בשנים האחרונות גובר העיסוק בשיח סביב זכויות, מדיניות חברתית וצדק חברתי למען הקהילה הגאה. בעקבות כך התעוררו מחאות ונעשו מספר רפורמות לטובת הקהילה הגאה בישראל. אבל האם מישהו חשב על התפקיד החברתי של אנשי המקצוע העוסקים במקצועות הטיפול למען הקהילה הגאה בעיצוב המדיניות החברתית?
בניגוד לתפיסות שרווחו בעבר, כיום טיפול נפשי או פסיכותרפיה, אינם נתפסים כניטרליים או ככאלה המתקיימים בחדר הטיפול בלבד אלא ככאלה המתקיימים בהקשר החברתי, הפוליטי, המבני, התרבותי המשפיעים עליהם. כך מטפלת הפוגשת נער המתמודד עם הומופוביה מופנמת, לא תתמקד רק בהבנת חלקי האישיות של הנער בלבד והמצוקה שלו, אלא תעלה למודעות גם את סוגיית היעדר הקבלה של הקהילה הגאה בישראל ותבין את ההקשר הרחב שהמצוקה של הנער מתקיימת בה.
לאור הגישות הללו הושמעו מספר דעות הטוענות כי גם לעוסקים במקצועות הטיפול קיים תפקיד חברתי בעיצוב המדיניות החברתית למען הקהילה הגאה, דווקא בגלל הידע שלהם וההיכרות שלהם עם התופעות המורכבות והמצוקות. טיפול ביקורתי או טיפול רגיש מגדר או רגיש תרבות מבין את ההיבטים הנוספים של המצוקות עמן מתמודדים האנשים המגיעים לטיפול ולא רק בהיבט התוך נפשי.
מתוך התפיסה הזו ובעקבות הצורך שנבע מהשטח בקרב העוסקים במקצועות הטיפול, עלה הרעיון להקים קהילה למען אנשי המקצוע למען הקהילה הגאה. כך נולדה קהילת הפייסבוק “מקצועות הטיפול לקהילה הגאה“. מתוך תפיסת העולם הביקורתית, הקבוצה לא פונה רק לנשות ואנשי המקצוע אלא גם לשותפות לדרך, לפונים לטיפול, לפעילים חברתיים, לקובעות מדיניות, לנבחרות ציבור, לאנשי אקדמיה ועוד. אנו מאמינות שבשיתוף פעולה ובעבודה משותפת יהיה ניתן לעצב מדיניות חברתית למען הקהילה הגאה, לסייע לפונים לטיפול ולסייע לאנשי המקצוע המבקשים להעניק טיפול רגיש ומכיל למען הקהילה הגאה.
עבודה פרטנית לשינוי חברתי
הקבוצה מאפשרת לאנשי המקצוע להעלות למודעות החברתית את המורכבויות עמן מתמודדים הפונים לטיפול מהקהילה הגאה. בקבוצה עולים לא אחת שאלות של עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגיים קליניים ועוד בנוגע לתהליכים טיפוליים נכונים עם אנשים מהקהילה הגאה. בקבוצה מפורסמים קורסים, תכנים וחומרי לימוד בנושא עבודה רגישה ומכילה עם אנשים מהקהילה הגאה. דוגמה מעניינת לכך עלתה לאחרונה, עם הקמתו של הוסטל חדש לנשים טרנסיות ברצף הזנות ועלה פרסום בנושא בקבוצה. בעקבות כך, נשים טרנסיות מובילות בקהילה העירו את תשומת הלב לשינוי הנוסח של הפרסום מניסוח שיפוטי של: “מנוצלות בזנות” ל: “רצף הזנות”. בעקבות כך שונה הנוסח על ידי קובעי המדיניות במשרד הרווחה שהתנצלו וביקשו ללמוד על רגישות התופעה. גם חברי כנסת שונים הצטרפו לקבוצה וביקשו ללמוד על המגמות השונות בנושא הטיפול לקהילה הגאה ולהכיר את הצרכים של הקהילה הגאה.
הפעלת הפורום הגאה באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
הקבוצה מסייעת בהפעלת הפורום שעד לאחרונה, לא היה ברור הצורך בקיומו. למרות חשיבותו הברורה והמשמעותית של פורום מסוג זה, לצערי עדיין אנחנו רואות לא מעט נשות מקצוע ואנשי מקצוע, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגיים קליניים, שמסרבים להצטרף לקבוצה שהוקמה מבחינה אידיאולוגית, שבוחרים לנתק את ההקשר הפוליטי מהעשייה המקצועית, ושלא מוכנים להזדהות עם המטרות של הקבוצה. איני מופתע. רק לאחרונה נתקלתי בעובדים סוציאליים קליניים ובפסיכולוגיים קליניים שעוסקים בטיפולי המרה במוצהר. המגמות הללו מזכירות לי עד כמה הפעילות של הקהילה חשובה ומשמעותית.
אנו מאמינות שלכל אדם מגיעה ההזדמנות להשתתף במסגרת טיפולית מכילה, מקבלת וללא שיפוטיות ולכן הקמנו את הקבוצה הזו. אם עשייה חברתית חשובה לכן, אם אתן מתעניינות בטיפול רגיש ומכיל או אם אתן נשות מקצוע טיפולי אני מזמין אתכן להצטרף אלינו.
הכותב אליאור מור יוסף, הוא עובד סוציאלי קליני, מטפל CBT ומטפל בעזרת בעלי חיים, בעלים של מרכז ההדרכה “הילד הזה – טיפול בשפה משותפת” לטיפול בילדים, בני נוער והורים ומייסד הקהילה “מקצועות הטיפול לקהילה הגאה”.
