו ולא לפני שנה?
"הפכתי להיות מעורה, גם אם מהצד, בכל מיני קבוצות פמיניסטיות, שיחות. תמיד עניין אותי כל העניין של גברים ונשים וזה הרגיש לי הזמן הנכון להשמיע את הדעות שלי שהן מאוד דומות לשלה. דרכה אני יכולה לקחת את הבמה ולהגיע לאוזניים של אנשים. זו תקופה טובה שבה אנשים מדברים על הדברים"

פרידה היא אישה פמיניסטית פורצת דרך בכל מיני תחומים ומכל מיני זוויות. איך זה בא לידי ביטוי בהצגה?
"קודם כל, אם פרידה הייתה חיה היא לא הייתה אוהבת את ההגדרה פמיניסטית. היא לא אהבה שהגדירו אותה. היא מגיעה לחתונה של אחותה עם חליפה גברית, אמא שלה מתחרפנת. היא אומרת 'אתם רוצים שאני אהיה דבר אחד אבל אני לא. אני המון דברים. למה אתם לא מקבלים אותי כמו שאני?'

עוד בנושא:  הפונדק – מחזמר סאטירי משובח

ההצגה היא סיפור חייה של קאלו, חגיגה של נשיות. נשיות מגוונת, נשיות מאתגרת, נשיות שבועטת בכל המוסכמות החברתיות של אז וגם של היום. היא מעלה לדיון את עניין האמהות ומה המקור של הרצון הזה? האם אישה יכולה לדבר על פוליטיקה? (עייני ערך דנה וייס) על אומנות? האם אישה כמו פרידה היא כזו חזקה למרות שהיא נשארה עם בן זוגה שבגד בה? האם אישה יכולה לעשן כמו גבר? האם אישה יכולה לאהוב אישה?

"אישה לאישה אישה, איזה עונג צרוף", מסכמת לוי, "הקטע שבו היא מספרת על הרומן שהיה לה עם גרייס בניו יורק.
היא הייתה מאוד פתוחה והליברליות הזו היא חלק מאוד חשוב ממה שפרידה הייתה. מי אתם שתגידו לי את מי לאהוב?"

פסטיבל תרבות גאה בסימן נשים בקהילה מתקיים במהלך חודש מאי במרכז הגאה.
לשם שיהיה שינוי, צריך יותר נשים כמו פרידה קאלו ויפית לוי שייקחו את הבמה, שילחמו בעוז על האידאלים שלהן, שיובילו מאבקים וינהלו ארגונים, שיכתבו בעיתונים וירססו גרפיטי על הקירות. לשם שינוי יש פסטיבל שלם שכולו נשיות ונשים מכל הגוונים והסוגים, זו בהחלט סיבה לחגוג.

ביום ראשון ה-22 במאי, בשעה 20:30 קאלו ולוי יפגשו אתכן בתיאטרון הקובייה ולאחר מכן יארחו את אור סיונוב לשיחה על אקטיביזם ונשיות.

אני שם ואתן?

רוצה לקרוא עוד?

תגובות

השארת תגובה

אתר אחד לכל ההומואים הלסביות הביסקסואלים הטרנס* הקווירים הביסקסואליות הא-מיניים הלהט"ב הפאן-פולי

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן