מצב הלהט”בים בשוק התעסוקה רחוק מלהיות מזהיר, אך מצב חברי וחברות הקהילה הטרנסית בכל הקשור לחיפוש עבודה הוא מדאיג במיוחד.
בסקר שנערך בחודש שעבר ע”י Ipsos לבקשת פרויקט גילה ו-Google, נמצא כי כל ישראלי שלישי לא מוכן לעבוד או ללמוד עם טרנסג׳נדרים.ות. בנוסף, כל מעסיק רביעי לא מוכן להעסיק טרנסג’נדרים.ות. זאת, למרות שכל מי שמעסיקים טרנסים העידו שהם מרוצים מתפקודם בעבודה. החסמים העיקריים להעסקת טרנסג’נדרים, על-פי עדויות המעסיקים, הם אמונה דתית, חשש מרתיעה של עובדים אחרים ו/או של לקוחות.
על בסיס תוצאות הסקר הפיקו פרויקט גילה להעצמה טרנסית ו-Google את קמפיין “עושים.ות מקום לכולם.ן” הקורא למעסיקים ללמוד כיצד להעסיק, לשמר ולקדם עובדות ועובדים הנמנים על הקשת הטרנסית. במסגרת הקמפיין יוכלו מעסיקים להזמין סדנאות העסקה לצוות ולעובדים, שיעברו על ידי צוות מנחות מקצועי מתוך הקהילה הטרנסית. בהכשרה יועברו תכנים העוסקים במהות הקשת הטרנס*ית, הכרת היתרונות שבהעסקת א.נשים מהקשת הטרנס*ית, החסמים הקיימים של מעסיקים.ות לצרף טרנס*ים לצוות, לארגון, לחברה וכיצד ניתן להתגבר על חסמים אלו ולהעסיק, לשמר ולקדם א.נשים מהקשת הטרנס*ית.
“טרנספוביה הורגת גם כשהיא באה בצורה של אפליה והתעמרות בשוק העבודה”, מסבירה בר אווסקר, מנכ”ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית, “הקמפיין הזה הוא תזכורת שהפתרון למצוקה שלנו הוא בידיים של כל החברה הישראלית – תנו לנו להתפרנס בכבוד וגיבוי במקום העבודה גם אל מול גילויי טרנספוביה ותצילו נפשות. לצד הנתונים המטרידים שהסקר שקיימנו חשף, יש נקודת אור -מעל 75% מהישראלים מוכנים לקבל ולתת שירות לטרנסים ו-100% מהמעסיקים הישראלים שמעסיקים עובדים טרנסג׳נדרים, מרוצים מתפקודם בעבודה וזו קריאה ליותר ויותר מעסיקים ללמוד עלינו ולהעסיק אותנו”.
“הקמפיין שלנו שם במרכז אשה טרנסית מצליחה כי היה לנו חשוב לשקף את ההזדמנויות והפוטנציאל של קהילת הטרנס להשתלב בשוק התעסוקה”, מסר ברק רגב, מנכ”ל Google ישראל, “נכנסנו לשותפות הזאת עם פרויקט גילה מתוך הרצון ללמוד בעצמנו איך אנחנו יכולים להשתפר ולהפוך את Google לחברה יותר נגישה ומכבדת לקהילת הטרנס. אנחנו כבר מציעים סיבסוד של תהליך התאמה מגדרית, מענק לשירותי פונדקאות והדרכות לעובדים בנושא. החודש, גם הצוותים שלנו יעברו את ההכשרה של פרויקט גילה כך שנוכל להעסיק, לשמר ולקדם טוב יותר אנשים מהקהילה הטרנסית”.
העסקת עובדים מצילה חיים
לפי המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט”ב, הסיכוי של טרנסג׳נדר להיות מובטל/ת ב-2019 היה גבוה פי שישה בהשוואה לסיכוי של מי שאינו טרנסג’נדר. רק 25% מהטרנסים והטרנסיות עבדו במשרה מלאה (לעומת 78% באוכלוסייה הכללית) ומחציתם הרוויחו שכר נמוך משכר המינימום (בהשוואה לעשירית מהאוכלוסייה הכללית). רובה המכריע של הקהילה הטרנסית, כ- 80%, ממוקמים בשלושת העשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסה בישראל ב- 2019. בנוסף, כ- 50% מהטרנסג’נדרים והטרנסג’נדריות בישראל ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת, על רקע זהותם המגדרית וכ- 70% מאנשי הקהילה סופגים אלימות מילולית באופן קבוע על אותו רקע.
“ישנו קשר ישיר וחזק בין היקפי האבטלה והעוני בקרב חברי הקהילה הטרנסית לבין היקפי האובדנות הגבוהים בה, כאשר 4 מתוך 5 טרנסג’נדרים שקלו להתאבד, וכ-40% אף ניסו להתאבד לפחות פעם אחת במהלך חייהם”, מסבירה ד”ר סיגל גולדין, מהמכון הישראלי לחקר מגדר ולהט”ב, “חשוב שמעסיקים במשק יבינו שהעסקת עובדים מהקשת הטרנסית לא רק תזכה אותם בעובדים.ות מסורים.ות, אלא היא יכולה ממש להציל חיים”.
