העיר תל אביב, הבירה הלהט”בית הבלתי מעורערת של ישראל, ידועה ביכולת ההכלה והקבלה של כל מי שקצת (או הרבה) שונה מהנורמה. זו הסיבה שאנחנו אוהבים אותה כל כך.
מי שעוד אוהב אותה אלו המדוזות, או יותר נכון מדוזה אחת ספציפית, שהגיעה לכאן בקיץ ובחרה להשאר ולבנות את חייה בתל אביב.
תכירו את אביבא, הסמל החדש של תל אביב, שיצר היוצר והארט דירקטור רונן ללנה. למרות שהיא לא כלבלב או חתול שכולנו אוהבים לאהוב, אלא דווקא מדוזה, בעל חיים שנושא על גבו הקשרים שליליים בדרך כלל, אי אפשר שלא להתאהב בה. היא עוקצנית, חדה וישירה, אבל גם מפרגנת כשצריך ומפזרת אהבת חינם. ולמרות שגם היא, בדומה מאד ללהט”בים, לא אהודה בכל מקום, היא ממשיכה לשמור על האופי האמיתי שלה ולא מוכנה לעדן את עצמה בשביל אף אחד.
קורה לך לפעמים שמשתמשים בשם שלך כמו קללה, וצועקים לך: “יא מדוזה?”
“קרה, ולא פעם אחת. בהתחלה לא הבנתי שזו קללה, בכל מקרה אני לא נותנת לרעל של בני אנוש לחלחל אלי. פאק איט. אם יש משהו אחד שבאמת עשיתם, חוץ מלהרוס את הכדור שלנו זה ללמוד לשנוא ולפחד מכל מה ששונה מכם. מעניין שעם ילדים זה לא קורה, הם עדיין יצורים טהורים ולא שיפוטיים כמו המתבגרים. הם מתים עליי מיד”.
למה את חושבת שאנשים פוחדים ממדוזות כמוך?
“הפחד מגן עליכם. לא אשקר, כשמסתובב איזה כריש בסביבה אנחנו נכנסות לערנות, אבל אצלכם הפחד השתכלל לכדי הגדרה עצמית – אני שונא משמע אני קיים, ספר לי את מי אתה שונא ואדע עליך כל מה שצריך. אני משערת שבעידן שלכם הפחד כבר משרת את הפוחד. יאללה! באתם לסיבוב קצר כאן, שחררו, תאהבו קצת יותר!”
מה את אומרת לאנשים שחושבים שלמדוזות אין מקום בתל אביב?
“מי שאומר את זה חושב שאין מקום גם לשחורים/ לבנים /שמאלנים /טבעונים/ הומואים/ זרים/ פליטים/ ערבים. זו חרפה ומי שלא מבין את זה – הוא הבא בתור. תקראו קצת היסטוריה. אתם בכל מקרה באים לים רק בקיץ, אנחנו שם כל השנה, נזוז קצת, נסתדר”.
שאת רואה את הצבעים שבדגל הגאווה, זה לא עושה לך חשק לשנות צבע?
“צר לי אם אני נשמעת יהירה, אבל אני חייבת: אתם די מוגבלים בתפיסת המציאות שלכם. החושים שלכם קולטים כ”כ מעט ממה שבאמת קיים. אני חווה את המציאות בתדרים שונים לחלוטין מכם, חשבתם איך זה להריח כמו כלב? איך נץ רואה? נכון שלקחתם פעם טריפ או פטרייה או משהו אחר והרגשתם כמו שחף? ראיתם את העצים משוחחים ביניהם? הבנתם שהכל אחד? אז זה אמיתי! במה שאתם קוראים “אדום” או “צהוב” יש לא רק אינסוף גוונים אלא עולם שלם, עם שפה ומוזיקה ורגש. אני חושבת שהמידע הזה גדול עליכם, אחלה דגל. ולא, אני מתה על הצבע שלי”.
יהיו כאלה שיגידו שהצבע שלך, והדמות שלך בכלל, הן סוג של פינקוושינג?
“אצלנו פינקוושינג זה טמפון משומש, רוצים לשמוע מה זה בראון-וושינג?”
אצלנו פינקוושינג מתייחס לזה שהממשלה משתמשת בקהילה הגאה כדי להציג את ישראל כליברלית בעולם, ולכסות על עוולות שהיא עושה. יכול להיות שמדוזה ורודה זה פינקוושינג?
“אחרי כל זה אתה מאשים אותי שאני ורודה?! WTF? אני מבינה שהחיים בחברת השפע שלכם מזמנים לאדם הסביר לא מעט דילמות מוסריות, נראה שזו אחת מהן. אני מדוזה ורודה. ורוד זה אהבה, דבר אלי אהבה. חלאס! לירלרתי כאן שעות, הרגת אותי!”
יצא לך כבר להיות במצעד הגאווה?
“ביג טיים! עפה על זה, מלבד המוזיקה הגרועה והחום המטורף הכל סבבה. וגם אם לא, אז אחרי כמה דרינקים הכל הופך ליותר נעים. אני מקווה בקיץ הבא לרקוד על איזו משאית ומסביבי נשים וגברים בכל הצבעים ובכל דרגות השעירות (הגוף שלכם זו יצירת פאר, תאהבו אותו בדיוק איך שהוא!) ואנחנו פתאום מתנתקים מהאדמה והמשאיות מתעופפות להן וכולנו יחד בשמי תל אביב שטים לנו באוויר והאנשים על החוף לא מאמינים למה שרואות עיניהם. אם יש לך דיבור עם המארגנים, בכבוד!”
איך זה עובד אצלכן המדוזות? יש זכר ונקבה בכלל?
“אתם מתכוונים בענייני זיונים? אצלנו זה פריסטייל, בלי הטרדות וכל השיט. כאן מבט, שם ריח ובום. בים יש כל הזמן אקשן, אין מסיבות של שירזי ולא צריך את אוויטה, כל יום זה חגיגה, מה עוד יש לנו לעשות? בכללי יש זכר ונקבה, אבל זה ממש תלוי במי ומה ומתי. להגיד מדוזות זה כמו להגיד הומואים, יש כל מיני. רק כשהגעתי לכאן ראיתי כמה זה חשוב לכם, נשים וגברים להגדיר את עצמם מבחינה מגדרית. מתחת למים הכל יותר נזיל, גם זה. אני יכולה לעבור מנקבה לזכר ולהפך, זה קורה לא מעט בטבע. הופ! עברתי”.
אז עכשיו שעברת לזכר. הומואית את מדברת?
“ה ר ו ס ה על השפה שלכם! קבל: אתמול אחרי הסאונה הייתי קצת חרמנית אז יצאתי לקרוזינג קטן.כבר בקינג ג’ורג’ שטריך, בדרך לז’ורדל פגשתי איזה קוקיצה חביבה. אחרי הפטפוט המתבקש קלטתי שהיא פאלש, סיננתי פאטוץ’ והמשכתי. ישבתי לקפה לסקור את הסחורה ופתאום שמתי לב לש. ויאז’ה מהממת! את ש. פגשתי לראשונה בהילטון עוד בקיץ שעבר,לירד אש, מרים נון סטופ עם וודג’ מתוק ומתעניין. מאז כשבא לי על ג’ונג’ מפואר שמחובר לראש מבריק וגוף נערי, הוא הבנאדם שלי. היה אש! שוב אני מלרלרת כמו אוחצ’ה, אדיוס!”.
אהבתם את אביבא? תוכלו לרכוש בובה שלה בחנות שלנו:
[products ids=”26272″]
בחודשים האחרונים אביבא נוחלת הצלחה בהעברת המסרים שלה בישראל ומחוצה לה. ביפן היא הוכרזה כ”יורו ק’ארה”, דמות סמלית רשמית, ובארה”ב נמכרות בובות בדמותה בחנויות הצעצועים.
“אביבא היא סמל העיר תל אביב, מדוזה ורודה וסקרנית המגלמת את החוויה והרוח של העיר”, מסביר ללנה, “היא חייכנית, פתוחה, מקבלת וסובלנית. המהות של אביבא היא לשנות את הדרך בה ישראל נתפסת בעולם, ע”י חשיפה לאמנות מקומית, להציג מימדים חיוביים של תל אביב וישראל ולקדם מסרים של דו קיום, אהבה, חירות וסובלנות”.
