עמדת המדינה בנוגע לאימוץ ילדים על ידי משפחות גאות הביאה את חברי הקהילה הגאה. לסף רתיחה חדש. יותר מעצם ההתנגדות לאימוץ, הכעיסה הקלות בה המדינה מתייגת אותנו כחריגים ובכך מחריגה אותנו מהחברה כולה. והיא גם זו שהביאה למחאה הנרחבת.
אורן מגורי כהן, חייל בן 19 מאשדוד, החליט להביע את המחאה בדרך שתמיד הייתה חלק משמעותי מחייו – דרך האמנות.
“אני חושב שכל חבר בקהילה נתקל פעם במשפט האווילי: “אבל יש לכם את תל אביב”. המשפט הזה מתמצת תפיסה עקומה, לפיה אנחנו מעין מפגע, תופעה חריגה, שהוקצתה לה עיר מקלט – “מדינת תל אביב”, ועלינו להיות אסירי תודה על כך. כשיצאתי מהארון בפני חבריי מאשדוד התקבלתי בטבעיות ובאהבה. סקרים מראים שרוב העם איתנו ובעדנו. ובכל זאת, אני לא מצליח להרגיש שיש לי מקום לבטא את זהותי בעיר בה גדלתי.
התחושה הזאת הטרידה אותי לאחרונה, ועלה בי הרעיון לציור הפוסטרים. לאחר שפניתי לכמה מארגוני הקהילה, ונתקלתי בסירובים, חלקם מנומסים וחלקם פחות, חשבתי לזנוח את הרעיון. אבל כשהמדינה יצאה בהצהרה לגבי חוק האימוץ, רתחתי. הרגשתי שאני חייב לעשות מעשה. נסעתי לבית הדפוס, הכנתי דבק קמח, ויצאתי לרחוב”
מגורי צייר סדרת ציורים בה נראות דמויות במקומות מרכזיים בעיר אשדוד, כשהן לבושות בבגדים בצבעי דגל הגאווה.
“הציורים צוירו בטושים על מנת ליצור תחושה של תום ונועם. בכל אחד מהציורים, אחת מהדמויות לבושה בפריט הצבוע בצבעי דגל הגאווה. כל הציורים מתארים מצבים המתרחשים בנקודות עניין מרכזיות בעיר. הדמויות השונות מצוירות בסצנות טבעיות מחיי היומיום, כחלק מהנוף, כדי להדגיש את העובדה שאנחנו, בשלבי התפתחותנו השונים – משחר ילדותינו ועד בגרותנו – חלק טבעי ואינטגרלי מהרקמה האנושית, בכל מקום”.
הציורים שנתלו ברחבי העיר אשדוד. לחצו להגדלה:
איך בחרת את המקומות בהם ייתלו הציורים?
“חשוב היה לי שאנשים מכל המגזרים ובכל המצבים יראו את הפוסטרים. תליתי אותם במרבית לוחות המודעות בעיר, בדגש על כאלו הנמצאים באזורים עמוסים. כאמור, כל הציורים מבוססים על אתרים ומוקדי עניין מרכזיים בעיר – לכן בחרתי גם בלוחות הסמוכים לאתרים אלו”
איזה תגובות קיבלת?
“לאחר תליית הפוסטרים שיתפתי פוסט קצר בפייסבוק המתאר את הרעיון מאחוריהם ואת תחושתי לנוכח המאורעות האחרונים. לשמחתי זכיתי לתגובות אוהדות ותמיכה רבה”
האם אתה חושב שלמחאה מהסוג הזה יש יכולת להשפיע?
“המחאה הזאת עדינה. המסר לא מועבר בצעקה ולא חד משמעי. ודווקא בגלל זה אני מאמין שיש לו יכולת לעורר מחשבה ולהשפיע. הציורים פונים למקומות של רוך ותום באנוש. הילדות, המפגש עם הטבע, עם הצבעים, וסיטואציות פשוטות ונעימות מחיי מהיומיום, זכרונות שכל אחד יכול להתחבר אליהם. ממקום זה, אני מקווה לעודד את הצד האנושי והטוב”
