אבוקדו, רצות למועצות, החזית הגאה, בג”צ אורלי ורווית, מאבק האימוץ, פריחת התאים הגאים במפלגות, הפגנות ענק של הקהילה הגאה, יותר ויותר מועמדים להט”בים לכנסת, לרשויות המקומיות ולתפקידים ציבוריים – המהפכה הגאה כבר כאן.
האופטימיות שאיתה יצאנו לדרך בתוך מרצ לפני כחצי שנה רק הולכת וגדלה. לאט לאט יוצאים ויוצאות חברות הקהילה מהארון הפוליטי, מזדהות עם מפלגות, לוקחות חלק בעשייה, רצות לתפקידים ציבוריים, התופים כבר רועמים ברקע. שנת 2018 יכולה להיות שנת מפנה עבור המאבק הגאה – בשנה זו צפויות להתקיים בחירות לרשויות המקומיות (ב-30 באוקטובר 2018, תרשמו ביומנים), ואולי גם בחירות לכנסת שכוללות גם פריימריז לרשימות השונות לכנסת – במפלגת העבודה, הליכוד, הבית היהודי, מרצ והרכבת רשימות במפלגות כמו יש עתיד וכולנו על ידי יושבי הראש. בכל אופן נראה שזוהי שנה שיכולה להגביר את הייצוג והנראות של קולות להט”בים במסדרונות העירייה והממשלה, ובשביל זה אנחנו כאן.
אבוקדו היא יוזמה שקמה במרצ בשנה האחרונה שמטרתה בראש ובראשונה להשמיע את הקול שלנו, חברות וחברי הקהילה הגאה, בכנסת בממשלה ובציבור הכללי מתוך הבנה שהקול שלנו חייב להישמע, שאסור לנו להסתפק בייצוג מינימלי ולפעמים לקוי ביותר. כל הגזירות של השנה האחרונה מובילות אותנו לכנסת ולרשויות המקומיות – המאבקים בבג”צ שמגלגלים אותנו לכנסת לקידום חקיקה, נפילת חוקים פרו להט”בים פעם אחר פעם בכנסת, התבטאויות אומללות של חברי כנסת חשוכים ואנשי ציבור שלא מבינים שאנחנו בשנת 2018 במדינה דמוקרטית, ובעיקר ההבנה הבסיסית והעמוקה שיחד אנחנו באמת חזקות. יחד סופרים אותנו, יחד אנחנו יכולות לקדם דברים במציאות, יחד אנחנו יכולים לשנות את המציאות.
אחד השלבים הראשונים בהם אנחנו עומדים למבחן כקהילה וכהתארגנות קהילתית קבוצתית היא הפריימריז לראשות מרצ. לכאורה המפלגה הכי גאה בכנסת. בחרנו במרצ כפלטפורמה בה אנחנו מרגישות שאנחנו יכולות לקדם את הערכים שלנו בצורה הטובה ביותר. הצטרפנו למפלגה סגורה ושמרנית ובחצי שנה הצלחנו יחד עם שותפות ושותפים לייצר פתיחת שורות אמיתית – פריימריז לראשות המפלגה שיתקיימו ממש אוטוטו ב-22.3. עוד שינוי מטורף – כל מי שהצטרף למפלגה בשנת 2017 וכל מי שיצטרף עד ה-17.2 יהיה זכאי להצביע ישירות עבור המועמד.ת הטוב.ה ביותר בעיניו.
אז כולנו שמענו על המתמודדים.ות (או על חלקם.ן) ורובנו שמענו על הפריימריז ליו”ר ועל האפשרות להתפקד כדי לתמוך במועמדת כזו או אחרת. אבל התחדשות אמיתית של מרצ? את זה עוד לא קיבלנו מאף מועמד.ת מעבר לאמירות והצהרות שהן חלק מקמפיין מיפקד אישי של המועמדים. אנחנו מאמינים ומאמינות שכדי לשנות באמת צריך לשנות את השיח הדמוקרטי בתוך מרצ ולאפשר לכמה שיותר א.נשים לקחת חלק בדיונים הציבוריים והפנימיים, בהשתתפות בהצבעות, בהתמודדות לתפקידים וביכולת להשפיע, צריך להנגיש את המועמדים והמועמדות לכלל תומכי מרצ ורעיונותיה ולאפשר הצטרפות אמיתית לתנועה פוליטית ולא הצטרפות חד פעמית כדי לבחור ראש לגוף שכרגע לא נראה משהו.
אז בואו נעשה קצת סדר בדברים – לפני שנה וחצי קם בחור מזרחי צעיר מהפריפריה והחליט לקדם פריימריז פתוחים במרצ, מפלגת השמאל הלבן, האליטיסטי, המתנשא והמנותק. עד לפני כחודש ובמשך שנים 1,000 חברי הועידה של מרצ בחרו את יו”ר המפלגה ואת הרשימה לכנסת. מתחילת חודש ינואר 2018 כל מתפקד שישלם 80 ש”ח עד חודש לפני הבחירות וגם כל מי שהצטרף למפלגה במהלך 2017 יוכל לבחור ולהיבחר ליו”ר ולרשימת מרצ לכנסת! הפלא ופלא, לא כולנו שמענו על האופציה הזו.
לעומת זאת אני בטוחה שכולנו שמענו על הרצים לכיסא היו”ר הנחשק – זהבה גלאון -היו”ר הנוכחית ועד לאחרונה גם חברת כנסת, ח”כ אילן גילאון – מספר 2 ברשימה לכנסת והטוען לכתר בעשור האחרון, ח”כ תמר זנדברג – מייצגת הדור הצעיר של מרצ ומקום 5 ברשימה לכנסת, אבי דבוש – אותו בחור מזרחי מהפריפריה שקידם את הפריימריז במרצ ומקום 8 ברשימת מרצ לכנסת, אימרי קלמן – יו”ר אגודת הלהט”ב לשעבר ויו”ר סניף מרצ ת”א יפו בהווה וממייסדי קבוצת אבוקדו, ואחרון חביב שהצטרף למירוץ בינתיים – אבי בוסקילה – מזכ”ל תנועת שלום עכשיו בשנה וחצי האחרונות ופעיל חברתי.
אז בעד מי אתם.ן שואלות אותנו? כמה נקודות חשובות לפני השורה התחתונה:
זהבה גלאון ואילן גילאון צריכים לפנות את המקום להנהגה חדשה ורעננה למרצ – עם כל ההערכה והאהבה לשתי הדמויות הפוליטיות ולשני הא.נשים יוצאי הדופן הללו, אנחנו מאמינות ומאמינים שהציבור הרחב צמא לחילופים משמעותיים בצמרת המפלגה. הקרב בין גלאון לגילאון מיצה את עצמו כבר ב-2011 ועכשיו מדובר על היאחזות של שתי הפרסונות בתפקיד שהם כנראה לא מתאימים לו – זהבה עושה אותו כבר 6 שנים ולאור האווירה הכללית כנראה שפחות בהצלחה, אילן מנסה כבר עשור להחליף אותה ולא מצליח, כנראה הגיע הזמן לשנות כיוון.
תמר זנדברג – תמר מסתמנת כרגע כמועמדת הצעירה והמבטיחה, מצד אחד שינוי שדרוש למפלגה ומצד שני שינוי לא דרמטי בטירוף שיאפשר גם לשמרנים במרצ (ויש הרבה כאלו באופן פרדוקסלי למדי) להחליף הנהגה אבל לא יותר מדי.
אבי דבוש – לכאורה אבי מגיע מהפריפריה וצמח בדרום הארץ כפעיל חברתי ופוליטי, יחד עם זאת מתחילת פעילותו במרצ היה מזוהה מאוד עם זהבה גלאון והמחנה שלה במרצ, אבל חתך ברגע שהבין שאין מקום לשיתופי פעולה והרצון שלו לפתוח את המפלגה לפריימריז התקבל על ידי זהבה בבוז, למרות שלאחר מכן היא אימצה את עמדתו, פתחה בקמפיין מטורף של פתיחת שורות, כשהיא בעצמה קוראת לא.נשים להחליף אותו ובהקדם. אבי הוא דמות מעניינת בנוף המפלגתי ואכן מייצג את האזור ממנו הוא מגיע, אבל נראה שהמותג של מרצ כרגע כל כך מרוחק מהאנשים שיהיה קשה לייצר סחף אמיתי שיכול להוביל להיבחרות שלו לראשות המפלגה ב-22.3.
אימרי קלמן – צעיר המועמדים בן 31 בלבד, שהכריז על מועמדתו באופן לא פורמלי ובעבר הצהיר על ריצה משותפת עם ענת ניר, גם היא להט”בית. השניים נמנים עם מקימי קבוצת אבוקדו. אימרי בחר להתמודד לראשות המפלגה באופן עצמאי. כמו אבי, גם לאימרי יהיה קשה לגייס תמיכה בקרב מתפקדי מרצ הקיימים והשמרנים, אבל הוא יכול לצרף אנשים חדשים למפלגה בחודש הקרוב ולנסות לתת פייט או לחבור לאחד/אחת המועמדים.
אבי בוסקילה – אחרון המצטרפים למירוץ והמפתיע שבהם. רק לפני כשנה וחצי נכנס לתפקיד מזכ”ל שלום עכשיו ויצא מהארון – מזרחי, להט”ב, פריפריה (במקור), קצין קרבי וכן – שמאלני. ועוד מהשמאלנים של שלום עכשיו (אפרופו השמאלבן מההתחלה). אז אבי נכנס ברעש גדול לשלום עכשיו בדיוק כמו שהוא נכנס למירוץ במרצ, עם אמירות חותכות וחדות לגבי הזהויות שלו והמשמעות שלהן בציבור. לא בטוחה כמה קבלות יש מאחורי הרעש הזה, אבל יהיה מעניין לראות את ההתקדמות שלו בחודשים הקרובים והאם יצליח לשנות את השיח או רק לנגוס בתומכי זהבה ממחנה השלום הקלאסי. יש גם שמועות שבוסקילה הוא מועמד קש של זהבה לכאורה שבסוף המירוץ יפרוש ויתמוך בה, יש גם כאלו שחושבים שיקרה ההיפך והיא תבטל את מועמדותה ותתמוך בו בכל הכוח, מעניין יהיה לראות מה שניהם יעשו.
והשורה התחתונה? יש לכל אחת ואחד מכם אפשרות להשפיע. אם תחליטו לשלם 80 ש”ח נוכל להתכנס יחד ולהבין אם אנחנו רוצות לפעול כקהילה, לקיים דיון ציבורי על המועמדים.ות, להחליט לרוץ בעצמנו ולנסות לגייס תמיכה לריצה כזו, וכו’. אבל בשביל זה אנחנו צריכים.ות להתפקד, להתאגד, להתמודד ובסוף גם לנצח. בקיצור, תתפקדו
הכותב הוא עורך בעיתון TheMarker, פעיל במסגרות להט”ביות, חבר ועידת מרצ וממובילי יוזמת אבוקדו
3 תגובות
אני חושב שמן הראוי שהכותב היה חושף שהוא חלק מקבוצת אבוקדו- שכן הכתיבה מגמתית מאוד. היא רחוקה מדיווח הולם של להטבים רבים הנמצאים במרצ במחנות השונים, כולל אלו שנפסלו בהרף עין. על אף שהכתבה פורסמה בסקשן הדעות של האתר הקהילתי הזה- הכותרת שלה הייתה דיווחית. עוד לא מאוחר לשנות.
היי אוהד,
זה מאמר פרשני ואין לי שום יומרה להסתיר את עמדותיי. חלקי באבוקדו אינו מוסתר באף שלב – אני מדבר על אבוקדו בגוף ראשון בפסקה השלישית. לא מצאתי את ההתייחסות לאף אחת מהמועמדות החדשות כבלתי-הוגנת – אני כותב מה כל מועמדת מביאה איתה, ומה האתגרים שצפויים לה.
לבסוף, אני מעדיף שלא תקרא לשנות את הדברים שאני כתבתי – אלא תכתוב בעצמך טור תגובה או טור על אותו נושא מהזווית שלך, ואני בטוח שזה ייצור שיח מעניין שיישמע בו מגוון דעות.
אני חבר מרץ הרבה שנים ומצביע למרץ מאז שמותר לי להצביע (המון המון שנים) אבל עושה זאת עם אצבעות על האף “כי אין ברירה”. השיטה המפלגתית המיושנת והסגורה, של הרביעיות וההצבעה הפנימית על היו”ר, שימרה את המפלגה כתלביבית, לבנה ומתונה.
אולי עם ההצבעה הישירה ליו”ר, עם פריימריז לרשימה לכנסת, ללא הרביעיות ושאר התיחמונים המפאי”ניקים, אולי משהו בכל זאת ישתנה, אולי יתחילו לדבר שמאל כלכלי לוחם וסמול מדיני שאפתני ובעיקר, אולי יתחילו לעשות.
בכל מקרה לאחר פרישת שני הבכירים, זכינו במועמדים/ות שמעלות/ים דילמה מהותית כמפלגה, איפה נשים את הדגשים שלנו ? איזה קהל אנחנו רוצים ? מי מהן/ם ת/יצליח לחזק מתמודדים בבחירות המוניציפאליות ומי מהם/ן מספיק מובחן/ת מכל האנמיים מהמרכז הפוליטי.