תורי לומר
שאני לא תווית ששמת עלי
תורי לומר
שאני לא מה שאתה חושב
תורי לומר
שאתה מעלה בי דברים
שאתה מעלה בך דברים שאתה רואה דרכי
תורי לומר
שאני אינני רק דבר אחד
דניאל סאן קריאף
אנחנו חיות בתקופה מיוחדת, יותר ויותר א.נשים משמיעים קול. לאורך ההיסטוריה תמיד התקיים מאבק בדיכוי. היום, עם השינויים של הטכנולוגיה, עם השיח הזהותי, יש יותר נראות לקולות הרבים, המגוון נראה בצורה רחבה. יחד עם השמעת הקול, עולה גם הצורך להשמיע קול יחד, ליצור קהילה. קהילה שנותנת מענה לצרכים משותפים. המציאות דוחקת בכל מיני אופנים, אם זה באלימות גלויה, או באלימות סמויה, דרך אפליה, באופן שהכלכלה מתנהלת. אחרי המחאה של קיץ 2011 שהייתה שיא של תהליך שאנחנו עודנו בו, א.נשים רבים חיפשו דרכים לפעול, לקחת אחריות על סביבתן וצצו יוזמות חברתיות וכלכליות רבות, חלקן עוד פועלות וחלקן לא, אבל אין ספק שהאדוות עוד פה.
הקהילה הגאה, כחלק מהתנועה הרחבה שאנחנו עדות לה, היא חלוצה בעולם הקהילות, הקיץ הקודם הוא דוגמא לכך, בהבנה עמוקה שיש כח להתארגנות רחבה שבבסיסה לקיחת אחריות, להתבוננות פנימית על המגוון האנושי שחלק ממנה וקריאה למאבק בדיכוי העמוק בתחומים השונים. גם הקיץ הנוכחי בהתפתחות הקהילות הגאות המקומיות אנחנו רואות שהתהליך ממשיך ורוקם עור וגידים אל עבר יצירת שיח ומציאות שמחלחלים בכל רחבי החברה הישראלית.
שאלה שעולה מתוך המציאות של היווצרות הקהילות השונות היא – האם קהילה בהכרח עושה שינוי לטובה? האם היקשרות של אנשים זו לזה בהכרח קשורה לחברה הרחבה? היום אנחנו זקוקות לקהילות עם אג’נדה שיוצרות חיבורים ולא מדירות. להשמיע קול יחד זה לא מספיק, משנה האם הקול הזה קורא לשיוויון אמיתי ומכוון לכלל החברה.
לפני חודש עלה פוסט שהביע את הקשר בין המאבק של הקהילה הגאה לבין המאבק של הקהילה האתיופית, הפוסט הזה וההשתתפות של הקהילה הגאה במאבק הם דוגמא לכח שיכול להיות לקהילה הגאה בשדה הקהילות בישראל. ההשתתפות בכאב, היכולת לקשור בין מאבקים, לחבר בין קהילות, כל אלה הם כח עצום שבעיני צריך להיות מרכזי בפעולה של הקהילה הגאה.
היום, יותר ויותר צעירות צעירים מחפשים משמעות בעולם שמשתנה לנגד עינינו, שחוקי המשחק השתנו בו, שהמציאות החברתית כלכלית היא כבר לא כמו פעם, האם נוכל לחפש את המשמעות הזו יחד? האם נוכל להשמיע קול משותף וברור שקורה לחיבור בין א.נשים מרקעים ומקומות שונים, ויותר מכך, לפעול במציאות באופן שמחבר ומקדם את המגוון האנושי שהחברה הישראלית זכתה בו כדבר ראוי בעל עוצמה?
גילוי נאות, אני גרה בטבריה בשמונה שנים האחרונות ובשנתיים האחרונות עוסקת בהקמת הקהילה הגאה בטבריה. ביוני האחרון הרמנו את אירוע הגאווה הראשון בעיר והאירוע לא יכל לקרות בלי השותפות שלנו עם קהילות אחרות בעיר, היה ניכר באירוע המשמעות הגדולה שהייתה לשיח שלנו עם המשפחות שלנו ועם השותפים השונים.
בסוף אוגוסט, ממש בעוד כמה שבועות אני הולכת להיות חלק מצוות של רוג’ום קיץ, סמינר שהוא מרחב וזמן ליצירה חדשה פה בשדה הקהילות הישראלי. מסע קטן להבנת עצמנו, הדור שלנו, המציאות שאנחנו חלק ממנה וניסיון להגיד מה ייחודי בזמן הזה ובנו. יצירת חיבורים בין א.נשים שונים, קהילות מכל הארץ, במטרה ליצור רשת קהילות גדולה שמקדמת שינוי חברתי. כי רק ככה המהפכה תקרה, ובוודאי שהיא לא תקרה בלי הקהילה הגאה.
אני מזמינה אתכם ואתכן להיות חלק מחוויה גדולה – דמיינו לעצמכם לחיות במשך שבוע בחברה כמו שהייתם רוצים לראות אותה. מקום ליחד אמיתי, מקום ללמידה אחרת, מרחב בטוח ופתוח לחלומות, משחקים, ריקודים, חיבור – שינוי. ללמוד מה זאת קהילה בדרך הכי טובה – לחיות אותה.
רוג’ום קיץ | 28.8-2.9.2019 | לפרטים ולרכישת כרטיס
