חודשיים עברו מאז התחלנו את הקמפיין "יחד' אנחנו חזקות" במסגרת אירועי הגאווה לשנת 2016 בסימן נשים. ממש בסופו, ביום חמישי האחרון, פחות משנה מאז הפיגוע בו נרצחה שירה בנקי ז"ל, צעדנו למעלה מ25,000 אישה ואיש ברחובות ירושלים, הפגנו בסולידריות זה לצד זו – נשים וגברים, חילונים ודתיים, סטרייטים ולהט"ביות, והוכחנו (גם לעצמנו) שיחד אנחנו חזקות זאת לא רק סיסמה. הקהילה הגאה בישראל צריכה ויכולה להיות כוח מוביל בחברה הישראלית, לקדם שוויון ולהפיץ אהבה, בעיקר בגלל שאנחנו קיימים וקיימות בכל הארץ, בכל עיר ויישוב ובכל מגזר. בחודשיים האחרונים זכינו לראות קהילות מקומיות, המורכבות מפעילים ופעילות להט"ביות, עומדות על שלהן ודורשות הכרה ותקציבים מהרשויות ואת החופש להיות מי שאנחנו ולא להיות מאוימים ומאוימות במרחב הציבורי בגלל הנטייה המינית שלנו או הזהות המגדרית.
בתל אביב – מצעד של מאות אלפי אנשים ברחבי העיר בהובלת ובהשתתפות נשים חזקות ומשפיעות; בחיפה – מוקם בימים אלה מרכז גאה לטובת הקהילה המקומית; באשדוד ובחדרה צעדו מאות אנשים; בבאר שבע נאבקה הקהילה המקומית לממש את זכותה לצעוד ברחובות העיר ובשנה הבאה נצעד כולנו יחד איתם במצעד הראשון שיתקיים בבירה הדרומית; ובירושלים התרגשנו כולם וכולן יחד מהמפגן המרשים של גאווה וסובלנות של אלפי אנשים. בערים נוספות נערכו אירועי גאווה וכנסים, ודגלים נתלו בבנייני עיריות ברעננה ובערד. כי יחד אנחנו חזקות זאת לא רק סיסמה.
לאורך החודשיים האלה נחשפנו לעשרות נשים לט"ביות, פעילות ומנהיגות מקומיות, שעומדות יחד על שלהן, תומכות אחת בשנייה ומקדמות מאבקים חשובים על משאבים, נראות והורות, על הזכות להשמיע את הקול שלנו ולאהוב את מי שרק נרצה. מהרגע שנבחר נושא הנשים בקהילה להוביל את אירועי הגאווה השנה, היה ברור שזה הולך להיראות אחרת: לא פחות נוצץ אבל הרבה יותר מחאתי. והצלחנו בעזרת המחאות האלה להביא יותר תקציבים לקהילה, הרבה יותר נראות ממה שיכולנו לחלום, וגילינו בתוכנו כוחות חזקים בדמות מנהיגות ומנהיגים שנאבקים על העתיד כאן בשביל כולנו. בשבת הקרובה נציין יחד את יום השנה לפיגוע בבר נוער וביום שלישי הקרוב נעמוד יחד לצד שתי נשים אמיצות בבג"צ על זכותן להיות אימהות לילדן, ואחרי זה נמשיך, יחד.
הקהילה הגאה בישראל צריכה להיות גאה היום יותר מתמיד. המצעד בירושלים היה אולי נקודת השיא, אבל לאורך החודשיים האחרונים ובשנים האחרונות בכלל אנחנו מגיעים להישגים בתחומים שונים ולקראת סיום אירועי הגאווה לשנת 2016 חשוב שנדע גם להעריך אותם. נכון שלא הכל ורוד עדיין, ויש גם הרבה שחור ואדום, הרבה אלימות כלפינו, חוסר שוויון בזכויות הבסיסיות שלנו, מחסור בנגישות לשירותים חיוניים כמו בריאות, רווחה, דיור ותעסוקה; אבל אפשר לרגע קטן לעצור ולהסתכל על התמונות הצבעוניות מהמצעדים ברחבי הארץ, על הסיקור התקשורתי חסר התקדים, על כמות התמיכה וההזדהות שהצלחנו לייצר סביבנו. אז כנראה שיחד אנחנו חזקות זאת באמת לא רק סיסמה, זאת המציאות שבחרנו ליצור במרחב הקהילתי המשותף שלנו, ונצטרך להמשיך לבחור בה גם כשחגיגת הגאווה תיגמר ונחזור למציאות היום יומית שלנו – אבל הפעם יחד.
הכותבת היא נעמי סרוסי, חברת ועד מנהל באגודה למען הלהט"ב