נוהרים למועצות – אלו הלהט”בים שרוצים לייצג אתכם במועצת העיר ת”א

בחירות בת”א | cc0

הבחירות לרשויות המקומיות הולכות ומתקרבות ואין ספק כי הקהילה הגאה דורשת נוכחות וייצוג. בעיר ת”א-יפו, שמובילה כבר שנים את השיח הלהט”בי ואת העשייה לטובת הקהילה הגאה, הזירה חמה במיוחד, עם נציגים חדשים המצטרפים אל הנציגים הוותיקים שפועלים כבר שנים בזירה המוניציפאלית.

כל הרשימות, הוותיקות והחדשות, דואגות להבליט את הנציגות הגאה במסגרת התחרות על הקול הלהט”בי, ובמהלך השבועות האחרונים אנו שומעים על עוד ועוד נציגים המצטרפים לרשימות השונות. ריבוי המועמדים הלהט”בים, שחלקם מוכרים לנו מעשייתם הקהילתית, מעודד מאד ומוכיח כי התחרות על הקול הלהט”בי גדולה מתמיד. יחד עם זאת, לפעמים קשה לעקוב אחר כל המועמדים ולדעת לשייך אותם לרישימה.

כדי להקל עליכן, ביקשנו מנציגי הקהילה ברשימות השונות לספר על העשייה שלהם עד כה ועל המטרות לעתיד. השפעה ושינוי מתחילים במעורבות פוליטית ובחירה בקלפי. זה הזמן שלנו להשפיע, אז לכו להצביע למועמד שלכם.

*המועמדים מוצגים לפי סדר הא”ב של שמות הרשימות.

אנחנו העיר

עו”ד ארנה לין, מקום 6 בתנועת “אנחנו העיר”, בראשות אסף אראל

מייסדת משרד עורכות הדין ארנה לין ושות’, חברת מועצות ציבוריות וועדי מנהלים בעמותות (קרן אברהם, מעלה, עיגול לטובה ועוד). סגנית נשיאת מועצת העיתונות, פעילה למען זכויות נשים.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
ממובילות המאבק המשפטי להכנסת קוקטייל התרופות לחולי האיידס לסל הבריאות, מעניקה סיוע משפטי, הרצאות, הסברה בתחום.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
קידום שוויון מוחלט בכל התחומים לחברי וחברות הקהילה, גיוון במקומות העבודה, בתפקידים בכירים, שמירה על הביטחון האישי, ופעילות הסברתית לדור הצעיר.

כמה מילים על “אנחנו העיר”
‘אנחנו העיר’ מציעה הנהגה דמוקרטית ליברלית, שמקדמת זכויות אדם ובהן זכויות מיעוטים, יש בה אנשים מוכשרים ומסורים שרוצים לתרום לעיר ולתושביה, כל מה שכולנו צריכים.

יש עתיד

עידן רול, מקום 3 ברשימת יש עתיד בתל-אביב בראשות רועי אלקבץ

צילום: יח”צ

בן 34, בזוגיות + אב לארי. בוגר תואר ראשון ושני בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת”א עם התמחות במשפט ציבורי. התמחה ועבד במשרדי עו”ד המובילים בארץ. כיום עובד כמנהל פיתוח עסקי בחברת בת של רפאל. משרת כרב סרן (מיל’) בגדוד תקשוב של אמ”ן.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
בעקבות מאבק האימוץ של הקהילה הגאה ב-2017, אשר הוציא עשרות אלפים למחות ברחובות, הבנתי שהמפתח להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה שלנו טמון במידת ההשפעה שלנו על נבחרי הציבור. לכן הקמתי את “החזית הגאה” – התנועה לקידום הקהילה הגאה בזירה הפוליטית. בשנה האחרונה הפכה החזית הגאה לארגון גדול אשר השריש את השיח הפוליטי בכל חלקי הקהילה שלנו באופן שהיווה כר פורה למחאה הגדולה של הקיץ האחרון.

לפני מספר חודשים התמניתי ליו”ר המטה הגאה של יש עתיד, תפקיד במסגרתו הובלתי מספר מהלכים ארציים כחלק ממחאת הקהילה בקיץ האחרון, לרבות המהלך לחייב את רוה”מ לנכוח בדיון מיוחד על חוק הפונדקאות.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
הקהילה הגאה בתל אביב-יפו בשלה ומגוונת מבעבר. לכן בכוונתנו לשדרג את היצע השירותים הקיים ולספק מקום בטוח, מכיל ומעשיר לכלל חברי וחברות הקהילה- ליחידים ומשפחות, צעירות ומבוגרות, אלו המתגוררים במרכז העיר ואלו שבשכונות המרוחקות.

מרכזים גאים שכונתיים – הנגשת השירותים הגאים שמציעה העירייה לכלל שכונות העיר תוך התבססות על מרכזים קהילתיים קיימים

אימוץ ארגוני הקהילה – תקצוב ייעודי לארגוני הקהילה הגאה ושילובם כשירותי חובה במערכות החינוך, הבריאות, הביטחון והחירום בעיר

דירות מקלט – פתיחת דירות מקלט נוספות לטרנסג׳נדרים בסיכון

עידוד העסקה – תו סובלנות לעסקים המעסיקים אוכלוסיות מוחלשות מקרב הקהילה הגאה

כמה מילים על “יש עתיד”
יש עתיד הינה מפלגת מרכז ציונית ליברלית אשר מיום היווסדה חרטה על דגלה שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה. כיו”ר המטה הגאה של המפלגה אני מרגיש היטב את המחויבות העצומה של יו”ר המפלגה, ח”כ יאיר לפיד, כלל חברי הכנסת של הסיעה וצוות המטה לקידום זכויות הקהילה. בעת שישבה בממשלה, אחד החוקים הראשונים שקידמה היה חוק לפונדקאות שוויונית לזוגות גאים.

רשימת יאיר צברי

עודד כצמן, מקום 2 ברשימה בראשות יאיר צברי

תושב העיר כל חיי. גר בסמיכות לגן מאיר. שימשתי כחבר הנהלה וגזבר האגודה למען הלהט”ב משנת 2006 ועד שנת 2011, תקופה בה עבר מאזנה הכספי של האגודה מחובה לזכות. הייתי פעיל במפלגת מרצ ובפורום גאות כ 15 שנים משנת 2002 ועד 2017. כיום אני משמש כחבר הנהלה וגזבר הארגון האמריקאי “קשת גאווה” מזה שנתיים וחצי.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
קידום שוויון בכל התחומים לחברי וחברות הקהילה, קידום זכויות ומתן סיוע לחברי הקהילה הטרנסית, פעילות הסברתית לצעירים שבקהילה ועזרה בהשגת מקומות עבודה.

כמה מילים על רשימת “יאיר צברי”
סיעת יאיר צברי היא סיעה מגוונת הכוללת מועמד מצפון ת”א, מועמדת  צעירה מיפו ומועמד ממרכז העיר פעיל בקהילה הגאה. אנו מציעים שינוי בנושא מקומות חניה כדי להקל על מצוקת התושבים ובחינה מחדש של כדאיות פרוייקט “אוטותל”. בנוסף מבקשים להנגיש שירותים נוספים של העירייה למרות שהעירייה לא גובה בהן אגרות

מקומי תל-אביב

חגי פרגו, מקום 6 ברשימת “מקומי בתל אביב”, רשימת הצעירים והצעירות בעיר  

חגי גדל בקרית מוצקין, כיום מתגורר בתל אביב עם שני שותפים. לאחר שהשתחרר משירות קבע ביחידה 8200 התחיל לעבוד בתחום ההדרכה בחברת הייטק. בשנים האחרונות מקדם את הוראת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפני צעירים ממסגרות שונות.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
בעבר התנדבתי באגודת הלהט”ב ויצרתי תוכן לאירועים ויוזמות גאות. בשירותי הצבאי הרציתי בהכשרות מפקדים על מודעות פיקודית ללהט”ב ועל סוגיות בפיקוד על חיילים וחיילות מהקהילה.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
עיריית תל אביב יכולה וצריכה לפעול לשמירה על שלומם וביטחונן של חברי וחברות הקהילה, והשוואת המעמד האישי-חוקי של להט”בים בכל היבט עירוני. בראש ובראשונה ניצבת זכותם של כל חברה וחבר בקהילה לביטחון ולהגנה מפני תוקפנות ואלימות להט”בופובית. העירייה, בשיתוף משטרת ישראל וארגוני הקהילה השונים, חייבת להפוך את כל תל אביב, גם מדרום לרוטשילד, למרחב בטוח ללהט”ב. לא ניתן לשתוק למול אוזלת היד העירונית מול אלימות המופנית כנגד טרנסים, טרנסיות ויתר חברי/ות הקהילה. על העירייה לאפשר לזוגות ומשפחות מקהילת הלהט”ב להירשם לכל שירות עירוני במעמד שווה לזוגות ומשפחות הטרו. על תל אביב, הטוענת בכל שפה אפשרית כי היא מהמרכזים הלהט”בים החשובים בעולם לחולל דה-פקטו שוויון מלא בשירותים העירוניים – בעברית.

כמה מילים על “מקומי”
מקומי בתל אביב היא תנועת הצעירים והצעירות של תל אביב-יפו. תל אביב-יפו היא הלב התרבותי, הכלכלי והיזמי של ישראל, ואף על פי כן – העיר מקשה על חייהם של הצעירות והצעירים שהפכו אותה למוקד עניין בקנה מידה עולמי.

מקומי בתל אביב היא תנועת צעירות וצעירים המבקשים לייצג את עצמם במסדרונות העירייה. בעיר המגלגלת תקציב אדיר של מיליארדי שקלים בשנה – ולתושביה אין את הכלים להבין איפה הכסף – צריך קול צעיר במועצת העיר. קול ליברלי שיקדם עקרונות של צדק, שקיפות שלטונית ושיתוף בניהול תל-אביב יפו.

אנחנו הקול של צעירי העיר – של הרוח התל-אביבית. אנחנו השוכרות והשוכרים, אנחנו רוכבים ורוכבות האופניים, אנחנו צרכני תרבות, אנחנו משתמשי התחבורה הציבורית, אנחנו סטודנטיות, תלמידי תיכון וחיילים, אנחנו יזמים ויזמיות, אמנים ואמניות – והשנה אנחנו מגיעים לעירייה.

מרצ ת״א-יפו

איתי פנקס ארד, מקום 2 בתנועת מרצ תל-אביב-יפו, בראשות מיטל להבי

איתי בן 44, נולד בתל אביב בחורף שנת 73, בעל תואר ראשון במשפטים מאונ׳ ת״א, תואר שני במנהל עסקים מהבינתחומי, נשוי ליואב, אב לנועה, גל ואור, ולחיים ואפי החתולים. אוהב אוכל טעים, לבלות עם חברים ומשפחה. כשאני ממש רוצה להתפנק אני רואה סדרות לפני השינה עם יואב, ופעם בכמה חודשים מרשה לעצמי לצאת למסיבה.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
התחלתי את דרכי באקטיביזם כמתנדב באגודה ובהמשך נבחרתי ליו״ר הארגון. בשנת 2003 נבחרתי להיות ההומו הראשון במועצת העיר ולהחליף את חברתי מיכל עדן והיה לי הכבוד להקים את המרכז הגאה. גם היום אני יו״ר של המרכז, בהתנדבות. יחד עם יואב נאבקנו על הנישואים הגאים והגשנו את בג”צ הפונדקאות שנמשך עד היום. בשנים האחרונות נאבקתי להגדיל את תקציבי המרכז הגאה, פסטיבל הקולנוע הגאה ופעילויות חשובות אחרות והכי חשוב – להשיג תקציב היסטורי של 20 מיליון שח שיאפשר הריסה והקמה מחדש של המרכז הגאה שיהפוך להיות אחר המרכזים הגאים הגדולים בעולם. (פי 3 מגודלו כרגע). לצד ענייני הלהטב, עסקתי ועוסק בנושאים חשובים – יזמתי ומוביל את פרויקט קירוי איילון, שקיפות במכרזי העירייה, הורדת מחירים בחופים וגיוס העירייה לתמיכה בתחומים חשובים כמו צעדת השרמוטות.

רעות נגר, מקום 5 בתנועת מרצ תל-אביב-יפו, בראשות מיטל להבי

רעות 35, גדלה באשדוד עד גיל 19 ואז עברה למרכז. בעלת תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת בר אילן. אוהבת לחגוג, אוהבת מוזיקה, רגישה ונגישה:)

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
רעות חלק מהנהגת הפנתרות הוורודות – תנועת הגרילה שחסמה כבישים במחאה האחרונה שותפה מייסדת לצד ג׳ורג׳ אבני באתר wdg מפיקת המופע ״לסביהונסט״ שיצרה מיקה בן שאול עובדת ב״ישראל חופשית״ עמותה שפועלת להפרדת דת ומדינה.

רעות ואיתי עונות יחד – מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
הקמת מחלקת להט”ב בעירייה (בדומה למודל אמסטרדם). הקמת מרכז פעילות לגיל השלישי הלהט”ב. קידום שיח משותף ומכיל על הבעיות והאתגרים מולם ניצבת קהילת הלהט”ב מתוך תפיסה שצריך להנגיש את חברות המועצה לקהילה ולהאזין לקולות שבשטח. שילוש תמיכות העירייה בארגוני הקהילה, הקמת קרן חדשנות עירונים ליזמות חברתית ותרבותית להט״בית, חידוד הקשר בין פמיניזם ללהט”ב, מיצוב המאבק הטרנסי בראש סדר העדיפויות של הלהט״ב כקהילה.

חגי אייד מקום 9 בתנועת מרצ תל-אביב-יפו, בראשות מיטל להבי

אמן, איש תקשורת ופעיל חברתי. השתתף כשחקן וכבמאי בעשרות הפקות תיאטרון וקולנוע שהוצגו בארץ ובעולם. כיהן כחברהאקדמיה הישראלית לתיאטרון. שימש כעיתונאי ועורך ברשת שוקן, טיים אאוט וידיעות אמריקה. היה דובר התיאטרון הלאומי הבימה, צוותא ובית ציוני אמריקה, שימש כדובר הוועד למלחמה באיידס.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
נבחר לחבר ועד אגודת הלהט”ב וממקימי ארגון החיים עם HIV. אייד נבחר לאחד מנציגי תל אביב יפו לוועידת מרצ (הגוף העליון של המפלגה), ומשמש כיו”ר פורום התרבות של מרצ.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
“במסגרת המועצה אקדם פלורליזם ושוויון בחינוך ובתרבות, אפעל למען זכויות להט”ב והצרכים הייחודיים לתתי הקהילות השונות, אלחם למען דיור ציבורי מתקדם, הרחבת השירותים החברתיים, והפיכת בירת התרבות של ישראל לעיר כל תושביה”

כמה מילים על מרצ
לאחרונה, מספר רשימות הבינו שלהט”ב בעמדות מפתח זה שינוי מבורך. מרצ לא הצטרפה לטרנד אלא יצרה אותו עם חברת מועצה לסבית ראשונה מחוץ לארון בת״א, מיכל עדן, שהקימה את בית דרור לפני 20 שנה, הקמת המרכז הגאה וגיוס 20 מיליון שח לבנייתו מחדש, פרופ׳ עוזי אבן, חבר הכנסת הלהט”ב הראשון מחוץ לארון, ערן לב שהיה חבר מועצה, ניצן הורביץ וכמובן שולמית אלוני ז״ל שנאבקה על ביטול איסור משכב זכר.

מרצ היא המפלגה היחידה שמעמידה כל כך הרבה מועמדות ומועמדים מהקהילה ברחבי הארץ. רשימת מרצ בעיר היא המגוונת ביותר – 60% נשית, שליש להט״בית, 60% מזרחית וייצוג לכל חלקי העיר.

עיר ירוקה

מור גלבוע, עומד בראש רשימת “עיר ירוקה”

מור הוא פעיל סביבתי וחברתי ותיק, ממובילי המאבק המוצלח להנמכת כיכר דיזנגוף ללא חניון, מאבק שאת תוצאותיו רואים בימים אלו. מאז המחאה החברתית מתפקד כמנכ”ל במגמה ירוקה, ארגון מתנדבים ארצי שפועל במטרה לשנות את המציאות הסביבתית בישראל באמצעות מעורבות אזרחית, פיתוח מנהיגות ושינוי מדיניות. כבר 15 שנים חי בתל אביב יפו בשכירות עם בן זוגו שאולי. גלבוע היה פעיל באגודה למען הלהט”ב, הנחה את קבוצת B Gay במרכז הגאה כשרק נפתח, התנדב ב”יש עם מי לדבר” ובארגון חוש”ן. אוהב את תל אביב יפו פלורליסטית, מגוונת, יצירתית, רב תרבותית, פתוחה ומאפשרת.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
את הפעילות החברתית שלי התחלתי בקהילה לפני כעשר שנים מתוך רצון לקחת חלק במהלכים שיסייעו לשפר את היחס כלפי להט”בים בחברה ולקדם כמה שיותר את הזכויות שלנו. הנחיתי את קבוצת B Gay במרכז הגאה כשרק הוקם, התנדבתי ב- “יש עם מי לדבר”- קו הקשב והתמיכה של הקהילה ובמשך כמה שנים התנדבתי בארגון חוש”ן המדהים שם הייתי חלק משמעותי מצוות ההכשרות, הנחיתי סמינרים ועזרתי בבניית סיפורים אישיים להרבה טובות וטובים.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
תל אביב יפו צריכה להיות חוד החנית בקידום זכויות הלהטב”ק בישראל ולא רק של תיירות גאה ומצעדים משמעותיים. העירייה צריכה להעניק שירותי תמיכה וסיוע מתקדמים לכל אוכלוסיית הקשת הלהטב”קית, לרבות הקבוצות המוחלשות בקהילה, במימוש מלא של כל הזכויות שלהן.

הרחבת התמיכה בארגוני הלהטב”ק ובפרט אלו המסייעים ללהטב”קים מוחלשים ומוחלשות במאבק נגד אפליה.

הגברת התמיכה בארגונים העוסקים בטיפול ושיקום בנפגעי ונפגעות מעגל הזנות בקהילה. חיזוק התמיכה בפרויקטים התומכים בפליטים להטב”קים, חיזוק התמיכה בפרויקטים התומכים בלהטב”קים ערבים. שיפור התשתיות, התאורה, והביטחון האישי בדרום העיר וביפו, גם עבור להטב”קים שחיים וחיות שם.

איל מגדלוביץ, מקום 5 בתנועת “עיר ירוקה” בראשות מור גלבוע

צילום: יח”צ

אדריכל ויזם/ פעיל חברתי. לאורך השנים האחרונות יזם והקים פרויקטים שונים כמו “התכנית להגנה על מבקשי מקלט להט”ב, הפורום הערבי יהודי לתכנון ו”מעירים”, פלטפורמה חינמית שמאפשרת לאנשים לדעת מה בונים ליד הבית שלהם, בזמן אמת ולפי העדפה אישית ומעודדת אקטיביזם עירוני. היום עובד במשרד אדריכלים פרטי ובבית הספר לאדריכלות באונ’ תל אביב מנחה בקורס העוסק בהיבטים פוליטיים של תכנון עירוני ואדריכלות.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
בשנים האחרונות התנדבתי באיגי והדרכתי קבוצות שונות באזור המרכז וגם ליוויתי גרעין של מדריכות אתיופיות במטרה להקים קבוצה לנוער להט”בי אתיופי. כמו כן, בעקבות תחקיר לכתבה שהכנתי ל”טיימ-אאוט” על מבקשי המקלט  הלהט”ב האפריקאים בתל אביב הקמתי את התכנית להגנה על מבקשי מקלט להט”ב בשיתוף נציבות האו”ם לפליטים, א.ס.ף והאגודה למען הלהט”ב. ניהלתי את התכנית במשך כמה שנים ועד לפני כמה חודשים והגשנו סיוע לעשרות מבקשי מקלט אפריקאים, פלסטינים ואחרים. היום אני ממשיך ומייעץ לתכנית ואף נסעתי לייצג את האגודה בארה”ב.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי
מעבר לתמיכה שהעירייה מעניקה לקהילה היום, חשוב לי לחזק את התמיכה בהוסטלים ושלטרים ללהט”ב ובפרט באוכלוסיות מוחלשות כמו להט”ב בזנות, פליטים להט”ב ולהט”ב ערבים. יש הרבה ארגונים שעושים עבודת קודש וחייבים להגביר את התמיכה בהם: עלם, פרויקט יזהר, הגג הורוד, בית דרור ואחרים.  כמו כן, כעיר שמתיימרת להיות חוד החנית במאבק החילוני הליברלי אני חושב שהעירייה צריכה להיות שותפה פעילה במאבק המשפטי כנגד הפרת זכויות להט”ב ע”י המדינה.

כמה מילים על “עיר ירוקה”
הקמנו את ‘עיר ירוקה’ מתוך אהבה עצומה לתל אביב יפו, לצעירות ולצעירים שחיים כאן ורק מגלים את העיר ולאלו שמאוהבים בה שנים. אהבה לשכונות, לעסקים המקומיים, לעצים האדירים, לשדרות, לבתי הקפה השכונתיים, ליוזמות האזרחיות, לתרבות הפרינג’ ולכל מה שיש כאן ואין באף מקום אחר.

הקמנו את ‘עיר ירוקה’ כדי שאנחנו, התושבים והתושבות, נוכל להיות שותפים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות בעיר וכדי שהעירייה תשקיע יותר בדברים שחשובים לנו. ‘עיר ירוקה’ תפעל כדי שעירית תל אביב יפו תאמץ עקרונות חשיבה ארוכי טווח, ותפיסת עולם מערכתית ומקיימת בכל תחומי המדיניות העירונית.

רוב העיר

חן אריאלי, מקום 3 ברשימת “רוב העיר” בראשותו של אסף זמיר

בת 42 פמיניסטית לסבית אקטיביסטית ויזמית חברתית. מפיקת תרבות, מרצה ומתעסקת בנושאי מגדר דימוי גוף ושמנופוביה. עורכת טקסים בהוויה , עובדת עם נוער בסיכון. מאמינה גדולה שעשייה היא המפתח לשינוי חברתי, וששיתופי פעולה ועבודה משותפת הם המפתח לחולל מהפכות.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
מתנדבת בחברה האזרחית כבר קרוב לשני עשורים, עשר שנים מתוכם מתנדבת בארגוני הקהילה ובעשייה למען הקהילה, למען עצמנו.  הייתי מנהלת ההפקה של tlvfest כמה שנים, בשנתיים האחרונות חלק מצוות לסבית קטלנית. מאמינה שתרבות היא כלי משמעותי בקידום סובלנות ופלורליזם. הייתי חלק מהוועדה לקידום מעמד האשה במרכז הגאה, ייעצתי עסקית לעסקים ורודים בעיקר של נשים, התנדבתי במתן תמיכה לנשים מנהלות בקהילה מתוך אמונה שאנחנו צריכות להעמד אחת לצד השניה, וכל אחת מאיתנו בעמדת מפתח היא השינוי שאנחנו רוצות. בארבע שנים האחרונות אני יושבת ראש האגודה למען הלהט”ב וניסיתי בעזרת השותפים והשותפות שלי לחולל שינוי באופן שבו אנחנו עובדים יחד למען המטרות המשותפות ואיך אפשר להיות חזקות יותר ולעשות היסטוריה כמו שעשינו יחד כולנו בקיץ האחרון.  אני מאמינה שיצירת מבנים בהם לכל מגוןן הקולות יש ביטוי ומקום, הם המפתח לשינוי משמעותי מרחיק לכת ובר קיימא, שיישאר כאן שנים ארוכות ויחולל את השינוי שאנחנו רוצות.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי?
השינוי צריך להתרחש ברמה העירונית פנימה וברמת ההשפעה החוצה על הזירה הארצית.

יש צורך להעמיק את הקשר לעירייה ולייצר שותפות מלאה של הקהילה בקבלת ההחלטות. שותפות שתביא ליצירת  סדר יום חדש שרואה את כלל הקהילה ומייצר עבורה מענים יעודיים לצד התאמת המענים בכלל השירותים העירוניים. צריך להשקיע בחינוך מגדרי,  בתכנון מגדרי בטווח הארוך ובנייה מחודשת את האופן בו מעוצבים המרחבים העירוניים, להפוך את המרחב הציבורי לבטוח עבור להט”בים, להרחיב את המענים בתחום הבריאות, ליצור מקומות עבודה לקהילה הטרנסית ומענקים לעסקים קטנים, להקים מרכז ללהט”ב בגיל הזהב, לעודד ולתמרץ עסקים לגיוון מגדרי תעסוקתי, להקים מרכז נשים פמיניסטי שישמש בית ומקום לפעילות ותמיכה. לתת ביטוי רחב יותר לתרבות להט”בקית ולפעול להקמת מוזיאון אמנות קווירית שיכיל גם ראיה היסטורית שמנציחה את פעילותה של הקהילה בישראל.

מאמינה שתל אביב צריכה להשתמש בכוחה כמעצמה להט”בית ולהוביל מהפכה בתחום זכויות להטב”ק גם ברמה הארצית ולהכתיב טון משמעותי בזירה כעיר החזקה בישראל. לתל אביב יש את היכולת להשפיע ברמה הארצית גם באמצעות עשייה עירונית שתייצר תקדים וגם באמצעות כוח ההשפעה שלה על השדרה הארצית בפורום ה15 וכעיר שעומדת בראשו.  בעשורים האחרונים תל אביב היתה פורצת דרך בתחום, והגיע הזמן לקחת את זה צעד קדימה ולמנף את הכוח הזה להשפעה על חברי וחברות הקהילה ברחבי הארץ כולה.

יניב ויצמן מקום 4. ברשימת “רוב העיר” בראשותו של אסף זמיר 

צילום: יח”צ

יניב ויצמן, נשוי לכפיר ואבא לשי. כבר 10 שנים חבר מועצה בעיר ומחזיק תיק הקהילה הגאה, מייסד ויו״ר ארגון הנוער הגאה ובעלים של משרד הפרסום והתוכן טינק.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
פעיל בקהילה הגאה כבר כשני עשורים הן באיגי והן במועצת העיר. כחלק מהעשייה שלי בעיר דאגתי להגדלת תקציבי התמיכות בארגונים, הרמת מרכז נוער גאה, הגדלת תקציבי הקהילה הגאה, קידום תיירות גאה, תמיכה בקהילה הטרנסית וקידום הנושא כחלק מארועי הגאווה. בשנים האחרונות ולאחר קידום נושא הנשים בקהילה כנושא ארועי הגאווה גם פעלתי בשותפות עם אפרת טולקובסקי לקידום הקהילה כמחזיקי תיק הגאווה.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי?
המשך קידום העיר כמקום בטוח ופתוח לקהילה הגאה בכל חלק של העיר. לצערי יש עדיין אזורים בעיר תל אביב יפו בהם באירועי הגאווה חוששים לתלות דגל גאווה במרפסת, רחובות בהם נשים וטרנסיות חוששות ללכת בלילה וגנים בהם משפחות גאות מרגישות לא בנח. זה צריך להשתנות. בנוסף צריך להשקיע הרבה יותר בקהילה הבוגרת, בשימור המורשת וההיסטוריה של הקהילה ובהקמת מרכז יום לקשת הזהב.

בעיר מוכפלת בכל שנה כמות המשפחות הגאות. מה שמצריך השקעה בהסברה בגנים ובתי ספר ומתן שירותים וקידום מרכז הורות להט”בית.

העיר תל אביב יפו היא מגדלור לכל ישראל ולכן העיר צריכה להשקיע במתן מענים וקידום נושאים גם ברמה הארצית ולקחת על עצמה נושאים שבהם המדינה נכשלת כגון נישואים גאים.

ברק הרשקוביץ, מקום 9 ברשימת “רוב העיר” בראשותו של אסף זמיר

ברק הרשקוביץ, בן 33, גר במרכז העיר עם בן זוג, מועמד למועצת העיר כחלק מרשימת “רוב העיר” בראשות אסף זמיר. לפני כשמונה שנים הקמתי את פורום “מנוף” בליכוד שהיה המסגרת הליברלית הראשונה בימין מאז דעיכת המפלגה הליברלית. במסגרת זו, עם שותפים נפלאים לדרך, עסקתי במגוון תחומים ובין השאר בקידום סביבה כלכלית המעודדת יצירתיות והצלחה, עם פחות חסמים המפריעים לתחרות וליזמות. בשלוש השנים האחרונות עבדתי כיועצו של ראש העיר ירושלים ניר ברקת לפיתוח כלכלי, תפקיד שבמסגרתו למדתי לעומק את העולם המוניציפלי והובלתי יחד עם ברקת רפורמות מרחיקות לכת בתחום העסקים בירושלים. יש לי גם ניסיון עשיר בתחום העמותות: עבדתי כמפתח משאבים בארגונים נפלאים כמו “החברה להגנת הטבע” ו-“מרכז נא לגעת” ביפו והובלתי מאבקים ציבוריים שהקו המקשר ביניהם היה הגדלת החירות של הפרט.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
יצאתי מהארון בשנת 2010 וממש מייד לאחר מכן בער בי הרצון להיכנס מתחת לאלונקה של המאבק הלהט”בי. התחלתי בכתיבת טורי דעה באתרים ועיתונים מובילים. בטור הראשון שכתבתי בחיי, שלחתי לכל חברי הכנסת מייל עם שאלות לגבי תמיכתם בהורות גאה ופרסמתי הן ממצאים סטטיסטיים והן תשובות נבחרות שקיבלתי. התנדבתי בחוש”ן תקופה קצרה ובערך באותו זמן הייתי שותף בגרעין שהקים את “גאווה בליכוד”, קבוצה שאני גאה בה ומאמין בה מאד. הן במסגרת גאווה בליכוד והן במסגרות אחרות, ניסיתי לתרום את חלקי בקירוב קהלים חדשים, ולא מובנים מאליהם, לקהילת הלהט”ב, לשבור חומות בין קבוצות שלא בהכרח הכירו את הקושי שבלהיות להט”ב ולקדם את האינטרסים של הקהילה בקרב מקבלי החלטות. זה כמובן מאבק סיזיפי ומורכב, אבל אני מלא סיפוק על החלק הצנוע שמילאתי בשינוי העומק בקרב מפלגת השלטון בתחום ובקרב הימין הישראלי בכלל.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי?
ראשית, אני חושב שתחושת הבטחון היחסי והחופש שיש ללהט”בים במרכז תל אביב צריכה להתרחב, צעד אחר צעד, למדינה כולה והצעד הראשון הוא להרחיב את המרחב הנוח ללהט”בים לכל חלקי תל אביב. אין סיבה שלהט”בים לא ירגישו בנוח לחיות, לבנות בית ומשפחה ולעבוד גם בדרום העיר, מזרח העיר וצפונה. שנית, בעיניי צריך להפנות משאבים ותשומת לב לגיל השלישי בקהילה. יש ללהט”בים בגילאים המבוגרים אתגרים וצרכים ייחודיים וצו השעה הוא להתייחס לאתגרים הללו.

אם להוסיף משהו מהזווית האישית שלי כהומו ליכודניק, בעיניי רבים ממוסדות הקהילה ופעילים בולטים בה (כולל פעילים שהם אנשים טובים ועתירי זכויות) מייצרים סביבה לא מזמינה, בלשון המעטה, ללהט”בים שאינם מיישרים קו עם קו פוליטי ולעתים אף מפלגתי מאד ספציפי. על רקע ההצלחה המרשימה של הקהילה בשנים האחרונות בתחומים רבים ראוי להתחיל בתהליך איחוד שורות ובניית קואליציה להט”בית רחבה, שתשרת הן את המאבק הגאה במובנו הרחב והן את האינדיבידואלים שרוצים להיות מעורבים ולתרום מיכולותיהם וזמנם.

כמה מילים על “רוב העיר”
רוב העיר היא הבית לקהילה הגאה בעיר. כך היה בעשור האחרון וכל יהיה בעשור הבא. אסף זמיר שעומד בראש התנועה מכיר ומבין את צרכי הקהילה ולא צריך ״יועץ לענייני הקהילה״. הוא מכיר בצורך האדיר של הקהילה במשאבים ומבין שלעירייה יש תפקיד מכריע בחיזוק הקהילה הגאה בעיר ובמדינה.

תל אביב אחת

מוטי רייף, מקום 7 ברשימת תלאביב1 בראשות רון חולדאי

צילום: רונן אקרמן

מוטי בן 54, רווק + 2. מתעסק בעולמות ההפקה והתוכן מעל ל-30 שנה, במהלכן יצר, הפיק וביים מאות אירועי אופנה, סגנון חיים והפקות טלוויזיוניות בישראל ובעולם. בבעלותו חברת הפקה ותוכן, ובין הפרויקטים שבטיפולה, גם “שבוע האופנה ת”א”, שאותו יזם לראשונה בישראל, מתוך מטרה הסברתית ורצון לסיקור מדינת ישראל בעולם באופן חיובי, מוטי מוביל את הפקתו זו השנה השביעית תחת המגמה של שינוי אידיאל היופי ושילוב דוגמניות בכל גיל, מידה, גובה, צבע ודת.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
במהלך שש השנים האחרונות אני משמש כמנהל האומנותי של בימת מצעד הגאווה בת״א, אירוע הגאווה השנתי, שבשנה האחרונה משך אליו 250,000 משתתפים מהארץ ומהעולם. מרגש אותי לחיות ולגדל את ילדיי בעיר כזו ליברלית, ולחוות ממרום גילי את הדור הצעיר ואת התקווה שהעיר תל אביב מעניקה לו, על אף מדיניות הממשלה המפלה. רק יחד ובעזרת המשך עשייה כזו ואחרת נצליח ונפרוץ את החומות של השנאה, ההפרדה, והחקיקה ונגיע למצב שבו במדינת ישראל הריבונית והחופשית יהיו כל בני האדם שווים.

בנוסף למצעד הגאווה, אני וצוות המשרד מסייעים בהתנדבות בהפקת אירועי מחאה ופעילויות נוספות לארגוני נוער להט״ב, ונמשיך לעשות כן.

למעט פועלי למען הקהילה הלהט״בית, אני מכהן כנשיא עמותת “רוח נשית” אשר מסייעת לנשים שחוו אלימות במשפחה (פיזית, מילולית, מינית, כלכלית ו\או רגשית) להשתקם באמצעות שילובן בתעסוקה ומיצוי זכויותיהן. העמותה פועלת על מנת לתת לנשים הזדמנות אמיתית לבנות חיים בטוחים וטובים עבור עצמן ועבור ילדיהן, כל זאת באמצעות הפעלת תכניות תעסוקה והעצמה כלכלית ברחבי הארץ, במקביל לפעילות ציבורית ענפה להעלאת מודעות, גיוס כספים ויישום פתרונות מערכתיים לשיפור מצבן הכלכלי והתעסוקתי של נפגעות אלימות בישראל.

כמו כן, ליוויתי את המיזם החברתי “הופכות את היוצרות” הפועל למען יצירת חיים פוריים לנשים היוצאות ממעגל הזנות, שבמרכזו סטודיו לאופנה המאפשר למידה, הכשרה מקצועית ויצירה, במטרה ברורה לטפל בהתפתחות המקצועית ובביטוי העצמי, אשר יביאו את אותן נשים, למציאת מקומות פרנסה ותעסוקה.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי?
היות וראש העיר מר רון חולדאי פועל ללא לאות למען קהילת הלהט״ב, אצטרף לעשייה ויחד נטפל בכל המערכים והקהלים. יושקעו תקציבים להריסת הבית הגאה ולבנייתו באופן מחודש ומאובזר, נשקיע בקהילות החלשות מאחורי המצעדים (צעירים בסיכון ומכורים לסמים מהקהילה), נוציא לפועל תכניות תמיכה לבני הגיל השלישי מהקהילה הגאה (ותופעת הבדידות), נמשיך ונתקצב עמותות וארגוני להט״ב (בהמשך להכפלת התקצוב בשנים האחרונות) וכמובן נארח בעיר תל אביב את אירוע האירוויזיון, שהינו אבן שואבת, יחד עם הקהילה הגאה, להגעתם של עשרות אלפי תיירים מכל העולם.

כמה מילים על”תל-אביב אחת”
חולדאי הגיע לעירייה עם רקורד של ניהול והנהגה כמפקד בחיל האויר ומנהל הגימנסיה, חולל מהפכה בכל תחומי החיים בעיר והפך אותה מעיר מוזנחת למרכז אורבני מודרני, צומח ומתחדש, שכולם רוצים לגור בו, לבלות בו ולעשות בו עסקים. הוא הוכיח יכולת קבלת החלטות ואומץ לב ציבורי כששמר על ערכי הדמוקרטיה והחופש התל אביביים. הוא היחיד מבין המועמדים עם הניסיון, הידע, היכולות והחזון כדי להתמודד עם אתגרי התפקיד, כזה שהצליח להוציא עיר מגירעון כספי ולהביא אותה למקום משגשג וכזה שגרם לעירייה שבניהולו להיות היחידה בעולם שמעניקה מימון מלא למצעד הגאווה שקורה כל שנה בתל אביב ומושך אליו מבקרים מכל העולם.

הסיעה שמלווה אותו, תל אביב אחת, מקבצת אנשי עשייה מתחומים ומאזורים שונים בעיר, אנשים נקיי כפיים שישתפו פעולה לשיפור איכות החיים בעיר. הגדלת כוחה תאפשר להם, יחד עם חולדאי, להמשיך לפתח את העיר בצורה טובה ומהירה יותר.

זו הסיעה היחידה שאין לה דרישות קואליציוניות “סקטוריאליות” כי היא מייצגת אינטרס רחב ופועלת בתיאום עם ראש העירייה. הצבעה לתל אביב 1 תחזק את האיזון והאחריות במועצת העיר.

תל אביב טבעונית

עומר שלו, בראש רשימת “תל אביב טבעונית”

בן 42 , אבא לאורי המהמם בן ה4, אותו הבאתי במסגרת ‘משפחה חדשה’. בוגר תואר ראשון במנהל עסקים וכיום עוסק כצלם, עורך ומדריך צילום.

כמה מילים על העשייה שלך בתחום הלהט”בי עד כה
לפני יותר מעשור נכנסתי לחיי הלילה וניהלתי ליין מסיבות שקראו לו הVOX והDOME, של חיים פנחס. משם גם התפתח הדחף לעזור לפתח את תחום התיירות הגאה, הצטרפתי לאגודה ועבדתי בתור רכז התיירות של האגודה, אלה היו ימים של לפני הפייסבוק והעבודה כללה הפקת מפה גאה, יצירת תכנים וסרטונים, ובניית תוכנית רב שנתית לקידום התיירות הגאה בעירייה. לימים נכנס למועצה יניב ויצמן ולאחר מפגש בו העברנו לו שי דויטש ואני את כל הנעשה עד כה הוא לקח את התחום ופעל נמרצות מתוך העירייה לחזק את כל מה שנעשה עד כה. שנים אחר כך, כאשר נושאי הטבעונות נכנסו לתודעה של חיינו, נכנסתי אני לתוך פעילויות לקידום תחום הטבעונות וחלק משמעותי מהמוטיבציה שלי להכנס היום לעיריה מגיע מתוך המקום שראה לאיזה מקום טוב יכול גוף ממסדי כמו עיריית תל אביב לקחת תחום מסויים, אם רק יש במועצה אנשים חדורי מוטיבציה לקדמו. בתור צלם לקחתי חלק בתיעוד שלל אירועים בקהילה הגאה, כשהאחרון מביניהם היו צילומי הרחפן של החסימה באיילון, השיירה לירושלים וצילומי הקליפ של הקמפיין הזה.

מה הנושאים אותם חשוב לך לקדם בעיר בתחום הלהט”בי?
בתור אבא גאה המגדל את ילדי אני בסופו של דבר מרגיש שהעיר מיטיבה איתי מאד, אני מרגיש טבעי לגמרי ולא נתקל בשום דבר שמעיב על חיי מעצם היותי גיי, בכל זאת אני מודע לקבוצות אחרות שאינן מקבלות מהחברה את אותו היחס, אפילו בתל אביב יפו, ואני מאד אשמח לקחת חלק בפעולות לשיפור מצבן כגון תקציבים מוגדלים לעמותות, תמיכה בקמפיינים של הסברה לקבלה מלאה של הקהילה הטרנסית, לקידום מודעות להשלכות של שימוש בסמים מסוכנים בחיי הלילה בעיר, תמיכה בקבוצת הגיל השלישי, שמירה על הזכות של ארגון ‘חושן’ להמשיך ולבקר בבתי ספר בכל המוסדות הרלוונטים ברחבי העיר ועוד.

זו העיר שלנו ואנחנו חלק אינטגרלי ממנה, ואני מאמין שאת החיבוק והקשר הטוב הזה אנחנו כבר מרגישים הן מהכיוון המוניציפלי ע”י כל המועמדים לראשות העיר וכן ע”י נציגים ורשימות רבות מאד, ואני אשמח לתרום שהמצב יישאר כך ואף יגבר, ושנמשיך להוות מודל לחיקוי לשאר הערים בארץ.

כמה מילים על ‘תל אביב טבעונית’
זה כבר ידוע לכולם בארץ ואפילו בעולם שהעיר תל אביב יפו היא מהמובילות בעולם בתחום המודעות לטבעונות. אנחנו ארץ חמה מלאה בכל טוב, תושבים אוהבי בעלי חיים ומודעות גבוהה לנעשה סביב, חוצפה ישראלית ויושרה, כל אלה יצרו עיר שאחוז הטבעונים בה הוא הגבוה בעולם כולו, ולא בכדי היא זוכה לתואר ‘בירת הטבעונות העולמית’. עד עכשיו העיריה לא לקחה חלק בכל עשייה המבורכת הזו וזו בדיוק הסיבה שהקמתי את ‘תל אביב טבעונית’.

אני מבקש לפתח שלל תוכניות לקידום הטבעונות בעיר לא ממקום מכריח וכופה אלא נעים ומזמין, ואין כמו העיר תל אביב יפו להמשיך ולזרוח בתחום ראוי זה, ובעזרת העיריה לקחת אותו למקומות עוד יותר יפים וטובים שישפרו עוד יותר את תדמיתה של העיר בעולם, יביאו אליה תיירים טבעונים רבים שיהנו מהשפע שהעיר מציעה גם ביום יום וגם בשלל אירועים ססגוניים, ממש כמו מצעד הגאווה, שאגב השנה לראשונה יזמתי את ‘המשאית הטבעונית הראשונה’ שהצטרפה לחגיגה. המשאית חגגה את העובדה שאחוז הצמחונים והטבעונים בעיר בקרב קהילת הלהט”ב הוא גבוה משאר האוכלוסיה, למה זה קורה? עוד יחקרו על הקשר הזה, ובינתיים אני מזמין את כל האוהבים באמת את בעלי חיים, להעניק להם, דרך פעילויות העיריה בתחום קידום הטבעונות את העדנה לה הם כה זקוקים, ממש כמו החיבוק החם שאנו כבר קיבלנו (ונדאג לקבל אפילו יותר).

צובעים את הרשימות מהעשירייה השנייה:

פרופ’ איריס רחמימוב, מקום 13 ברשימת “אנחנו העיר”

אשת אקדמיה ורוח, פעילה חברתית, ואישה טרנסג’נדרית. היסטוריונית באוניברסיטת תל-אביב, בעלת דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח.

ד”ר חן משגב, מקום 14 ברשימת “אנחנו העיר”

חן, בן 42 ומתגורר בשכירות בלב העיר, גיאוגרף פוליטי-חברתי ומתכנן ערים. מלמד באוניברסיטאות בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה וחוקר בפוסט דוקטורט. תושב תל אביב מגיל 21 ואוהב להסתובב בה, לבלות ולרוץ בטיילת ובפארק.

הרשימה התל-אביבית בראשות אור סיונוב: נעה לאור במקום 9 ומיכאל מור יוסף במקום ה- 11.

רשימות שלא ענו לפניות שלנו: הגמלאים, חי חילונים ירוקים בראשות ראובן לדיאנסקי, יאיר צברי, עיר לכולנו בראשות אהרון מדואל וש”ס בראשות נתן אלנתן .