צילום: באדיבות SHOWTIME
*התראת ספויילרים לפנייך*
פול דיסקליימר – כילדת yes לא יצא לי לראות את הסדרה “ישנן בנות” (The L Word) מעבר לזיפזופ מקרי פה ושם ולכן לא נחשפתי אליה בזמן. בדיעבד חבל לי שלא ראיתי אותה לפני עשור, בגיל 16, הגיל הקלאסי לחקר המיניות שלך.
מצפייה בפרק הראשון של עונת 2019, נראה כאילו הסדרה משלבת כמה דורות יחד במטרה להציג מצד אחד את ההתקדמות הטבעית של חיי הדמויות הנערצות לפני עשור ומצד שני את העולם של צעירות הקהילה, החיות בעולם קצת יותר ליברלי, מעודכן ופוליטיקלי קורקט. הממ טוב… בערך.
הפרק נפתח בבום, פרובוקציה חזקה ישר לקהל הצופות, כאילו אמרו יוצרי הסדרה – חשבתן שלא נספק את הסחורה? אז הנה אנחנו כאן עירומות, גאות ומוכנות להציג לראווה את המציאות האמיתית של נשות הקהילה. הניסיון הזה לתפוס את העין וליצור פרובוקציה שתזכיר באיזשהו מקום לכל אותן צופות הדוקות מה הפך את הסדרה למצליחה ולמה היא פורצת דרך, הרגיש מכוון ובו זמנית מפוספס. הניסיון להציג משהו שמעולם לא הוצג בטלוויזיה (ואני לא מדברת על הציצים) נראה מודבק בצורה מובהקת ואף די מיותר. הכוונה אמנם טובה אבל הניסיון נראה מוחצן, בעיקר בגלל שהוא פותח את הפרק בבום אבל לא מחזיק לכל אורכו.
אז נכון, הסדרה המקורית הייתה עמוסה בסצנות מיניות פורצות גבולות שהציגו לראשונה בטלוויזיה יחסים אינטימיים בין נשים, וזו בין היתר אחת הסיבות המרכזיות להצלחתה של הסדרה לפני עשור, אבל די, עשינו את זה לפני עשר שנים. הגיע הזמן לחדש, תיכף 2020.
איור: מיכל מרגליות
אבל זה לא החלק הכי גרוע בפרק (אל תדאגו יש גם דברים טובים). מילא האדום הפרובוקטיבי והחדירה לפרטיות הזוג על ידי צלע שלישית, והאבא האינפנטיל שלא מסוגל להוציא מפיו את המשפט ‘בת הזוג של ביתו’, אבל ההודעה הקולית הזו. אני רוצה לדעת מי היא (ובת כמה היא) התסריטאית שחשבה שזה רעיון טוב להציג את אחת הדמויות בסדרה שומעת הודעה קולית שהשאירו לה במשיבון הסלולרי!
איפה?! באיזה עולם הדבר הזה עוד קורה? אנחנו חיים במצב בו אנחנו נמנעות מלקיים שיחות טלפון, אז שהיא תשאיר לה הודעה קולית? את הדבר הזה היה ניתן לפתור בקלות עם ווייס מאמו בואטסאפ שזה מגוחך ומביך שהן לא חשבו על זה בעצמן.
אבל עם כל הרע יש גם המון רצון טוב של יוצרות הסדרה, שבא לידי ביטוי בייצוגים המשמעותיים מאד בסדרה – בין אם הייצוג של בט הנמצאת בשיא הקריירה שלה בעת שהיא נבחרת לתפקיד ציבורי נחשב, או החשיפה של גידול ילדיה של בנות הזוג שלך שהוא מאבק יומיומי שלא תמיד נגמר טוב, ועוד ועוד. בכל הקשור לייצוג ממשיכה הסדרה החדשה את הדרך שסללה הסדרה המקורית, של הצגת נשים מהקהילה הלסבית בעמדות מפתח או באמצע הפריים טיים, כמו דמותה של אליס בעלת תוכנית האירוח, כל אלו הם יצוגים חשובים לקהילה כי הם תופסים מקום בחברה שעוד לא לגמרי הבינה מה נשים באמת רוצות.
אז ציינתי שהכתיבה לא נהדרת והניסיון להתקדם עם העולם הטכנולוגי המהיר קצת קלוקל, אבל כמה ייצוגים לסביים כבר יש על המסך? נשות הקהילה לוקחות מה שנותנים להן ונראה כי הן אוהבות ומתחברות לדור החדש של הסדרה.
ואני? אני יצאתי מההקרנה עם רצון עז לחזור ל-2004 ולראות את הסדרה המקורית כמו שצריך בבינג’, כיאה לדור שלנו.
