בית המשפט המחוזי בתל אביב דן היום בערעור שהגיש לאחרונה משרד הרווחה נגד צו הורות שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה לבנות הזוג הדס ומור ארקדיר איילון.
משרד הרווחה התנגד להחלת הצו באופן רטרואקטיבי בטענה כי על מנת שצו הורות יוכר מיום הלידה יש להגיש בקשה עד 90 יום ממועד זה ונימק את ההתנגדות לצו בכך שמכיוון שבנות הזוג הגישו בקשה לצו הורות חצי שנה לאחר הלידה, מעלה את הסיכון ל”סחר בילדים”.
בתוך הדיון הפעיל בית המשפט לחץ על המדינה לסגת מעמדתה. השופטים הביעו את דעתם שראוי שצו הורות שניתן לזוג אמהות לסביות יחול מיום הלידה, גם כאשר הבקשה למתן הצו הוגשה שנה וחצי לאחר הלידה. השופטים לחצו על משרד הרווחה לסגת מערעור שהגיש נגד האמהות לסביות, והורו למדינה למסור את תשובתה תוך 12 ימים.
מעליב אותי בעיקר בשביל הילד שלי
מחוץ לבית המשפט נאספו כמה עשרות פעילי הקהילה הגאה, ביניהם יו”ר האגודה חן אריאלי, מנכ”ל האגודה אהד חזקי ויו”ר פורום מדיניות ציבורית של האגודה עודד פריד, שהפגינו נגד התבטאויות המדינה.
“זו תחושה לא נעימה לעמוד כעל הזמן במבחן ולהסביר שהמשפחה שלנו היא משפחה רגילה”, אמרה מור ארקדיר מחוץ לבית המשפט בו התנהל הדיון, “זה מעליב אותי בעיקר בשביל הילד שלי”.
“חבל שהמדינה ממשיכה להתעמר בקהילת הלהט”ב וממשיכה להעלות טענות מעליבות נגד המשפחות שלנו, כמו הטענה המחפירה בדבר חשש לסחר בילדים”, אמרה עו”ד עירא הדר, המייצגת את בנות הזוג, “אני שמחה שביהמ”ש לחץ על המדינה לחזור בה מהערעור המיותר והמביש הזה ומקווה שבכך יבוא הסוף למסע הדלגיטימציה נגד המשפחות שלנו. אני מקווה שהמדינה תצא מפה עם התובנה העמוקה שהגיע הזמן להפסיק להשפיל ולהעליב את הקהילה. וטענות מסוג חשש לסחר בילדים לא ישמעו עוד נגד הקהילה שלנו. הגיע הזמן שהטענות האלו יעברו מן העולם”.
חשש כי ילד יהפוך ל’מוצר עובר לסוחר’
בנות הזוג ארקדיר איילון נמצאות בקשר זוגי מאז שנת 2005. בהחלטה משותפת החליטו השתיים להביא לעולם ילד מתרומת זרע, שאותה בחרו יחדיו.
בפנייתן הראשונה של בנות הזוג לבית המשפט לענייני משפחה לצורך רישומן כאמהות, דרשה המדינה לערוך תסקיר של עובדת סוציאלית בשל הגשת הבקשה לצו ההורות שנה וחצי לאחר הלידה ובטענה כי הדבר עורר חשדות. עורכת הדין עירא הדר שייצגה את השתיים בהליך טענה אז בפני בית המשפט כי הן נזקקו לזמן לצורכי התארגנות נפשית וכלכלית להסדרת מעמדן המשפטי, בשל הצורך לטפל בבנן הפעוט. השופט נפתלי שילה קיבל את הטענה וקבע כי מועד הגשת הבקשה לצו אינו רלוונטי וכי אין צורך בתסקיר, והעניק לשתיים את הצו שעיגן מבחינה משפטית את הורותן המשותפת על הילד, ואף ציין כי מדובר בצו הצהרתי המכיר בהיותן אימהותיו של הילד כמצב קיים מיום היוולדו.
בערעור בו דן בית המשפט היום, נטען על ידי המדינה כי מדובר בצו מכונן שייסד למעשה את היותן של השתיים אימהותיו של הילד. עוד נכתב כי, “בהעדר קשר גנטי בין הורה לילדו מרחף החשש כי ילד יהפוך ל’מוצר עובר לסוחר’, תוך זילות קדושת ערך חיי האדם וערך חיי הילד. כל מי שהפרוטה בידו יוכל ‘להזמין’ ילד כראות עיניו, וכביכול כל המרבה במחיר ‘הרי זה משובח’. החשש הוא, אם כן, מפני סחר בעוברים ובילדים. נוכח חשש זה באה הדרישה לקשר זוגי נמשך בין בעל המטען הגנטי לבין מבקש צו ההורות” – דרישה שהוגדרה חיונית. על פי הערעור מטרתה של דרישה זו היא “למנוע מצב שבו שני אנשים שאין ביניהם כל קשר זוגי יסכימו ביניהם בתשלום או שלא בתשלום שאחד מהם יהיה הורה נוסף להורה הגנטי רק משום שהדבר מתאים להם ובלי שיהיה לכך קשר הכרחי כלשהו לטובת הילד”.
