צפו: מה ילדים ברחבי העולם חושבים באמת על “להיות בן” או “להיות בת”

הרבה אנשים מדברים על אייברי ג’קסון, ילדה בת 9 מקנזס סיטי, והטרנסג’נדרית הראשונה להופיע על עמוד השער של נשיונל ג’אוגרפיק. מאז ששיתפנו את תמונת עמוד השער מהגיליון המיוחד שלנו על מגדר ברשתות החברתיות, עשרות אלפי אנשים הביעו את דעתם בנושא, החל מביטויי גאווה ותודה ועד כעס מוחלט. יותר מכמה אנשים נשבעו לבטל את המנוי שלהם.

כל התגובות האלה הם חלק קטן מדיון עמוק בהרבה שמתנהל על מגדר בימינו. הגיליון של ינואר מתמקד בעיקר בצעירים וצעירות ואיך תפקידי המגדר מתנהלים במקומות שונים בעולם. באחד מהסיפורים שלנו, שגם הפקנו כסדרת וידאו, נסענו ל-8 מדינות וצילמנו 80 ילדים וילדות בגיל 9. הם דיברו איתנו באופן אמיץ וכנה על איך מגדר השפיע על החיים שלהם ושלהן.

ילדים מסבירים איך הם מרגישים עם המגדר שלהם:

אחת מהילדות האלו הייתה אייברי. היא חיה כילדה טרנסג’דרית מגיל חמש, והיא לחלוטין תפסה ומגלמת את המורכבות שקיימת בשיח סביב מגדר. כיום, אנחנו לא מדברים על תפקידי מגדר והחלוקה שלהם בין בנים או בנות – אנחנו מדברים על ההבנה המתפתחת שלנו כלפי אנשים וההימצאות שלהם על טווח מגדרי.

כל הצילומים של הילדים היו יפים. אהבנו במיוחד את זה של אייברי- חזקה וגאה. חשבנו שבמבט אחד היא סיכמה את הרעיון של “מהפכה מגדרית”.

כמוה, כולנו נושאים על עצמנו תוויות שהודבקו לנו על ידי אחרים. יש את אלו המחמיאות – “נדיבה”, “מצחיק”,”חכמה” – ויש את אלו הקשות שיכולות להוות עול לכל החיים, כמו גזרי דין שאנחנו נואשות מנסים להשיל. התווית העקשנית ביותר, ואולי המשפיעה ביותר, היא הראשונה שאנחנו מקבלים: ” זה בן!” או “זו בת!”. זיגמונד פרויד באחד מכתביו התייחס לכך שבמהותו, מגדר הוא גורל.

כיום התפיסה הזו של פרויד ועוד אמונות אחרות לגבי מגדר משתנות במהירות. מסיבה זו אנחנו בוחנים את הנושא הזה בגיליון ינואר, ומסתכלים עליו מזויות של מדע, מערכות חברתיות ותרבויות לאורך ההיסטוריה.

בסיפור מתוך הגיליון, רובין מרנץ הניג (Robin Marantz Henig) כותבת שאנחנו מוקפים ב “תפיסות מתפתחות על מה המשמעות של להיות גבר או אישה וגם על המשמעות של טרנסג’נדר, ציסג’נדר, לא-מגדרי, ג’נדרקוויר או כל אחת מ-50 ההגדרות המגדריות שפייסבוק מציע לנרשמים ולנרשמות. בד בבד, מדענים מגלים מורכבויות חדשות בנוגע להבנה הביולוגית שלנו על מין. רבים מאיתנו למדו בתיכון שמין נקבע על ידי כרומוזומי המין, נקודה. XX זה בת, XY זה בן. אבל לעיתים, XX או XY לא מספרים את כל הסיפור”.

בסיפור אחר, בניסיון לקבל מבט לעתיד לפרספקטיבות על מגדר, דיברנו עם ילדים. אותה כתבה שבה מופיעה אייברי מציגה ילדים צעירים מאמריקה ועד המזרח התיכון, מאפריקה ועד וסין. המבט הקנה והחד שלהן ושלהם על העולם שבו הם חיים וחיות שיקף לנו את המציאות שלנו כיום.

נסרין שיח (Nasreen Sheikh) חיה עם הוריה ושני אחיה בשכונת עוני במומבאי. היא רוצה להיות רופאה, אבל כבר מאמינה שלהיות בת מעכב אותה. “אם הייתי בן” היא אומרת, “היתה לי את ההזדמנות להרוויח כסף וללבוש בגדים טובים”.

אני מצפה שנסרין תלמד שמגדר לבדו לא מונע את האפשרות לחיים טובים (או מבטיח אותם), אבל לשם הבהירות: בהרבה מקומות בעולם נשים הן בסכנה באופן מיוחד. בסכנה שילקחו מבית הספר או יותקפו עם חומצה בגלל שהעזו להשתתף. בסכנה לפגיעה מינית או נישואי ילדים. וכן באופן כללי, צעירים מסביב לעולם, ללא קשר למגדר, מתמודדים עם קשיים שרק התעצמו עם הכניסה לעידן דיגיטלי.

אנחנו מקווים שהסיפורים האלו על מגדר יציתו שיחות משמעותיות על כמה רחוק הגענו בנושא ובעיקר כמה דרך עוד יש לנו לעבור.

פורסם במקור במגזין נשיונל ג’אוגרפיק. גליון ינואר 2017 | תרגום: הגר לבון