במהלך חודש ספטמבר יראו אור בבת אחת חמישה ספרים חדשים מפרי עטו של אילן שיינפלד: הרומן ‘הנזיר היהודי’ (הוצאת כינרת זמורה), המספר על תולדות חייו של המרטיר היהודי פרנציסקוס מלדונדו דה סילבה, ושוזר בו גם סיפור אהבה בינו לבין החוקר שלו באינקוויזיציה, ושלושה ספרי שירה חדשים, “סיור כתובות,” “יודע כיליונו” ו”עמלק”‘, שהוא ספר שירי אהבה לגברים.
“האהבה ההומוסקסואלית מעצם טִבעהּ חוצה גילאים, דתות, מגזרים ומִגדרים”, כתב אילן בכריכת ספרו. “הספר הזה, ‘עמלק,’ מבטא את אחוות האחרוּת. את אהבת האחֵר לאחֵר ממנו. בתנ”ך צווינו להכרית את עמלק. אך מה כאשר עמלק בגלגולו בהווה נהיה למושא של אהבה, כמיהה וחשק. מה כאשר האחר מטלטל את הנפש?
“בשלוש השנים החולפות כתבתי שירי אהבה לצעיר מוסלמי, חסון ויפה-תואר, שהסעיר את לילותיי, והלוואי והיה לבן-זוגי; לגבר סטרייט, על סף פרידה מאשתו, שטלטל את נפשי מרוב התאהבות בו; ולבני זוגי מן העבר, שבתוכי מקום לכול אחד מהם. החיים בין גבולות אינם מבטיחים מימוש שלם של אהבה, אבל מן הרעב שהם מותירים נובעת שירה.”
את הספר ניתן לרכוש בקישור המצורף. הנחה לקוראי וקוראות האתר עם קוד הקופון 59Q9A223.
שיר הודיה ליישומים
תּוֹדָה לְנַהַג הַמּוֹנִית הַיְרוּשַׁלְמִי,
צָעִיר נָשׂוּי יְפֵה-עֵינַיִם, שֶׁהִצִּיעַ לִי
אֶת עַצְמוֹ בִּמְחִיר 400 ₪ לְשָׁעָה;
תּוֹדָה לַחַיָּל הַקְּרָבִי מִנְּתַנְיָה,
שֶׁהִסְכִּים לְהִפָּגֵשׁ בְּכָל זְמַן
וּמָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה, כִּי הוּא רוֹצֶה
רַק לִזְרֹם אִתִּי, וּכְשֶׁהִבַּעְתִּי תְּמִיהָה
עַל גְּמִישׁוּת הַלּוּ”ז הַצְּבָאִי שֶׁלּוֹ
פָּשׁוּט נָגוֹז בְּנִבְכֵי הַטִּינְדֶר;
תּוֹדָה לַבָּחוּר שֶׁרָצָה לְהִפָּגֵשׁ אִתִּי
בְּבֵית מָלוֹן תֵּל אָבִיבִי, מִפְּנֵי
שֶׁהוּא מְאֹד אוֹהֵב לְהִתְפַּנֵּק
וּמְחַבֵּב בָּתֵּי מָלוֹן,
וְתוֹדָה לַבָּחוּר שֶׁדָּחַק בִּי לִקְבֹּעַ
כְּבָר, עַשְׂרוֹת פְּעָמִים בְּיוֹם.
תּוֹדָה לַטְּבֶרְיָאנִי, שֶׁחַג מִסְּבִיבִי
כְּבָר קָרוֹב לְשָׁנָה כְּמוֹ צִפּוֹר טֶרֶף
עִלֶּגֶת, נָאֶה בְּהֶחְלֵט,
יֵשׁ לְהוֹדוֹת, וְעִם זֹאת
כְּפִיָּתִי בְּצוּרָה מַדְאִיגָה.
תּוֹדָה לְכָל חַסְרֵי הַפָּנִים,
הַשּׁוֹלְחִים לִי אֶת תְּמוּנוֹת אֵיבְרֵיהֶם
הַזְּקוּפִים, הַקְּמוּטִים, הַשְּׁמוּטִים,
הַיְבֵשִׁים, הַמְּזַרְזְפִים, הַדַּקִּים,
הֶעָבִים, הָאֲרֻכִּים
וְהַקְּצָרִים לְהַפְלִיא.
תּוֹדָה לַקּוֹלוֹנֶלִים וּלְחַיָּלֵי הַמָּרִינְס,
הַנִּמְצָאִים בְּאַפְגָנִיסְטָן, בִּלְבָנוֹן, בְּעוֹמָאן,
בְּטֶהֱרָן, תּוֹדָה לַחֲתִיכִים הָאָמֶרִיקָנִים
חֲטוּבֵי הַגּוּף וִיפֵי הַפָּנִים, תּוֹדָה
לְבַעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת וּמְכוֹנוֹת הַיֻּקְרָה
הַשּׁוֹלְחִים לִי הוֹדָעוֹת מְשֻׁכְפָּלוֹת
הַיי, יְפֵה תֹּאַר, מַה שְּׁלוֹמְךָ?
תּוֹדָה לֵאֱלֹהֵי הַיְשׂוּמוֹנִים. אֲנִי
מְבַקֵּשׁ רַק לְהַבְהִיר. אֵינֶנִּי מְחַפֵּשׂ
אַחַר גֶּבֶר עָשִׁיר, אוֹ גֶּבֶר שָׁחֹר
עִם אֵיבָר עֲנָקִי, שֶׁיִּטְחַן אוֹתִי
כָּל יְמוֹת בְּלוֹתִי עַד מוֹתִי.
אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל מְחַפֵּשׂ חָבֵר
לַחַיִּים, גֶּבֶר נָאֶה, חָכָם
וְשָׁמוּר בְּמִדָּה, אוֹהֵב אָדָם
וְכָמֵהַּ, כָּמוֹנִי, לְאַהֲבָה.
טבע דומם: טריפטיכון
א. פומלה
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עָרְלָה עָלַי לְקַלֵּף
בְּפִי, כְּדֵי לֵהָנוֹת
מִפֶּלַח הַפּוֹמֶלָה.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עָרְלָה מֵזִיז פִּי
בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת
מִמְּתִיקוּתוֹ.
סַל הַנְּיָר שֶׁלִּי נִמְלָא
בִּשְׁיָרֵי עוֹרוֹ הַזָּהֹב-חִוֵּר,
כְּדֵי לְהַגִּיעַ
אֶל בְּשָׂרוֹ, אֶל בַּקְבּוּקוֹנֵי הַזֶּרַע
שֶׁלּוֹ, זְקוּפִים וּצְמוּדִים זֶה לָזֶה
כְּמוֹ כַּסְּפוֹת עָסִיס,
בְּמִבְנֶה אַרְכִיטֶקְטוֹנִי מַדְהִים.
ב. עיפרון
הַחֻצְפָּן הַזֶּה מִזְדַּקֵּר
מִתּוֹכָהּ, אָרֹךְ וְגָבוֹהַּ,
מִתְנַשֵּׂא מֵעַל כָּל הַשְּׁאָר,
פּוֹרֵץ כְּמַכְרִיז, “כָּאן
הַגֹּדֶל כֵּן קוֹבֵעַ!”
אֵין לוֹ מַחַק, גַּם לֹא
כֶּתֶר זָהָב שֶׁיַּחֲזִיק
אֶת הָעוֹפֶרֶת שֶׁלּוֹ
מִלְּפַצְפֵּץ אֶת קָצֵהוּ
אַגַּב חִדּוּדוֹ אוֹ
תּוֹךְ כְּדֵי הַשִּׁמּוּשׁ בּוֹ.
אַךְ יֵשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן גָּמוּר,
מֻפְרָז, בִּשְׂרִידוּתוֹ,
אַחֲרֵי כָּל סְטוּץ עִם
הַדַּף הַלָּבָן, אַחֲרֵי
הַהִשְׁתַּחֲלוּת אֶל
הַפֶּתַח הַמְפַתֶּה וְהַפּוֹצֵעַ.
ג. אצטרובל
קַח אוֹתִי, פַּשֵּׂק אוֹתִי,
כָּנָף אַחַר כָּנָף,
אֵיבָר אַחַר אֵיבָר,
לְקֹט בִּלְשׁוֹנְךָ
אֶת הַזְּרָעִים שֶׁלִּי,
אֶלִיפְּטִיִּים, חֲלָקִים
וַאֲרוֹמָטִיִּים, נְבָגַי
הָאֲהוּבִים, הַיְקָרִים,
הַמַּתְאִימִים לַפִּרְיוֹן,
לְתַבְשִׁיל בָּשָׂר אוֹ לְסָלָט.
נַעֵר אוֹתִי בְּכַף יָדְךָ,
הָרַח אוֹתִי, מְחַץ אוֹתִי,
מְצֵה אֶת זַרְעִי הַמָּתוֹק.
גַּלְגֵּל אוֹתוֹ בְּפִיךָ,
בִּלְשׁוֹנְךָ. אֲנִי לְךָ
כָּאֹרֶן, אַתָּה לִי
כְּכִידוֹן הַבְּרוֹשׁ.
קַח אוֹתִי, פַּשֵּׂק אוֹתִי,
בּוֹא בִּי. לְמַעְלָה מִזֶּה
לֹא אֶדְרשׁ.
