משרד הבריאות | צילום: זאב ברקן | CC BY 2.0
לפני מספר חודשים נדחתה הצעת חוק המבקשת לאסור טיפולי המרה בקטינים. דחיית הצעת החוק השאירה את האזהרה נגד טיפולי ההמרה שפרסם משרד הבריאות, ככלי היחיד לעצירת הטיפולים המזיקים.
בהסתמך על האזהרה, שאימצה את עמדת הפסיכולוגים המתנגדים לטיפולים אלו, ניתן להגיש תלונה למשרד הבריאות נגד פסיכולוגים המבצעים טיפולים אלו. אך שאילתא שהגישה חברת הכנסת יעל גרמן גילתה כי מרבית התלונות אינן מטופלות.
בעקבות הגילוי, קיימה אתמול הוועדה לביקורת המדינה, לבקשתם של חברי הכנסת יעל גרמן ואילן גילאון, דיון מהיר בנושא היעדר תפקוד ועדת התלונות נגד פסיכולוגים במשרד הבריאות, בדגש על תלונות הנוגעות לטיפולי המרה.
במהלך הדיון עלה כי העיכוב בטיפול בתלונות נובע בין השאר מהעובדה שועדת התלונות נגד פסיכולוגים במשרד הבריאות, שאמורה להתכנס אחת לחודש, לא התכנסה מאז דצמבר 2016.
ח”כ אייל בן ראובן שניהל את הישיבה, ביקש לברר האם חוסר התפקוד של הועדה בכל הנוגע לתלונות על טיפולי המרה נובע ממדיניות.
“אני רוצה לשמוע מה המדיניות של משרד הבריאות בעניין טיפולי המרה”, אמר בן ראובן בתחילת הדיון, “בזמנו משרד הבריאות פרסם אזהרה כנגד טיפולי המרה ואימץ את עמדת הפסיכולוגיים המתנגדים לטיפולים אלה. כך גם נהוג במדינות נוספת במערב וטיפולים אלה נחשבים מנוגדים לאתיקה, ועלולים לגרום נזקים בעניין. אני רוצה לשמוע האם יש קשר בין היעדר התפקוד של ועדת התלונות לבין המדיניות”.
ח”כ יעל גרמן, שיזמה את הדיון, סקרה את מצב התלונות כיום. “בשאילתה שהעברתי לשר הבריאות קיבלתי לתדהמתי תשובה שלא טופלו כל התלונות בנושא טיפולי המרה. לפחות 20 תלונות לא טופלו כולל לתלונה שהוגשה במאי 2016. אני תוהה האם יש בכך מדיניות מכוונת שלא לטפל באדם שעושה טיפולי המרה. במדינות העולם המערבי נקבע שהנזקים של טיפולי המרה עצומים ומובילים לחרדה והרס עצמי. מועצת הפסיכולוגים קבעה את אותו דבר שאין הכרח שזה עוזר אבל יש הסכמה על הנזקים, בעיקר על בני נוער. לבוא להכניס לראש של הומוסקסואל שהוא לא נורמאלי, זה לדעתי לא נורמאלי”.
“במקום מתוקן הדבר היה אסור בתכלית האיסור”, הוסיף ח”כ אילן גילאון, “יש תהיות על הזמן שמשרד הבריאות מטפל בתלונות שזה בכלל מנוגד לחוק. דבר מטריד נוסף הוא מי מקבל רישיון לכך? אני מבין שיש למעלה מ-30 פסיכולוגים שגורשו מארה”ב ופועלים כאן. הסוגיה כאן היא משפטית ולא רפואית, ורואים את זה לפי הנציגים ששלח משרד הבריאות”
ח”כ מיכל רוזין הציעה הצעות פרקטיות לפיקוח על המבצעים טיפולי המרה: “הצעת חוק שהעלתה ח”כ גרמן שקראה להכיר הטיפולי המרה לקטינים כעוולה אזרחית לא עברה. יש לי הצעות פרקטיות – לבקש ממשרד הבריאות לדעת איך הם מגדירים משפטית טיפולי המרה, על מנת שנוכל לדרוש בחוק סנקציה פלילית. הרופאים קבעו, הפסיכולוגים קבעו, עכשיו צריכים לשבת המשפטנים ולקבוע. דבר שני, אני מציעה הערת אזהרה שתהיה חובה בחוק, על הנזק של הטיפולים. כמו בסיגריות”.
הוועדה לא מתנהלת כמו שצריך מזה זמן
מיטל גבאי, חברה בוועדת התלונות, הגיבה בשם משרד הבריאות: “בעקבות סיום הכהונה של הוועדה הקודמת נוצרה תקופה שפשוט לא הייתה ועדה. מדובר מסוף 2015 עד אמצע 2016. במאי 2016 התמנתה וועדה שהייעוץ המשפטי בה פועל בהתנדבות, אני לקחתי על עצמי להיות חברת ועדה בהתנדבות. יש גם שני פסיכולוגים שעושים זאת בהתנדבות”.
עוד הסבירה גבאי כי בוועדה ישנם שלושה חברים, מינוי של שר הבריאות, כאשר שניים מהם פסיכולוגים. לדבריה העיכוב בטיפול נובע בין השאר מכך שאחת החברות פרשה לאחרונה לגמלאות, ונמצא לה מחליף שצריך להסדיר את המינוי שלו. וחברה אחרת מנועה מלדון בכמה תיקים בגלל היכרות אישית מעבודתה בשוק הפרטי.
“יש החלטות שהתחילו בוועדה הקודמת וטרם נסגרו בוועדה הנוכחית”, הסבירה גבאי, “נוצרו עוד תיקים בתקופת הביניים כשלא הייתה וועדה. הכמויות של התיקים גדלו משמעותית. רק בחצי השנה האחרונה התווספו 30 תלונות חדשות, לא כולל כל אלה שכבר בטיפול. אנחנו רואים שהוועדה לא מתנהלת כמו שצריך מזה זמן, למעשה הוועדה לא התכנסה מאז דצמבר והעלנו את המצב. הכל נמצא בתהליכים ונבחנים פתרונות אפשריים. בין השאר הועלה הרעיון להעביר את הועדה אל נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים, שיש לו צוות מיומן. בכל מקרה ועדת התלונות לא קובעת מדיניות”.
מטרת הטיפול היא לגרום לבן אדם לשנוא את עצמו
בדיון נכחו גם נציגי ארגון הנוער גאה שייצגו את הנוער הגאה שנאלץ להתמודד עם השלכות טיפולים אלה.
“אני בוגר ישיבה וניסו להמיר אותי טיפולי המרה, סיפר לועדה זאב גורן, חבר בארגון איגי, “למזלי הייתי מספיק חכם להבין שאני לא רוצה והייתי בישיבה שנתנו את האפשרות לבחור. אבל חברים שלי למדו בישיבות שהאופציה היא או לעבור טיפולי המרה או שאתה מסולק מבית ספר. מטרת הטיפול היא לגרום לבן אדם לשנוא את עצמו, ובן אדם לא יכול לחיות כשהוא שונא את עצמו”.
“הגשנו את התלונה כי חשוב לנו כל נער גאה”, הוסיף חן שמילו, ארגון איגי, “הם יוצאים עם כאלה צלקות שהם אפילו לא מוכנים לדבר עזה ומישהו צריך להיות להם לפה”
ח”כ בן ראובן סיכם את הדיון והתייחס לשני כשלים שיש לטפל בהם: “יש כאן נושא אחד מהותי בסוגיית טיפולי ההמרה, ונושא ארגוני שהוא כושל בצורה חד משמעית. בנושא המהותי, סוגיית טיפולי המרה נראית מאוד בעייתית בחברה הישראלית והיא מחייבת אותנו ככנסת לתת לה מענה. זה לא יכול להישאר בצורה הביזיונית שזה נעשה עכשיו. לכן אנחנו נקיים דיון נוסף בנושא הזה עם האנשים האחראים לעניין. בנושא הארגוני של הוועדה, זה כישלון של משרד הבריאות. זו וועדה שלא מתפקדת. אני מבקש לקבל ממשרד הבריאות נייר שמגדיר בתורה ברורה איך הוועדה הזו מתחילה לתפקד בצורה שבה אנחנו מצפים, כולל לוח זמנים. על מנת לפתור בעיה צריך להכיר בבעיה ואנחנו נדאג ששר הבריאות יכיר בבעיה”
