Vintage Cruising1- FENSTER ZUM KLO – ©Marc Martin 2017 – SMU
אם אי פעם קיימתם יחסי מין בשירותים ציבורים והרגשתם אחר כך רע עם עצמכם, אתם יכולים להרגע – מוזיאון שולץ (Schwules) בברלין מכתיר את סצנת יחסי המין בשירותים ציבוריים כחלק מהתרבות הקווירית, ומציג תערוכה המוקדשת כולה לסקס בין גברים בשירותים ציבוריים.
התערוכה כוללת צילומים של הצלם הצרפתי מארק מרטין, שצילם פרויקט שלם בתאי שירותים ציבוריים, בו הוא בוחן באופן רחב את הפנטזיות הגבריות המתקשרות ללוקיישן ולסיטואציה.
“כמה מהמפגשים המיניים המוקדמים ביותר שלי היו בשירותים ציבוריים, ואני גאה בהם”, הסביר מרטין בפתיחת התערוכה, “המקומות האלה, שבהם גברים כל הזמן באים והולכים, היו חשובים במיניות שלי, עוררו את הרצונות שלי וסיפקו את הסקרנות שלי. שם גם חוויתי את המפגשים הבלתי צפויים ביותר”.
לדבריו, שירותים ציבוריים הם “יותר מקור לבושה מאשר גאווה” בקרב רבים מחברי הקהילה הגאה. אך יחד עם זאת, הוא מאמין שעבור רבים הציעו השירותים הציבוריים מרחב של חופש ללא רסן.
“במפגשים בתאי השירותים כל ההבדלים היו מטשטשים, ותרבויות שמופרדות בדרך כלל היו מתערבבות לזמן קצר. חרף היותם דוחים ומזוהמים, הם אפשרו מגע מיני מיידי ואנונימי, והיו מתנה משמים לאלה שלא יכלו להשתעשע בביתם או לחשוף את הנטייה המינית שלהם לעולם החיצון”.
Illustration zur Vermischung der Klassen auf den Klappen
העיתונאי וחוקר הקולנוע מארק סיגל, שיעביר שיחת גלריה במסגרת התערוכה, סבור שהתערוכה היא חקר מתמשך של חלק חשוב בתרבות הקווירית ובתרבות הגאה באופן רחב יותר.
“אנחנו לא צריכים לחשוב שסקס בשירותים ציבוריים הם לחלוטין נחלת העבר”, אומר סיגל, “למרות שהזמנים השתנו והיום רוב הגברים נפגשים לסקס באמצעות אפליקציות ההיכרויות, המין בשירותים הציבוריים עדיין מציע כמה יתרונות. אחד הדברים הגדולים של סקס בשירותים ציבוריים הוא שזה בחינם, הוא מאפשר מפגשים עם אנשים מעבר לגבולות המעמד והגזע, ואתה לא צריך להגדיר או להתקבע על זהותך מינית כדי לעסוק בו”.
בעיני סגל, התערוכה אף מעלה שאלות לגבי האופי המשתנה של המרחב העירוני. “חקר התרבות של הסקס בשירותים ציבוריים מהווה אמצעי לבחינת הנזקים שפיתוח עירוני, ג’נטריפיקציה, הפרטה ומעקב יצרו על קיומו של המרחב הציבורי והשימוש בו”, הוא מסביר, “בעקבות החלפתם של בתי המרחץ ההיסטוריים והשירותים הציבוריים בשירותים כימיים או מתקני רחוב קטנים, בתוספת מצלמות האבטחה והתנועה הנמצאות בכל מקום, ירד מספר המקומות האפשריים לקיום יחסי מין בציבור. ולמרות כל זאת גברים עדיין נפגשים למין עם זרים בתאי שירותים באוניברסיטאות, בתי מלון, תחנות רכבת ועוד אתרים ציבוריים וציבוריים למחצה. וכמובן יש עדיין סקס בגנים ובפארקים. אלה מאיתנו המעוניינים לרדוף אחרי התענוג המיני בשירותים לא יאפשרו לאותם חללים מבודדים לעמוד בדרכנו. אנחנו ממשיכים הלאה”.
סקס בשירותים ציבוריים בחסות התחבורה הציבורית
“הצורך של גברים הומוסקסואלים להסתיר ולהיפגש במקומות סודיים כגון פארקים ושירותים ציבוריים הוא היבט חשוב של ההיסטוריה ההומוסקסואלית, מסביר ד”ר קווין קלארק, דובר המוזיאון, “לכן חשוב לנו, כמוזיאון, להציג את הנושא הזה עם כמה שיותר רקע לדור הצעיר, שרגיל לגרינדר ולאפליקציות אחרות, כדי לגרום לו להבין כיצד גברים להט”בים ניהלו את חיי המין שלהם לפני עשרות שנים, אך גם כדי להבהיר את הסכנות שניצבו בפניהם מצד שוטרים, פושעים וסחטנים”.
FENSTER ZUM KLO -2- ©Marc Martin 2017 – SMU
כמצופה מתערוכה המציגה פיסת היסטוריה, רוב התמונות המוצגות בתערוכה צולמו בתאי שירותים בתחנות הרכבת התחתית של ברלין ששימשו בעבר כמקומות קרוזינג מפורסמים וידועים לשמצה ורובם נסגרו מאז שנת 1990.
הצלם מארק מרטין, ביקש להשתמש בתאי השירותים הללו, שנמצאים בבעלות שירות התחבורה הציבורית של ברלין BVG (Berliner Verkehrs-Gesellschaft). חברת התחבורה נענתה לבקשתו ואיפשרה לו לעבוד ולצלם שם את הצילומים שהפכו לחלק מהתערוכה, ובהמשך אף ביקשו להעניק חסות לפרויקט הצילומים ולצרף את לוגו החברה לפוסטרים.
“מאחר שהתמונות הללו מייצגות חלק מההיסטוריה (הנסתרת) של החברה, הם החליטו “לצאת מהארון” עם הסיפור הזה ולהוסיף את הלוגו שלהם לכרזות, לעלונים ולספר”, מסביר ד”ר קווין קלארק, “מדובר במהלך יוצא דופן עבור חברת שירות תחבורה ציבורית, שמראה כי ברלין מתקדמת יותר מאשר במקומות אחרים”.
