כך קיבלתי את החיים שלי במתנה

לא אשכח את זה כל חיי.

שכבתי במיטתי, מתפתל מכאבים בחזה, רעדתי בכל הגוף ולא הפסקתי לבכות. המעמסה הנפשית גרמה לגופי לקרוס. להוסיף על כל זה את ההרס העצמי שהייתי שרוי בו, את השפיטה וההלקאה העצמית. זה היה נוראי. אני כותב את המילים הללו ועוברת בי צמרמורת בכל הגוף.

הייתי בן 31, גרוש מאישה, גיי בארון ואחרי שתי מערכות יחסים עם גברים שעזבו אותי. הרגשתי הכי לבד בעולם, בלי היכולת לזעוק לעזרה. הייתי חסר אונים, מתוסכל, מיואש מהחיים. לא הבנתי מה עשיתי כל כך רע שאלוהים מעניש אותי פעם אחר פעם. מה בסך הכל ביקשתי? קצת אהבה, קצת יחס.

באותו לילה גורלי, כשהצלחתי להתעשת על עצמי, הבנתי שאני חייב לקבל את ההחלטה הכי חשובה בחיי: לבחור בין חיים למוות. מוות ריגשי. להיות צל שמתהלך בחיים הללו או לחיות. לחיות את חיי כפי שאני אחליט וארצה. זה היה היום שבו התעוררתי לחיים,
כי הבנתי שלוותר זו לא אופציה. הבנתי שאני חייב לקחת אחריות על חיי כי אין דרך אחרת. להפסיק להאשים את כולם, להפסיק להיות קורבן של החיים והנסיבות ולהתחיל להתמודד עם כל מה שיבוא.

ארזתי תיק, קיפלתי שרוולים, הכנתי צידה לדרך ויצאתי למסע ההתעוררות שלי. הייתי כל כך נחוש בהחלטה שלי- ההחלטה להיות מאושר. ההחלטה לשים את עצמי במקום הראשון בחיי. הייתי כבר בן 31, הגיע הזמן לא?

התחלתי לשאול את עצמי שאלות. להקשיב לעצמי. להתמודד עם אותן תשובות שכל השנים ניסיתי להתחמק מהם כדי לא להתמודד. הבנתי שאני חייב לצאת מאיזור הנוחות שלי כי רק כך אוכל להתקדם.

לקחתי דף ועט והתחלתי לרשום כל מה שעולה לי בראש. מחשבות, רגשות, הוצאתי כולן על גבי הדף. את כל המערבולת הרגשית שבתוכי, את המועקה הזו שלא נתנה לי מנוח. הרגשתי הקלה, שיחרור, יכולתי לנשום לרווחה. זה נתן לי יותר כוח רצון ונחישות להתחיל את המסע שלי.

למחרת בבוקר נסעתי להורים שלי ויצאתי מהארון בפניהם, ולאחר מכן בפני העולם כולו, כאשר כל מה שנתן לי אנרגיה ודרייב לעבור את המסע הזה, קשה או מסובך ככל שהיה, זו ההחלטה שלי להיות מאושר. זה מה שהיה מול עיניי ושום דבר לא עצר אותי.

המשכתי להקשיב לעצמי, ללמוד על עצמי, לשים את החלומות שלי והשאיפות שלי על השולחן ולחתור להשיגם בכל הכוח. למדתי קורס קואצ’ינג כדי לעבור תהליך ולהמשיך לקבל תשובות, הלכתי לסדנאות, הרצאות, טיפול פסיכולוגי ומה לא.

כל צעד במסע ההתעוררות הביא איתו עוד עוצמה, עוד נחישות ומוטיבציה לכבוש יעד אחר יעד. אחד הדברים החשובים שלמדתי במסע הזה הוא ההבנה שזה שאני הומוסקסואל זה פשוט לא מעניין. הפסקתי לייחס לזה חשיבות כאילו הנטייה המינית שלי היא זו שמגדירה אותי כבן אדם. הבנתי שמה שמגדיר אותי כבן אדם זה הערכים שלי והיכולות שלי, הנטייה זה רק חלק מתוך מכלול שלם שנקרא כפיר.

אז התחלתי להתייחס לעצמי בכבוד, באהבה ובביטחון וזה מה ששידרתי לעולם, ובאופן טבעי קיבלתי כבוד ואהבה חזרה.
זה היה מסע עם המון עליות ומורדות, תובנות, התפתחות ולמידה. והכי חשוב, זו המתנה הכי גדולה שיכלתי לתת לעצמי בחיים.

כיום, כמאמן לפיתוח ביטחון עצמי בקהילה הגאה, אני עובר את המסע הזה ביחד עם המתאמנים שלי. מסע של אהבה, קבלה וביטחון עצמי.

החיוך שלהם, הברק בעיניים, האהבה העצמית שהולכת וגודלת וההצלחות שמגיעות פעם אחר פעם, זה הסיפוק הכי גדול עבורי.
היה לי חשוב לשתף את העולם במסע שלי, לכן הוצאתי את הספר שלי “התעוררות-מסע של ניצחון” ואת ההרצאה שלי שאני מעביר ברחבי הארץ לקהל הרחב. להראות לכולם שאם אנחנו רוצים ליצור שינוי בחיינו, לצאת מהתקיעות שבה אנו נמצאים, מאותו “ארון” שכל אחד נמצא בו בצורה כזו או אחרת בחייו, עלינו לעבור תהליך. עלינו להתעורר. רק כך נהיה מאושרים יותר.

תזכרו: “יש רק אדם אחד שיכול לעשות אותך באמת מאושר. האדם הזה הוא אתה”.

הכותב הוא מאמן לפיתוח ביטחון עצמי לקהילה הגאה