במערכת הבחירות הנוכחית, שמגיעה לשיאה היום, השתרש לו השימוש במונח “הקול הלהט”בי”. אירוע הבחירות של הבתים הגאים אפילו נפתח באמירה כי הקול הלהט”בי עשוי להיות זה שיכריע את הבחירות בישראל, כפי שקרה בבחירות האחרונות בארצות הברית.
למרות האופטימיות, למונח הקול הלהט”בי אין משמעות משל עצמו, פשוט משום שהקול הלהט”בי לא באמת קיים – הלהט”בים לא מצביעים כקול אחד למפלגה מסוימת, למועמד מסוים ואפילו לא לגוש מסוים, והקולות שלנו מתפזרים לכל רוחבה של הקשת הפוליטית, בדיוק כמו הדעות שלנו.
אי אפשר אפילו להגיד בבטחון מוחלט שהקול הלהט”בי לא הולך למפלגות שאינן פועלות לטובתנו, כי ידוע שלהט”בים רבים מצביעים גם למפלגות שאינן פועלות באופן אקטיבי לקידום נושאים אלו (כמו המשותפת), לאלו שפועלות להכנסת להט”בפובים לכנסת (הליכוד) ואפילו לאלו שהצהירו שהן לא מעוניינות בקולות שלנו (ימינה).
ההישג הגדול של הקהילה הגאה בבחירות האחרונות הוא עצם העובדה שהשיח הלהט”בי הוא חלק מרכזי ממערכת הבחירות, וכמעט כל המפלגות מחזרות אחרי הקול הלהט”בי . אך העובדה הזו מוכיחה שגם המפלגות מבינות שהקול הלהט”בי אינו קול אחיד, ושלקולות הלהט”בים יש פוטנציאל להגיע לכל מפלגה.
בניגוד לקול הרוסי או הקול הערבי או הקול החרדי, שבהכללה יכול ללכת למפלגות שהדיי.אנ.איי שלהן משותף למצביעים, לקול הלהט”בי אין מפלגת די.אנ.איי. ישנן מפלגות כמו ‘מרצ’ שמהוות בית לקהילה הגאה עוד לפני שהקול הלהט”בי נהיה מבוקש, או כמו ‘העבודה’ ו’יש עתיד’ שמפגינות קביעות בתמיכה בקהילה הגאה, אך גם למפלגות אלו יש אג’נדות נוספות, שלפעמים מתנגשות עם האג’נדות הלהט”ביות של בוחריהם.
בנוסף לכך שאנחנו כבר יודעים שלהט”בים לא מצביעים כמקשה אחת ומתייצבים כאיש אחד מאחורי אותה מפלגה או אותו מועמד, אנחנו גם יודעים שלהט”בים לא תמיד מונעים על ידי הנושא הלהט”בי כשהם באים לבחור, ורבים מאיתנו בוחרים בהתבסס על נושאים אחרים.
בטחון, כלכלה, בריאות, חינוך או כיבוש, לכל מצביע ומצביעה יש סולם עדיפויות שונה. אנחנו אוהבים להצמד לאמירה המפורסמת של אמיר אוחנה שהוא “רק 20 אחוז הומו”, אבל יש רבים נוספים מאיתנו שמעניקים משקל מסוים לנושאים הלהט”בים אבל לא משקל בלעדי.
הבוחרים הלהט”בים מצביעים והקולות שהם נספרים, אבל הכוח שלהם להכריע את הבחירות זהה לכוח של כל קבוצה אחרת אותה ניתן לסווג בקטגוריה משותפת.
על פי אותו הגיון שמציין כי יש 200 אלף מצביעים להט”בים ששווים כעשרה מנדטים, ולכן דרך הצבעתם יכולה להכריע את הבחירות, ניתן לומר כי הקול של הגרושים והגרושות עשוי להיות זה שיכריע את הבחירות.
תארו לכם כיצד תשתנה מפת המנדטים אם כל הגרושים והגרושות יחרימו את הבחירות, או כל העצמאים והעצמאיות, או הרווקים והרווקות, או הצעירים שמצביעים בפעם הראשונה?
אין ספק שאנחנו כוח גדול ולכן יש לנו השפעה, אך העובדה שאנחנו לא מאוחדים תחת מפלגה אחת או מועמד אחד מוסכם (וטוב שכך), הופך את הקול שלנו לשווה ערך לכל קול אחר, של כל אזרח ואזרחית אחר, להט”ב או לא.
הבחירות האלו צמודות במיוחד, והן עשויות להיות מוכרעות על ידי כל קול. וזה יכול להיות הקול של כל אחד ואחת מאיתנו. מה שנשאר לנו הוא לא לוותר עליו, ולצאת ולבחור.
