עצרת זכרון בככר רבין | Talmoryair | CC BY 3.0
מדינת ישראל תשלם לחגי פליסיאן פיצויים בסך 2.2 מיליון ש”ח, עבור שמונה חודשים בהם היה כלוא לאחר שנחשד בביצוע הירי בברנוער, בו נרצחו ניר כץ וליז טרובשי.
ההחלטה התקבלה בתום הליך גישור שהתנהל בפני השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, לאחר שמשפחת פליסיאן תבעה את המדינה ואת המשטרה על רשלנות בטיפול בתיק, שהובילה למעצרו הממושך של חגי.
ההחלטה על סכום הפיצויים קיבלה היום (חמישי) את האישור הסופי של מפכ”ל המשטרה רוני אלשיך, פרקליט המדינה, פרקליט מחוז תל אביב והחשב הכללי.
הסכום שנקבע כפיצוי למשפחה גבוה מאוד ביחס למקרים דומים בעבר, והוא כולל את שכר הטרחה של עורכי הדין שייצגו את משפחת פליסיאן בהליך. משה יוחאי, בא כוחם של האחים פליסיאן, אמר לאחר חתימת הסכם הפיצויים כי השופט סטרשנוב קבע סכום נמוך יותר, אולם המדינה הציעה להגדיל את הסכום.
“אני כועסת”, כתבה אלונה ליבנה, יו”ר משותפת בארגון חוש”ן שנכחה בברנוער בזמן הירי, בעקבות פרסום הסכם הפיצויים, “כועסת על המדינה הזאת שטורחת לשלם 2.2 מיליון (!) ש״ח למשפחת פלסיאן על עוגמת הנפש שנגרמה לה. אני כועסת על המדינה הזאת שלא טרחה לדאוג לי. לי ולחברים וחברות נוספים שלי, שהיינו בבר נוער כשמשוגע אחד החליט להיכנס ולרסס את כולנו. ב-7 שנים מאז הפיגוע, הכנסת דחתה 3 הצעות חוק להעניק לנו סיוע. 3 הצעות חוק! איך זה הגיוני שכ״כ הרבה שנים עברו ועדיין המדינה הזאת מסרבת להכיר בנו? באיזה עולם זה נורמאלי שאני צריכה לשלם לטיפולים פסיכולוגיים כדי להצליח לעבור את החיים האלו? ששנים אחרי הרצח עוד יש לי פלאשבקים וסיוטים בלילה? שבטירונות ברחתי מהמטווחים כי ריח אבק השריפה הכניס אותי להתקף חרדה?
ומה שיפה, שבאיזה תאריך מפוצץ, כזה שסמוך ליום השנה לרצח בבר נוער, יגיעו פוליטיקאים וינאמו על כמה נורא זה היה וכמה הם תומכים בקהילה. אה, בעצם השנה הם גם לא טרחו להגיע. הם אחרי הבחירות, אז אין למה. זה רק הכעס שלי, ואני עוד יצאתי שלמה בגוף מהפיגוע הזה. אני לא רוצה לחשוב מה עובר על החברים שלי שנמצאים בכיסא גלגלים”.
