צילומים: שני וויס
ביום חמישי הקרוב יערך ארוע שולחנות עגולים – מיזם הדגל של קבוצת מעגלים, פרויקט מיוחד המאחד נציגות ונציגים של מגוון הקבוצות המרכיבות את הקהילה הגאה.
16 שולחנות שיוצבו ברחבת ככר הבימה, כל אחד מהם מוקדש לייצוג שונה בקהילה הגאה, יזמינו את הקהל הרחב לשבת, לשוחח ולהכיר. מנחי ומנחות השולחנות יספרו על עצמם, סיפורן האישי, הזהות, ויעבירו פעילות בנושא שלאחריה, ותוך כדי, יתאפשר זמן לדיון, שאילת שאלות ושיתוף. מטרת הארוע היא לקרב את הקבוצות הללו זו לזו, לחזק את האחווה והידידות בתוך הקהילה ולחשוף את העושר והצבעים הנפלאים שלה החוצה.
חברות וחברי הפרויקט המייצגיםות את העושר הזה כוללים להט”ב בגילאי העשרה כמו גם בגיל הזהב, מראשוני וראשונות הקהילה הגאה בארץ, לסביות המזדהות עם מושג בוץ’, נשים דוברות רוסית, להט”ב דתיים/ות, חירשים/ות, חברים/ות המתמודדים/ות עם מגבלות נפשיות, נשאי HIV גאים, ביסקסואליות, א-מיניות, פעילים/ות חברתיים/ות, מחנכים/ות, מתנדבים/ות גאות מהארגונים, אמהות לילדים להט”ב וכו’
לקראת הארוע שיתקיים ביום חמישי הקרוב, מסבירים נציגי הקבוצות השונות ל-WDG מה מניע אותם להשתתף בארוע, לשבת שנה אחר שנה סביב השולחן , לשוחח עם אנשים וליצור קהילה.
שמואל ענב – שולחן מבוגרים (קשת הזהב)
זה כשנתיים אני משתתף בפאנל “מעגלים” הפועל על מנת ליצור היכרות הדדית והכלה של הזהויות השונות בתוך הקהילה. בשנה הבאה אחגוג יום הולדתי ה-80. מהי המוטיבציה שמדרבנת אותי לקחת חלק בפאנל “מעגלים” למרות גילי המופלג? אמנם כל חיי המשכתי להיות מעורב, כך או אחרת, בענייני הקהילה הלהט”בית, אך תמיד הטרידה אותי המחשבה שאין ביטוי ממשי להיותנו באמת קהילה.
להיחשב קהילה ולא רק להיקרא קהילה מחייב אותנו לכל מיני מעשים ואימוץ של גישות שיהפכו אותנו לקהילה תומכת ,פעילה ואכפתית. אני לוקח חלק בפאנל “מעגלים” כי אני מאמין שהוא פועל להשיג את המטרה הזאת. אירועי שולחנות עגולים לקהל הרחב, שנועדו להציג את הפנים הרבות והיפות שלנו. הציבור מוזמן להצטרף לשולחנות העגולים, להאזין, ולהיות חלק מהזהות המרתקת של כל אחד ואחת מאיתנו. דרך השולחנות השונים נגלות פנים רבות ומיוחדות של הקהילה הגאה בישראל, ובעיקר- נרקמים קשרים חברתיים שמפילים חומות וסטיגמות.
חגי אייד – שולחן HIV (ארגון החיים עם HIV)
זו השנה הראשונה בה אני לוקח חלק באירוע הכל כך חשוב הזה. מה שמביא אותי לייצג את הקהילה החיובית ל-HIV היא העובדה שעדיין קיימת אפליה כלפי חיוביים, אפילו בקהילה הגאה. עדיין קיימת בורות שמובילה לנידוי חסר רציונל רפואי. עדיין, לצערי, הרוב המוחלט של החיוביות והחיובים חיים בארון הנשאות מסיבות מובנות.
בשנים קודמות הנושא יוצג בשולחנות עגולים באמצעות נציג של הוועד למלחמה באיידס, השנה אבינוף פרומר ואני התגייסנו, שנינו בין מייסדי העמותה החדשה ״ארגון החיים עם HIV״, השואפת לייצג את הא.נשים שחיים עם הנגיף, לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וצרכיהם, ולמנוע סטיגמה ואפליה כנגדם.
יהונתן שיוביץ – שולחן הקהילה החירשת (נגישות ישראל, תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים)
זו לי השנה השלישית במעגלים. אני מייצג את הקהילה החרשת הגאה. אני אדם חרש גאה. תרתי משמע. גאה בזהותי החרשת, גאה בזהותי המינית. התקשורת שלי עם העולם השומע היא דרך קריאת שפתיים ושפת גוף וג’סטות אני מקווה שיום יבוא והתקשורת תהיה בשפת הסימנים.
זו חוויה ושליחות עבורי להיות חלק מהמקום בקהילה שמחולל שינוי. להיות חלק מהמקום בקהילה שמראה נכונות להכיל זהות קצת פחות מוכרת. אני מאמין גדול במשפט “היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם” ולכן אני פועל במסגרת מעגלים. אני מתרגש לקראת הפעם השלישית של השולחנות העגולים, מתרגש לראות את המעגלים הולכים וגדלים. מתרגש לראות איך מאירוע לאירוע מתרחבים ההדים ונוצרות אדוות. מתרגש לראות איך לא.נשים יש רצון להכיר, להתקרב, להיות חלק ורוצות לדעת, לסמן (גם בידיים וגם בלב) דרך חדשה.
אני זוכר איש אחד בתום המעגל שנה שעברה שניגש אליי וסימן לי תודה בשפת הסימנים ואמר לי: “עכשיו אני יודע איך להתחיל עם חרש…” חייכתי לעצמי בלב. בזכות מעגלים גדלה בי האמונה שהמחיצות החוצצות בינינו יתמוטטו ועין בעין תביט ויד ביד תיגע.
עינת גוטמן – שולחן הבי-פאן-פולי (הפורום הבי-פאן-פולי)
פאנסקסואלית, בת 34 מהרצליה.
בסה”כ מחוץ לארון שנה אולי.
אני זוכרת שלפני שנה התלבטתי אם ללכת לשולחנות עגולים כשאני לא מכירה אף אחד, אבל בסוף לא הלכתי.
השנה, כששמעתי שמחפשים מנחים לשולחן הבי-פאן-פולי (השולחן שמייצג אנשים שנמשכים ליותר ממגדר אחד מינית ו/או רומנטית), החלטתי שאני ממש ממש רוצה ושזו השליחות שלי.
כנערה, לא היו דמויות בטלוויזיה ובקולנוע שיכולתי להזדהות איתם, לא הכרתי אנשים שנמשכים ליותר ממגדר אחד ולא שמעתי מספיק פעמים בחיי את המילה “ביסקסואל/ית” בהקשר נוכח, בועט, מוחשי וקיים.
מרגישה שצריכה לפצות על כל אלה, לדבר על הסטיגמות, להמחיש את הזהות הזאת באמצעות הסיפור האישי שלי. אני באה כדי לפרק ולבנות מחדש, ולספר לכם, ואולי אפילו בעיקר לעצמי, שאנחנו אמיתיים.
אפרת טילמה – שולחן הטרנסיות (מראשונות הטרנסיות בארץ, לאחרונה עלה מחזה בהבימה לזאת יקרא אישה המספר את תולדות חייה)
אישה טרנסית זה אומץ וכח שאין להרבה אנשים. “אני עונדת את הטרנסיות שלי כמו מדליה בקרב” (מתוך המחזה לזאת יקרא אישה). אני כאן אחרי הרבה שנים שחייתי בסוד, בפחד שיגלו מה אני שרפתי, את כל העבר, בכדי לא להשאיר עקבות אחרי.
כשיצאתי מהארון הדבר הראשון שחשבתי שאני אספר את חיי ואתן להרבה אנשים אומץ לא לחיות בסוד. אני היום מרגישה חופשיה, ובזכות החופש אני יכולה להיות דוגמה להרבה טרנסיות. הצטרפתי בכדי שאנשים יראו וישמעו את סיפור חיי. אני ממשיכה ורוצה להגיד שאפשר לחיות יפה, גם בגיל מבוגר בתור טרנסית; לעבוד, לחיות, והכי חשוב להנות מהחיים; את זה לא יכולתי בצעירותי.
הצפיות שלי שכמה שיותר אנשים יגיעו וישמעו, ככה יעבירו את המסר שלכל אדם לא חשוב מי הוא מאיזה מגדר גזע צבע עור ודת מגיע לחיות העולם שלנו בכבוד.
נגה פישמן – שולחן נוער ואקטיביזם (חניכה באיגי ופעילה באג’נדה – קבוצת נוער אקטיביסטי מטעם איגי)
פרויקט מעגלים עונה על הצורך שלי לקום ולחבר בין אנשים כדי ליצור עולם טוב יותר לקהילה שלי. באירוע השולחנות העגולים שהיה בכיכר הבימה בשנה שעברה, העברתי בפעם הראשונה (ביחד עם חברה מהאג’נדה) פעילות על נוער אקטיביסטי (בקהילה הגאה ובכלל). היה מרגש בטירוף. אני זוכרת שישבנו בשולחן ולא הכרנו את רוב מי שהתיישב אצלנו. היו בשולחן שלנו אנשים באמת מכל הגילאים- ביניהם נערה ביסקסואלית שבאה עם שני ההורים שלה 🙂
מישהו אפילו בכה מהתרגשות, אז יצא שהלכתי וחיבקתי מישהו שעד לאותו ערב בכלל לא הכרתי. היה מדהים והתקרבתי יותר לקהילה שלי. גם השנה נהיה בכיכר הבימה ונשמח לראות כל אחד ואחת מכםן!
קול קולטון – שולחן בוץ’ וג’נדרקוויר (מתנדב במסגרות רבות והופיע בפרק המסכם של על הרצף)
למזלי לפני שנה נחשפתי בפעם הראשונה לשולחנות עגולים שהתרחשו בכיכר הבימה. הוזמנתי לשולחן שם, כשהסכמתי לא ידעתי מה בדיוק קורה שם.
כשהגעתי הופתעתי מההרגשה של המרחב הפתוח שמאפשר שיח ככה בלב העיר פתוח לכולם. במהלך הערב התיישבו בשולחן א.נשים בכל הגילאים, יכלו לשאול ולהתוודות לתשובות ישירות, לא לדעות הקדומות ולא לבושה מהלא מוכר. שיחה פתוחה שמאפשרת לכל אחת ואחד להיות חלק להקשיב,לשמוע ולהתחבר.
לשמחתי אהיה חלק גם השנה. ממליץ בחום להזמין את המשפחה, החברות להכרות פשוטה, חופשית ומעוררת שיח.
יונתן לוי – ממפיקי האירוע ואחראי תוכן שיווקי
בשנה האחרונה חיפשתי הזדמנויות לתרום למען הקהילה שלי. אותה קהילה שיודעת לחבק כשצריך. כל הניסיונות כשלו לצערי. אחר הצהריים אחד, שיחה אחת פשוטה ולא פשוטה מחברי הטוב, אילון, ובאותה השיחה הוזמנתי לבוא, להקשיב, ולקחת חלק מאירוע של ארגון “מעגלים” בעיר ירושלים.
כבר בדרכנו לאירוע ליבי התרגש ובנשמתי דחפה הרוח כי משהו טוב עומד לקרות. ולא, לא בגלל שבאותו היום, היה כתוב לי בהורוסקופ של מאקו, “כי משהו טוב עומד לקרות היום”. נכנסתי לאירוע במלא פחדים וחששות.
בשנייה הראשונה שישבתי על הכיסא והקשבתי נפתח עולמי למשהו חדש, אחר, נושאים ואנשים מתוך הקהילה וכאלו שפועלים לצד הקהילה. אין לי ספק כי אם לא הייתי מגיע לאותו אירוע, לא הייתי מודע לקיומם ובזכות “מעגלים” כיום אני מודע, מכיר, ומשתף את חברי לקהילה ומחוץ לקהילה.
באחד מהסיפורים והזהויות שנחשפתי אליהם נגעה אותה אמא שסיפרה על בנה ההומו. ואותה החוויה גרמה לפרץ התרגשות, והצטמררות שפקדו את גופי בעקבות חוויה מהעבר שאותה אני לוקח עד היום. מיד אחרי האירוע הבנתי כי “מעגלים” נותן את הבמה להקשבה, הכלה, קבלה והכרת אחר. בשקיקה רבה הצטרפתי וכיום אני גאה לקחת חלק מהארגון.
אילון אהרוני – ממפיקי האירוע ואחראי תוכן שיווקי
הסיפור שלי עם הפרויקט התחיל בשנה שעברה, כשבאתי כצופה ומאזין. הגעתי ללא ידע רב או ציפיות, ויצאתי משם נדהם מהעושר ועם טעם רב של עוד. נחשפתי לאנשים וקהילות שלא יצא לי לראות/להתוודע אליהם בשגרת היומיום; חירשים, מתמודדים, מבוגרים, טרנס*, קוויר, דתיות, א- מיניות, אנשי חינוך ועוד רבים ורבות.
גיליתי בשנה האחרונה, באירועים ובקבוצה שלנו, אנשים מדהימים, אמיתיים, פתוחים ואוהבים (וראויים לאהבה!). הצלחנו להרחיב את פועלנו ולהגיע גם לירושלים, לערב ניסיוני, מרתק ומעשיר. באירוע הקרוב נצרף עוד שולחן בייצוג של הקהילה האתיופית. כולי תקווה שנמשיך לפעול, להתרחב ולהגיע למחוזות נוספים.
את האירוע הקרוב אני זוכה להפיק יחד עם חברי הטוב ביותר, שותפיי ושותפותיי לפרויקט. אני מאושר וגאה, אך בעיקר פשוט מחכה בציפייה.
זו זכות לקחת חלק בפרויקט הזה, להיות חלק מהקבוצה הזאת. העבודה אינה קלה, אך התמורה שווה את הכל. לתת ולאפשר את הבמה הזאת לאנשים ונשים, שונים ומגוונות, להציג את עצמן אל החברה, לחזק את הקשרים בינם לעצמם ובין החברה – זו פשוט תחושה נפלאה של שליחות.
ארוע שולחנות עגולים | יום חמישי 8.6 ככר הבימה |
האירוע יפתח ב-19:30, ויכלול 4 סבבים של 20 דקות וביניהם 5 דקות הפסקה למנוחה, שאילת שאלות נוספות ומעבר בין השולחנות. בחירת השולחנות היא בידי הקהל, כל אחד ואחת ישבו היכן שיבחרו. הארוע הוא חינמי לחלוטין ומונגש בשס”י (שפת סימנים ישראלית)
