חברי האחוה הגאה בבר אילן
לפני כארבעה חודשים פורסמה בעיתון הארץ כתבה שהעלתה לפני השטח את אחד הנושאים המכעיסים ביותר שניתן להעלות על הדעת: הורים טרנסג’נדרים, שעובדי הרווחה ניתקו קשר בינם לבין ילדיהם, כשהנימוק לניתוק הוא השינוי המגדרי של ההורים. בעקבות הכתבה, החליטה האחווה הגאה באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף מועצת עו”ס בבר אילן, לקיים פאנל אקדמי בנושא משפחות מודרניות, שמטרתו לחשוף תלמידי עבודה סוציאלית ותלמידים במקצועות טיפוליים למידע אודות הקהילה הגאה ומשפחות מודרניות אחרות, ולקיים יחד חשיבה משותפת לגבי טיפול נכון, רגיש ומותאם כלפי המורכבויות הלא פשוטות בכלל שעולות במצבים כאלה.
השאיפה של הפאנל היא לעזור ליצור עולם שבו עובדים סוציאליים, שעושים את כל מה שהם עושים מתוך אמונה תמימה שזו הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם המצב, ושעבודתם עבודת קודש אמתית, יקבלו כלים והכנה לקראת העבודה שלהם עם חברי וחברות הקהילה הגאה, כדי שסיפורים טרגיים כאלה לא יחזרו על עצמם.
“אנשימות להט”ביות נדרשות להיות פורצות דרך כשהן מבקשות לכונן את קשרי השארות שלהם”, מתארת אירית א.נהר, מטפלת זוגית ומשפחתית המתמחה בקהילת הלהט”ב ובמשפחות חדשות ומבין הדוברות בפאנל, “קשרי השארות בעולם כולו מנוהלים על ידי החברה והמדינות, ויש מדינות כמו מדינת ישראל, שקשרי השארות בה מטופלים על ידי גורמי דת. איך יקימו משפחה שני גברים? שתי נשים? שני גברים ואשה שמעוניינים בהורות משותפת? האם יוכלו לקבל את התייחסותה המטיבה של החברה, שמגיעה בצורת פריווילגיות זכויות ומשאבים, כמו כל משפחה אחרת? ומי יסדיר את יחסיהם בזמן פרידה? המאבק של הקהילה הלהט”בית לאפשר קשרי השארות מחוץ לסכמת ה’גבר-אשה-יחסים רומנטיים- ילודה- תא כלכלי’, הוא מאבק פורץ דרך גם עבור אנשים בכלל, שאינם להט”בים, שהתארגנות במסגרת מוסד המשפחה אינה מתאימה להם”.
בשנת 2018 יהיו אף יותר אנשים שיחפשו סידורים מותאמים לקשרי השארות שלהם, כשיותר ויותר אנשים פונים למודלים אלטרנטיביים של משפחתיות, כמו הורות משותפת, פוליאמוריה, וכו’. לא מן הנמנע שעובדים סוציאליים יפגשו הרכבים כאלה יותר ויותר בעבודתם, משפחות ויחידים פורצי דרך שמחפשים לחיות באופן המותאם להן, על פי הערכים והצרכים שלהן, לאו דווקא ‘כמו שצריך’, או כמו שקובעת המדינה, או ערכי הדת.
“ארון המשפחה הוא בעל דלתות כבדות מאוד, לעיתים נדמה שהן כבדות יותר מדלתות ארון הזהות המינית”, מוסיפה נהר, “כמעט כולנו גדלנו במשפחות הטרוסקסואליות וההטרונורמטיביות טבועה בנו מאוד”.
אז מה צריכה משפחה מודרנית? משפחה פורצת דרך? משפחה אחרת? היא צריכה עו”ס רגיש למסע שלה, כזה שאינו שופט אותה, שאינו מותנה בעמדותיו, שיכול לקבל ולהכיל את השונות שלה, להבין את הקושי שלה לפלס את דרכה בהעדר מבנים סכמטיים להעתיק, גם אם זו לא דרכו. ובקיצור, היא זקוקה לעו”ס משתנה, נבון, כזה שרואה קדימה ומאפשר לתנועה הכל כך אותנטית של השינוי במבנה המשפחה להתרחש. מבלי לאבד את האחריות, לכל מה שצריך להיות תחת אחריות.
יעל אייזקס, מנחה שותפה באחווה הגאה באוניברסיטת בר אילן מזמינה דווקא את אלו שאינם מסכימים עם הרעיונות שהכנס מנסה לקדם – להגיע לכנס ולעזור לקיים שיח אמיתי, מכבד ושוויוני, כי רק כך לטענתה נחולל שינוי אמיתי. אייזקס מצפה שיגיעו לכנס א\נשים ממקצועות טיפוליים, בדגש על כאלה שלא מכירים ומכירות את הקהילה הגאה, ושיעזור להם לדעת איך לגשת לנושא ברגישות, עם אמפטיה, הכלה ובלי דעות קדומות.
אחד הנושאים שידונו בכנס הוא נושא טובת הילד מול טובת ההורה, הנמצא מאז ומעולם במרכז הדיון סביב נושא המשפחות הגאות.
“כשהורה יוצא מהארון רק אחרי שנולד\ת לו או לה ילד\ה, עצם היציאה מהארון יכולה להטיל מתח כבד מאוד על הילדים מסיבות דתיות, חברתיות או תרבותיות” מסבירה אייזקס, “תפקידם של עובדים סוציאליים, הוא לעזור לנווט במים הסוערים האלה, ואני בטוחה ששאלת ה’איך’ תעלה שם לא מעט. הנושא של שימוש בזהות הטרנסית כדי להצדיק ניתוק קשר בין הורים לילדים צריך להישאר סיוט שעבר זמנו, פרימיטיביות של 2017. אנחנו בשנה חדשה, והלוואי שלא נשמע דברים כאלה שוב השנה. אני שואפת לשינוי תודעתי, הכלה, קבלה, אמפטיה ופתיחות. אני שואפת בעיקר לפתוח את המחשבה, משום שגם לנו אין תשובות לכל המורכבויות שכנראה יעלו”.
“נראות להט”בית באוניברסיטה כמו בר-אילן, זו אמירה כשלעצמה. נראות להט”בית בפאנל אקדמי המיועד לאנשי מקצועות הטיפול זו אמירה חזקה ביותר”, מוסיף עדי לוי, מנחה שותף באחווה הגאה וסטודנט לעבודה סוציאלית בעצמו, “אני מצפה לכנס מלמד ומעניין שיעשיר את הידע המקצועי שלי, כסטודנט לעו”ס, ושל חברי לספסל הלימודים. אני יודע שלמרבית הסטודנטים בעבודה סוציאלית זו תהיה פעם ראשונה לפגוש אדם טרנסג’נדר, אז אני חושב ששאלות על מונחים, והגדרות שצפויות לעלות בכנס, רלוונטיות וחשובות דווקא לאנשי הטיפול של המחר, כדי להעמיק את ידיעתם על הקהילה הגאה בה הם לבטח יטפלו. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לדיקן הסטודנטים, לאגודת הסטודנטים ולמועצת הסטודנטים של ביה”ס לעו”ס בר-אילן בעקבות תמיכתם ופועלם לקיום פאנל חשוב זה”
“כל עוד זכויות המשפחה החד מינית אינן מעוגנות בחקיקה אנחנו נחיה עם היד על הדופק”, משתף ערן בזל, שנהפך זה מכבר לאב טרי ביחד עם בן זוגו, “נתעדכן באקטואליה וננסה לחוש לאן נושבת הרוח תוך ידיעה שכל הזכויות שהשגנו עד היום יכולות להילקח מאיתנו באבחת הצבעה בכנסת, או מינוי שופטי בג”ץ חדשים ועוינים”.
הבעיה הראשונה והקשה ביותר עבור בזל ובן זוגו היא הבעיה הכלכלית כשההוצאה על ילד עד גיל 18 מוערכת בכמיליון שקלים וזאת לאחר שהזוג כבר הוציא מכיסו חצי מליון ₪ על תהליך הלידה בלבד. בנוסף לקשיים הכלכליים, המערכות הבירוקרטיות אינן ערוכות דיו לקליטת משפחות חד מיניות.
“אנחנו, באופן בסיסי, מהווים “כאב ראש” לכל פקיד, מערכת ממוחשבת וכיו”ב, ולכן חשוב מאוד שעובדים סוציאלים יכירו עוד מבנים של משפחה מודרנית, בייחוד כשמדובר במערכת תמיכה שלא קיימת בחלק מהמשפחות ואף מהווה מעמסה עקב ניכור”.
בזל טוען כי הוא בהחלט חשש להביא ילדים למציאות הנוכחית למרות שבמקרה הספציפי שלו, למזלו, הסביבה דווקא מאוד תומכת ומקבלת. “יש לי הורים ומשפחה מאוד תומכת ומחבקת, וקבוצת חברים תומכת שחלקה הם יחידים, חלקם זוגות וחלקם כבר הורים. אין לי נגיעה לעולם בעבודה הסוציאלית. אך בסופו של דבר, אם, חלילה, משפחתי תזדקק לעזרת עובד סוציאלי, ארצה לקבל טיפול שווה ערך, מכיל ומקבל, כפי שיהיה בכל מקרה אחר”.
פאנל אקדמי בנושא משפחות מודרניות | 1 בינואר 2018 בשעה 19:15 | אוניברסיטת בר אילן
