גרייס ופרנקי – מצחיקה, מבריקה ואינטליגנטית

על הסדרה גרייס ופרנקי פסחתי עד כה. ראיתי תמונה של ג’יין פונדה ולילי טומלין, אז זו נראתה לי קומדיה טרחנית לגיל השלישי בנוסח “הזוג המוזר” בגרסה הנשית, עם שחקניות שזמנן עבר. אבל עכשיו, כשהסתיימה העונה השנייה של “פוזה”, “אלמנטרי” הלכה לבלי שוב ו”הכתר 3 ” עוד לא התחילה (זה קורה בנובמבר, יההה!) התפנה לי זמן, והחלטתי לבדוק למה הסדרה הזאת ממשיכה לבצבץ לי כל הזמן בהמלצות הצפייה בנטפליקס, ואני ממש לא בגיל השלישי. אז אולי מדובר בסדרה גאה?

אז אכן זו סדרה גאה להפליא. אך היא לא רק גאה, היא פשוט מצוינת. יוצריה הם מיוצרי “חברים”, והיא כתובה נהדר מהפרק הראשון עד הפרק האחרון. ג’יין פונדה פשוט נהדרת כאן, ולילי טומלין נותנת לה פייט רציני. בכלל, כל השחקנים פה מעולים והעלילה מעניינת, קולחת ומגלגלת מצחוק.

מעשה בגרייס (ג’יין פונדה תמיד נראית טוב אבל פה היא נראית יוצא מהכלל. ולא רק לגילה. לכל גיל. פשוט יוצא מהכלל) ופרנקי (לילי טומלין שנראית מצוין לגילה), שנשואות לשני שותפים במשרד עורכי דין לענייני גירושים בסן דייגו. ערב אחד, אחרי 40 שנות נישואים, מכריזים בפניהן הבעלים שהם גייז, ושהם מנהלים רומן מאחורי הגב שלהן כבר 20 שנה.

שתי הנשים שנמצאות בשוק טוטאלי, נאלצות לעבור לגור יחד בבית החוף בלה הויה, שנמצא בבעלות משותפת של שתי המשפחות. שני הגברים עוברים לגור ביחד, ובהמשך אף מתחתנים ומנסים לחיות באושר (רוב הזמן).

שותפות לדירה בגיל 70 פלוס זה יכול להיות סידור לא רע דווקא. אבל שתי הנשים לא סובלות אחת את השנייה כבר 40 שנה, כי האופי שלהן הפוך לחלוטין. גרייס היא סנובית עם מקל בתחת, והאוכל היחיד שהיא אוכלת זה מרטיני יבש במיוחד עם שני זיתים. היא לא עושה רגשות, לא מתרועעת עם הנכדים, ובאופן כללי לא ממש אוהבת בני אדם. פרנקי, לעומתה, היא מחבקת עצים מעופפת ומלאת רגש, שכל דקה נתונה עושה מדיטציה, מעגלי שיתוף ושייקים מקייל. היא טבעונית (לא לגמרי), רוחנית (לא לגמרי), אותנטית (לא לגמרי) ואמנית (דווקא כן).

שותפות הגורל מקרבת בין השתיים. הן תומכות אחת בשנייה ברגעי המשבר, יוצאות ממעגל הנוחות שלהן והופכות לחברות נפש, ובעיקר רבות ומתפייסות, רבות ומתפייסות וחוזר חלילה. כשגרייס מגיעה למסקנה שוויברטור רגיל לא מתאים אנטומית לנשים מבוגרות היא מחליטה לפתח ויברטור לגיל השלישי, והן פותחות ביחד עסק מצליח. על הדרך הן יוצאות גם לדייטים מוצלחים יותר או פחות.

בתה הבכורה של גרייס, בריאנה, נבראה בצלם דמותה של אמה. היא מנהלת ביד רמה את חברת הקוסמטיקה שהקימה גרייס, בוכה רק פעם בשנה ולא מוכנה להתחייב לשום גבר (זה הולך להשתנות). אחותה המקסימה והחייכנית מאלורי, מטופלת ב-4 ילדים ובעל שיותר נעדר מאשר נפקד (גם זה הולך להשתנות). לפרנקי יש שני ילדים מאומצים – קיוטי שנגמל מסמים ואלכוהול, ונאבודיקיי (אף אחד לא יכול להגיד את זה אז הוא מכונה בקיצור באד) שמתחתן עם בחורה אלרגית לכל דבר אפשרי. בפרק מצחיק במיוחד הילדים מכניסים את גרייס ופרנקי לדיור מוגן והן בורחות משם חזרה לבית החוף, רק כדי לגלות שהילדים מכרו אותו כבר (גם זה משתנה, אלא מה).

ומנגד – רוברט (מרטין שין הנפלא) וסול (סם ווטרסטון הנפלא לא פחות) לא צריכים סוף סוף לחיות בסתר, אך כן צריכים לצאת מהארון בפני כל העולם ואשתו ולעשות את צעדיהם הראשונים בגיל 70 פלוס בסצינה ההומואית הכה-צעירה, וגם לרכוש להם חברים חדשים מהקהילה. כשהם נתקלים במהמורות הם נעזרים במטפלת זוגית, שמציעה להם לפתוח את מערכת היחסים. אל תחמיצו מה קורה כשהם מנסים לעשות את זה, באחד הפרקים המשעשעים בסדרה. עוד הרבה צפוי כאן לגייז הנשואים הטריים, שמנסים ללא הצלחה להשתחרר מגרייס ופרנקי שעדיין תלויות בהם רגשית, כלכלית ולעיתים גם ממש פיזית (ששש… אני לא מגלה).

בקיצור – כל אחת מהדמויות פה מיוחדת ומצחיקה בזכות עצמה ובמערכות היחסים ביניהן אין רגע דל, וכולם גם לבושים במיטב האופנה (בהתאם לגיל, לגזרה ולטייפ קאסט).

וזה רק חלק קטן ממה שקורה בגרייס ופרנקי. סדרה מצחיקה, מבריקה ואינטליגנטית, שלא בכדי זכתה לעשרות מועמדויות לפרסים, ולזכייה אחת של ג’יין פונדה כשחקנית הקומית.

אורכו של כל פרק הוא 25 דקות ובנטפליקס אפשר הרי לדלג על הפתיח והרולר. אז בשבוע אחד גמעתי את כל הסדרה, והתבאסתי מאוד כשהגעתי לפרק האחרון בעונה החמישית וגיליתי שהעונה השישית תתחיל רק ב-2020. אבל – 2020 כבר מעבר לפינה (מיי גוד), וכמו שזה נראה העונה השישית לא תהיה האחרונה בסדרה המעולה הזו, כך שיש למה לצפות.

אז אם עוד לא עשיתם זאת כבר – רוצו לראות את גרייס ופרנקי. היא לא סדרה לגיל השלישי ולא נעליים. היא קומדיה משובחת לכווו-לם.