שניהם חיילים, סופ"ש בבית של ההורים, מנוחה של בוקר. אני מבקש מאמיר ואילון לחזור להתכרבלות בוקר שהיתה לפני שבאתי. בהתחלה היה קצת מביך אבל עם הזמן המבוכה התפוגגה ולרגע קל נראה כאילו שכחו שאני שם. על הרצפה מצד אחד יש נעליים צבאיות, על הארון מצד שני יש משחק ילדים צבעוני ובאמצע יש פשוט התכרבלות של בוקר

שון ורני נתנו לי את המפתחות לדירה. אני מגיע מוקדם בבוקר כשהם עוד ישנים. אני ממקם את המצלמה, מודד אור, מזיז קצת שמאלה וימינה והם עדיין ישנים. רני קם, התיישב על המיטה ופשוט בהה בשון. זה הפריים הראשון שצילמתי. וזה הספיק לי

את נתנאל ודני צילמתי ביום העצמאות. הם אוהבים את המרפסת, את העץ הגדול שרואים ממנה, את השקט של הרחוב שהביא איתו החג. ואני אהבתי את הרגע הזה שבו כל אחד שקוע בעולמו שלו ובמקביל, שניהם בעולמם יחד

אוריאל ודורי עשו לי סיור בבית. הכל היה מתוקתק ומצוחצח עד הפרט האחרון, הכל חוץ מחדר אחד שעשה רושם שיש בו יותר מידי משהוא יכול להכיל. הרגיש לי שזה החדר שלהם, שזה הכי אוריאל ודורי שיש בבית. היה להם קצת משונה שאני מצלם אותם שם אבל אחרי ששלחתי להם את הצילום, הם הודו ש"ליקקו" את כל הבית ושעליתי על מי שהם באמת. מאז הם עברו דירה ועכשיו חדר אחר התמלא להכיל את אוריאל ודורי

ליאור ואריאל גרים בקיבוץ עברון ליד נהריה. רחוק. אני מגיע אליהם אחרי שעה וחצי נסיעה מהמרכז האורבני, היישר אל המרחב הירוק הגדול שמקיף להם את הבית, לאווירה נעימה ויחפה שרק קיבוץ יכול להציע. היה מאכזב להבין בסוף הצילומים שצריך לחזור הביתה

גיא כה - סטודנט לצילום שנה שלישית במכללת הדסה שבירושלים. מחובר מאוד לעולם הדוקומנטרי, מנסה לספר סיפורים מסוגיות שונות שמעסיקות אותי בחיים