pexels | cc0
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, ביום 23.5.22, כי כאשר בנות זוג גידלו יחד ילדים שרק אחת מהן ילדה, בת הזוג תמשיך לגדל אותם גם לאחר פרידת בנות הזוג, למרות שטרם ניתן לה צו הורות שהכיר באופן רשמי במעמדה כאמם.
מדובר בזוג לסביות שחיו יחד 11 שנה, שבמהלכן הרחיבו את משפחתן ואחת מהן ילדה 2 בנות. בנות הזוג גידלו יחד את הבנות מאז לידתן, ואף החלו בהליך למתן צו הורות לאם הלא ביולוגית, אך השתיים נפרדו בטרם הבקשה הוגשה. לאחר הפרידה האם הביולוגית ניסתה לנתק את הקשר בין בת זוגה לשעבר לבין הבנות, בטענה כי היא לא הוכרה כאם ואינה זכאית לשום זכויות לגביהן.
האם הלא ביולוגית פנתה לביהמ”ש לענייני משפחה בתל אביב, באמצעות עוה”ד עירא הדר ומיכל עדן, וביקשה לקבוע מיד זמני שהות נרחבים על הבנות. השופטת קרן גיל קיבלה את הבקשה וקבעה ש”אין הכרח במתן צו הורות פסיקתי לצורך קביעת זמני שהות”. בהמשך, לאחר שעובדת סוציאלית קבעה שהבנות קשורות לשתי בנות הזוג, בית המשפט למשפחה הורה שהילדות ישהו וילונו אצל אמן הלא ביולוגית כמעט מחצית מזמנן (6 ימים מתוך 14).
האם הביולוגית ערערה לבית המשפט המחוזי, וביום 23.5.22 השופט נפתלי שילה דחה את הערעור, אישר את זמני השהות הנרחבים, וקבע שאין מניעה לקבוע אותם גם בטרם בת הזוג הוכרה כאמן של הבנות. נקבע כי: “משטובת הקטינות כפי שעולה מהתסקיר היא להרחיב את הקשר, במיוחד במקרים שבהם שני הצדדים גידולו בפועל תחת קורת גג אחת את הקטינות מיום היוולדן, אין מניעה להעניק למי ששימש הורה בפועל, על אף שאין לו בינתיים כל מעמד – זמני שהות נרחבים”.
“מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב”, אמרה עו”ד עירא הדר, מומחית למשפחות גאות, “הקובע שלהורות המתקיימת בפועל, המכונה גם “הורות פסיכולוגית”, יש משמעות אדירה בעת קביעת הזכויות על הילדים לאחר פרידה, גם בטרם ניתן לאותה האם צו הורות. בית המשפט הפגין רגישות רבה לזכויותיה של האם בפועל ולזכותן של הבנות להיות עמה בקשר הדוק גם אם טרם הוכרה רשמית כאם”.
